תרכיבי חיסון רבים צריך לחזור ולהזריק כמה פעמים, בהפרשי זמן, כדי לזכות ברמת חיסון נאותה. הדבר מסורבל ולא נוח, ופעמים אנשים מדלגים על חלק מסדרת החיסונים.
חוקרים מחברת הביוטכנולוגיה גננטק ומהמכון הלאומי האמריקני לבריאות החליטו לנסות ולמצוא דרך להזרקה חד־פעמית של סדרת התרכיבים כולה. הרעיון הוא להחדיר לגוף מעין קופסיות (קפסולות) מיקרוסקופיות שבתוכן תרכיב החיסון, באופן שלקופסיות שונות ״תאריך שחרור״ שונה. הקופסיות הן בקוטר 30־50 מיקרומטר (מיליונית המטר), והמעטפת שלהן עשויה מפולימר המתפרק באיטיות בגוף - זהו אותו פולימר שממנו מייצרים חוטים מתאכלים המשמשים לעשיית תפרים פנימיים בניתוחים. ״תאריך השחרור״ של הקופסית נקבע לפי אורך הפולימר - ככל שהפולימר ארוך יותר הוא שומר על שלמות המעטפת זמן ארוך יותר, בטרם נבעים בה חורים המאפשרים שחרור של התרכיב. החוקרים טענו את הקופסיות השונות בחלבון בלתי מזיק של נגיף האיידס והחדירו אותן לחיות ניסוי. ואכן, בכל חיה התגלו נוגדנים ספציפיים רק לאחר שחלף מועד השחרור המתוכנן — חודש, חודשיים, שלושה או שישה חודשים מיום ההחדרה. ההנחה היא כ׳ אם יחדירו לאדם ״קוקט״ל״ של סוגי קופסיות שונים, יהיה אפשר לתת סדרת חיסונים ארוכה בטיפול קצר אחד. תינוקות ואימהות ודאי יהיו אסירי תודה על כך, וגם האחיות המחסנות. וגם בריאות הציבור תצא נשכרת.
ואולי יהיה אפשר לנצל שיטה זו גם כדי להקל מעט על כלבים ובעליהם, וגם לצמצם את סכנת הכלבת? ואולי יהיה אפשר גם לנצלה אי פעם כתחליף לסדרה ארוכה־מתישה של זריקות חיסון כנגד אלרגנים, זריקות הניתנות במקרים מסוימים לסובלים מתופעות אלרגיה קשות?
 |
| חיסון ה-MMR, בשמו המסחרי Priorix צילום: דרור בר-ניר |
פורסם ב"גליליאו" גיליון 23, יולי-אוגוסט 1997
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה