מדענים ממכון וייצמן פיתחו חומר כימי ייחודי לטיפול במחלת הסרטן. ייחודיותו של החומר מתבטאת בכך שהוא אינו רעיל, אך כאשר מוקרנת עליו אלומת קרני אור, הוא נעשה רעיל וגורם להרג התאים שבסביבתו, עד כה היה אפשר לטפל בדרך וו רק בגידולים שטוחים ודקים יחסית, כמו גידולים מסוימים של סרטן העור, או בגידולים מוצקים בשלביהם ההתחלתיים. החומר שפיתחו החוקרים עשוי לשמש להריסת גידולים סרטניים מוצקים וגדולים יותר, הנמצאים גם ברקמות עמוקות.
הטיפול בגידולים סרטניים באמצעות אור מבוסס על חומרים הנעשים רעילים רק כשהם נחשפים לאור. טיפול בחומרים כאלה המכונים ״חומרים פוטודינמיים״, אישרו לפני כשנתיים וחצי רשויות הבריאות בארצות־הברית. בטיפול כזה מזריקים בשלב הראשון את החומר ה״רעיל על תנאי״ למערכת הדם או ישירות לגידול, לאחר מכן חושפים בצורה מבוקרת את הגידול לקרינת אור — באופן ישיר או באמצעות סיבים אופטיים. לאחר שהחומר קלט את האור הוא נעשה רעיל, ומשמיד את תאי הגידול הסרטני. הטיפול מתבצע באזור הגידול בלבד וכך נמנעות תופעות לוואי. עד כה התאימה שיטת הטיפול הזאת לגידולים קטנים, מוקדמים או שטוחים בלבד.
פרופ׳ אביגדור שרץ מן המחלקה לביוכימיה ופרופ׳ יורם סלומון מן המחלקה לבקרה ביולוגית במכון וייצמן ניסו לפתח חומר כימי שישופעל ויהרוס באור גידולים מוצקים גדולים המצויים בעומק הגוף. לרוב הגידולים המצויים במצב זה הטיפולים המקובלים אינם נותנים מענה, וזאת בשל שלוש סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא הקושי להגיע אל כל התאים: ככל שהגידול גדול יותר, יש בו תאים המרוחקים מנימי הדם, והחומרים הכימותרפיים, המועברים באמצעות הדם, אינם מגיעים אליהם. הסיבה השנייה היא יצירת עמידות של תאי הסרטן לחומרים הכימותרפיים. הקושי השלישי נעוץ בכך שהטיפולים הקרינתיים, הכימיים והפוטודינמיים המקובלים, מבוססים על נוכחות חמצן ברקמה, לכן אותם אזורים בגידול שמרוחקים מאספקת החמצן, אינם מגיבים לטיפולים.
 |
| פרופ׳ אביגדור שרץ (מימין) ופרופ׳ יורם סלומון במעבדתם המשותפת |
שני החוקרים פיתחו חומר פוטודינמי המשופעל באמצעות אור שמבוסס על נגזרת של הפיגמנט כלורופיל שמקורו בחיידקים פוטוסינתטיים. החומר בולע את קרינת האור גם באורך הגל התת־אדום, שחודר לעומק הרקמה ומאפשר טיפול בגידולים הנמצאים בעומק הגוף. החומר פועל גם בלי נוכחות חמצן, וכך אפשר להגיע אל אותם חלקים בגידול שאינם מקבלים אספקת חמצן ואינם מגיבים, לפיכך, לטיפולים המקובלים. באמצעות מניפולציות כימיות הפכו החוקרים את החומר למסיס במים, כך שיוכל לפעול בנוזלי הגוף. לאחר מכן הם מצאו דרך להצמיד אליו נוגדנים או מולקולות אחרות שמשמשים ”נווטים׳׳ המובילים אותו לאתרים הנגועים בגוף. כך יצרו ״חומר רעיל על תנאי״, שאפשר להתאימו לפי הצורך לטיפולים רפואיים, כמו למשל לשגר אותו אל דופנות כלי הדם המזינים את הגידול הסרטני. בנוסף על כך, הם שתלו בתוך החומר אטומי מתכת, המאפשרים מעקב אחריו במכשיר הדמיה מגנטית.
הניסויים הראשונים נערכו בעכברי מעבדה נגועים במלנומה שחורה - גידול ממאיר של העור שאינו מגיב לרוב הטיפולים המקובלים. החוקרים הזריקו לעכברים את החומר שפיתחו, והקרינו על הגידול אור תת־אדום. הטיפול הצליח מעל המשוער - 85% מהחיות המטופלות החלימו לחלוטין.
בדיקה מיקרוסקופית של הרקמה העלתה כי צינורות הדם סביב הגידול נקרעו, ורקמת הגידול הוצפה בחומר המשופעל. לטיפול בגידולים עמוקים - האור משוגר לרקמה הנגועה באמצעות סיב אופטי.
דרך טיפול זו פותחת אפשרות להתגבר על גידולים מוצקים גדולים בלא התערבות כירורגית, כולל גידולים שמופיעים בכמה מוקדים. השיטה מאפשרת לחזור על הטיפול פעמים רבות ובנקודות שונות. בשל הפגיעה הייחודית בגידול, היא מתאימה גם לחיסול גידולים שכריתתם מסכנת את האיברים הסמוכים להם. בטיפול לא נרכשת עמידות ולא נוצרת עקה על הגוף - מה שקורה לרוב בטיפולים קרינתיים וכימותרפיים. תופעות הלוואי מוגבלות מאוד, מערכת החיסון אינה נפגעת, התהליך זול ואינו דורש אישפוז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה