יום חמישי, 28 בינואר 1999

שיקום ביולוגי - אמיר עדן


אלה מאתנו שהם בעלי מודעות גבוהה לסביבה נמנעים מלהשליך סוללות משומשות לאשפה. במקומות העבודה, במרכולים, במשרדי-הממשלה ובמקומות ציבוריים פזורות נקודות איסוף לסוללות משומשות. הצורך בטיפול מיוחד נובע מהכמות הגדולה של מתכות כבדות המצויה בסוללות. מתכות כבדות, דוגמת עופרת, כספית, אבץ, כרום וקדמיום הם חומרים רעילים ויציבים מאוד. בנוסף לייצור סוללות (כולל מצברים לרכב וסוללות לטלפונים, מצלמות וידאו וכד') נעשה שימוש נרחב במתכות הכבדות בתעשיית הצבע, הצילום וחומרי ההדברה. מאז התבררה מידת הרעילות של המתכות הכבדות צומצם מאוד השימוש בהן, אך עדיין נותרו אזורי תעשיה רבים בהם מצוי זיהום מסוכן.

כיום מקובל לפנות פסולת המכילה מתכות כבדות לאתרים מיוחדים שם היא נקברת באופן שימנע את דליפתה לסביבה ובמיוחד למי-התהום. אזורים שזוהמו במתכות כבדות בשל תאונה, רשלנות או הזנחה, נותרים חשופים מצמחיה ומבעלי-חיים במשך שנים רבות, מצב שגורם לסחיפת הקרקע מהם ולהתפשטות הזיהום. האמצעים הקיימים היום לטיהור השטח יקרים מאוד וברוב המקרים הפתרון הוא לסגור את השטח ולהמתין. עתה מציעים חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב לנצל את הטבע לשיקום אזורים אלה.

אחת המתכות הרעילות הנפוצות היא הכספית. לכספית כמה צורות כימיות - הרעילה ביותר היא הצורה היונית (Hg2+). לפני מספר שנים נמצאו חיידקים עמידים לכספית, והתברר כי הם מייצרים אנזים ההופך את הכספית היונית לצורת היסוד (Hg0) הפחות רעילה ומאוד נדיפה. אך כדי לנצל אנזים זה לשם טיהור אזורים מזוהמים צריך למצוא דרך יעילה להחדירו אל הקרקע. החוקרים בחרו לצורך המשימה בעצי הצפצפה.

נבטי צפצפה הגדלים על מצע מזוהם בכספית במבחנה סגורה
המחוברת למערכת המודדת את פליטת הכספית המנוטרלת.

נבטי צפצפה מהונדסים גנטית הגדלים על מצע מזוהם בכספית.
משמאל נבטי צפצפה רגילים שמתים בתנאים אלה.


בשלב ראשון השתמשו החוקרים בצמח הארבידופסיס (המקובל במחקר הגנטי כצמח מודל), והראו שניתן לקבל בצמח עמידות לכספית על-ידי העברת גן יחיד מן החיידק לצמח. עתה, במאמר שפרסמו בכתב העת נייצ'ר-ביו-טכנולוג'י, מדווחים החוקרים כי הצליחו לגדל עצי צפצפה עמידים לכספית, המצליחים לנטרל אותה באופן יעיל. גישה זו של שיקום-ריפוי ביולוגי (Bioremediation) הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות ויש לשער שבעתיד הקרוב נתחיל לראות את יישומה בפועל.

פורסם ב"גליליאו" גיליון 32, עמ' 5-4, ינואר/פברואר 1999.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה