יום שני, 10 בפברואר 2003

העמידות לאנטיביוטיקה - עבר זמנה - דינה צפרירי


התגלתה תרופה שחיידקים אינם מסוגלים לפתח עמידות כלפיה; זאת, בשל מנגנון הפעולה שלה, הדומה לפעולתו של נגיף בתאי החיידקים

העש - Hyalophora cecropia - ממנו בודד הצקרופין A
Tom Peterson, Fermilab

חוקרים מבית-ספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה גילו שצקרופין-A (Cecropin-A), תרופה ששייכת למשפחה של תרכובות חלבוניות המיוצרת על-ידי חרקים, "מחוסנת" מיצירת עמידות נגדה בחיידקים. זאת בשל העובדה שהיא נכנסת לתא החיידקי ולוקחת פיקוד על המנגנון הגנטי, בדומה לפעולתו של נגיף בתאים. בעוד רוב האנטיביוטיקות הורגות את החיידקים על-ידי כך שהן תוקפות מערכות אנזימטיות החיוניות להם, הרי שצקרופין-A מתגנב לתוך התא ומפעיל ומעכב גנים מסוימים.

במשך עשרות שנים התמקדו החוקרים בלימוד פעולת צקרופין-A על דופן וקרום החיידקים, אולם לדברי פאול אקסלסן (Axelsen) מהמחלקה לפרמקולוגיה ומחלות זיהומיות, נכנס הצקרופין לחיידק ומשנה את דרך בקרת הגנים שבו, כמעין סוס טרויאני. במחקרו טיפל אקסלסן בחיידק המעיים E. coli במנה נמוכה של צקרופין-A ,שאינה מספיקה על מנת להרוג אך בעזרתה ניתן ללמוד על השפעת התרופה בתוך התא, ומצא שכ-26 גנים מושפעים מפעילות תרופה זו, מתוכם 11 שפעילות החלבונים שהם מקודדים להם אינה ידועה. עוד הסתבר כי אין אלה אותם גנים המושפעים מתנאי עקה כגון רעב, טמפרטורה גבוהה, חימצון או שינויים אוסמוטיים.

מנגנון התרופה מהווה עדיין תעלומה, הן מבחינת דרך כניסתו לחיידק והן בכל הנוגע לפעולתו על הגנים. לחרקים אין מערכת חיסונית כמו באדם ועליהם לסמוך על תרכובות חלבוניות כמו צקרופין-A שיעשו בשבילם את העבודה. חלבונים אלה הורגים חיידקים במהירות אך אינם מזיקים לתאי אדם או לתאי בעלי-חיים אחרים. אולם המימצא החשוב הוא שהחיידקים אינם מפתחים עמידות כנגדם בניגוד לאנטיביוטיקות, שכל שינוי קל באנזים שאותו הן תוקפות יהפוך את פעולתן לחסרת ערך. לפיכך, במרוץ האינסופי אחר תרופות חדשות הפועלות על חיידקים, תרכובות אלה המיוצרות על-ידי חרקים יכולות להציע טיפול תרופתי בעל ערך עצום במלחמה בחיידקים. אמנם, מעט זהירות וצניעות מפני כוחם של החיידקים לא תזיק: הניסיון ההיסטורי מלמד, למרבה הצער, כי כבר היו תרופות שנחשבו כתרופות אולטימטיביות, ובכל זאת התברר בהמשך כי מופיעים זנים עמידים בפניהן.

פורסם ב"גליליאו" גיליון 54 פברואר 2003.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה