קצת על מיקרוביום - מתן ארבל

 

מה זה מיקרוביום? חוץ ממילת הייפ, זה כינוי כולל לאוכלוסיות החיידקים, פטריות ווירוסים שיוצרים מין אקוסיסטם קטן. יש מיקרוביום בערך לכל יצור חי או צומח. 

בבני אדם יש בין 10 ל-100 טריליון (!) תאים של חיידקים/פטריות/וירוסים. לפי הערכות עדכניות, יש יותר תאים במיקרוביום האנושי מאשר תאים של אדם. כלומר אנחנו רובנו מיקרואורגניזמים. במיקרוביום שלנו יש פי 200 יותר גנים מאשר הגוף שלנו מכיל. למיקרוביום הזה יש תפקיד מכריע בעיכול (לא מפתיע) מחלות אוטואימונית ועוד שלל דברים (כולל אוטיזם לפי חלק מהמחקרים). יש אפילו מחקר שמנסה לקשור את ההתפתחות שלנו כחייה חברתית  אל המיקרוביום. 

כמו כל תחום מאוד "מגניב", כנראה האמת נמצאת איפשהו באמצע. מיקרוביום כנראה מאוד משפיע על המון דברים, אבל כנראה לא ברמה שחלק מהמחקרים מנסים לטעון. 

אני רוצה לדבר על משהו יותר פשוט היום וזה מיקרוביום של צמחים. כאמור גם לצמחים יש מיקרוביום, וזה קולקציה של פטריות וחיידקים שעברו ביחד עם אותם צמחים מיליונים של שנות אבולוציה. מה הבעיה? אנחנו תלשנו את הצמחים מהטבע, ןמהמיקרוביום שלהם, ואנחנו מרססים עליהם ערמות של חומר מדביר שהורג כל דבר בשדה.

ההפרדה של הצמח מהמיקרוביום שלו גורמת להם להיות רגישים יותר לנזקי מזג האוויר, למזיקים שונים וגם מורידה את התנובה בכללי. חקלאות מודרנית זה תעשייה שחייבת לעבור שינוי מאסיבי. דחוף. 

חברה מגניבה שכבר היום עושה מהפכה היא indigo AG. אינדיגו שמבוססת בבוסטון בודקת את המיקרוביום של צמחי בר רבים ברחבי העולם ומחפשת חיידקים/פטריות שיכולות לעזור לצמחי החקלאות המסחריים שלנו, בעיקר חיטה ותירס כרגע. אחרי זה הם עושים ניסויים במעבדה ואז בשדה מבוקר ואז בשדות של חקלאיים. וזה עובד. מאוד עובד. 

יש להם כבר ספרייה של מעל ל-36 אלף מיקרואורגניזמים שהם עובדים איתם, ומתאימים את המיקרוביום לשדה, אדמה, טמפרטורה ועוד ועוד. גם המודל הכלכלי שלהם מאוד מעניין. הם לא לוקחים כסף מהחקלאי, אלא מעוניינים במידע שהם יכולים לקבל מהעבודה עם השדה שלו ולוקחים אחוז קטן מתוך השיפור במכירות של החקלאי. כלומר אם הם לא הצליחו לשפר את התבואה הם גם לא ירוויחו מזה כלום. החברה מוערכת צפונית ל-4 מיליארד דולר, וכבר עובדת עם מעל ל-2000 שדות ברחבי העולם. אני מאמין שגם רק יגדלו. ופה רק התחלנו לגרד את הפוטנציאל. 

כן - הם רק בוחרים את המיקרוביום הנכון, שמים על הזרע וזורעים. בעתיד נוכל גם תיאורטית להנדס כל חיידק/פטרייה בנפרד וכאוכלוסייה. בגלל שהנדסה של צמחים היא יחסית איטית, קשה ומסובכת, הנדסת המיקרוביום של צמחים תהיה אחת המהפכות היותר רציניות של עידן ההנדסה גנטית. מתישהו אני אעשה שרשור על חברות שכבר עושות הנדסה בסיסית למיקרוביום ורעיונות תיאורטיים להנדסה של קהילות החיידקים האלו.

מתן ארבל הוא דוקטורנט במחלקה לביוטכנולוגיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטת ת"א ומנגיש מדע בזמנו הפנוי.

פורסם במקור בטוויטר של המחבר