מה זה בעצם Microbiome?
המיקרוביום האנושי הוא אוסף הגנומים של כלל המיקרואורגניזמים שחיים בגוף האדם, בעיקר במעי, אך גם בעור, בריאות, בפה ובמערכת המין.
זהו אחד מגורמי ההשפעה הביולוגיים הגדולים ביותר על הבריאות.
המיקרוביום כולל בעיקר:
🔹 חיידקים (Bacteria)
🔹 פטריות (Fungi)
🔹 נגיפים (Virome)
🔹 ארכאונים (Archaea)
בממוצע, לאדם בריא יש פי 10 תאי מיקרואורגניזמים מאשר תאי גוף וכ-3.3 מיליון גנים מיקרוביאליים לעומת ~20,000 גנים אנושיים.
המוקד המחקרי המרכזי כיום: Gut Microbiome, מיקרוביום המעי.
למה דווקא שם? כי שם נמצאים כ-95% מהמיקרואורגניזמים בגוף, והם מקיימים קשרי גומלין ישירים עם מערכת החיסון, מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית והכבד.
המיקרוביום משתתף ב:
✅ פירוק ופירוטוקסיפיקציה של תרופות (pharmacomicrobiomics)
✅ סינתזת ויטמינים כמו B12 ו-K
✅ וויסות חיסוני (Tregs, Th17)
✅ ייצור מטבוליטים (כמו SCFAs – חומצות שומן קצרות שרשרת)
✅ השפעה על ה-BBB (מחסום דם-מוח)
![]() |
התגליות הגדולות של העשור האחרון:
צירי תקשורת ביולוגיים בין המעי לאיברים אחרים. כולל:
🧠 ציר מוח-מעי (Gut–Brain Axis)
🧬 ציר מיקרוביום–זרע (Gut–Germline Axis)
🫁 ציר מעי–ריאה (Gut–Lung Axis)
כל אלו כוללים העברת אותות נוירואנדוקריניים, אימוניים ומטבוליים.
הפרעות במיקרוביום (Dysbiosis) נקשרו ל:
🔸 השמנה ועמידות לאינסולין
🔸 מחלות אוטואימוניות (קרוהן, טרשת נפוצה)
🔸 דיכאון וחרדה
🔸 סרטן (בעיקר מעי גס, לבלב, כבד)
🔸 בעיות פריון גבריות ותחלואה נוירו-התפתחותית בצאצאים
![]() |
מחקרים חדשניים הראו:
✔ העברת מיקרוביום מעכברים אוטיסטיים לעכברים בריאים גרמה להתנהגות דמוית אוטיזם
✔ השתלת מיקרוביום ממטופלים עם דיכאון גרמה להתנהגות דיכאונית בעכברים
✔ תזונה עשירה בסיבים שינתה את המיקרוביום ובלמה דלקת כרונית
גישה טיפולית חדשה:
השתלת מיקרוביום מצואה (FMT). מאושרת קלינית לטיפול בזיהום חמור של Clostridioides difficile, ונבדקת גם בטיפול בדיכאון, סוכרת, קרוהן ועוד.
⚠️ דורש בחירה מדויקת של תורם וסטריליות קפדנית.
אז איך שומרים על מיקרוביום בריא?
🔹 תזונה עשירה בפרה-ביוטיקה (סיבים, פוליפנולים)
🔹 הימנעות מאנטיביוטיקה שלא לצורך
🔹 לידה וגינלית והנקה (להרכבת מיקרוביום תקינה בתינוקות)
🔹 שמירה על גיוון תזונתי, פעילות גופנית, וניהול סטרס
לסיכום:
המיקרוביום הוא לא "תוספת" לגוף האדם, אלא מערכת ביולוגית שלמה שמקיימת קשרי סימביוזה הדוקים עם המארח.
מדובר באחד התחומים החמים ביותר ברפואה המודרנית, עם פוטנציאל לאבחון, מניעה וטיפול ברמות פרסונליות.
ד"ר (Ph.D.) בתיה כהן, ביולוגית מולקולרית, חוקרת סרטן וכלי דם.
פורסם בטוויטר (X) של המחברת, יולי 2025.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה