חדר הגידול באוניברסיטה היה חם, לח וחשוך, מלבד כמה מהמנורות שדלקו בכלובי החגבים, והטילו אור דל ועגום על המדפים המאובקים. את הצרצרים שלי גידלתי שם בשני דליים גדולים, ואת שחרוריות הקמח - בקופסת גלידה מלאת סובין.
מלבדם, חדר הגידול, שהיה לא גדול יותר מארון, היה מלא בעיקר בציוד גידול ישן. תמיד הסתובבו שם כמה תיקנים קטנים, אך לקראת אמצע החורף הם הגיעו לכדי התפרצות של ממש. הם ישבו על הקירות, על המדפים, בכלובי החגבים ועל דליי הגידול. הייתי פותח את דלת החדר, והחלל שבפנים היה שורץ מאות תיקנים.
הצרצרים גדלו לאט בדליים שלהם, בעוד שהתיקנים סביבם רק נוספו ונוספו. בנקודה מסויימת, כאשר הזבובים בחוץ היו מעטים, עברתי להאכיל את העכבישים שבמעבדה בדיאטה כמעט טהורה של תיקנים. הייתי נכנס לחדר הגידול עם צנצנת גדולה ומשפך. הייתי לוקח את גליל הנייר הישן מהמדף ומנער אותו בקפידה אל-תוך המשפך. התיקנים שהסתתרו בין שכבות הנייר היו נופלים לצנצנת אחד-אחד. אז הייתי מלקט אותם משאר המשטחים בחדר, עד שהייתי מגיע לעשרים. כעבור שבוע, שוב היו מאות תיקנים בחדר.
![]() |
כפר-סבא, יולי 2025 |
תיקן הבתים (Supella longipalpa) הוא תיקן קטן החי במחיצת האדם. הוא ניכר בפס הלבן הרוחבי בקדמת החזה (בשונה מפסי האורך של התיקן הגרמני). תפוצתו פחות קוסמופוליטית משל התיקן הגרמני, והוא עדיין נעדר מרוב האזורים הקרים של העולם. עדיין - שכן תיקן הבתים נמצא כיום בתהליך התפשטות.
כרגיל אצל תיקנים, לתיקן הבתים מחזור חיים ארוך יחסית. בטמפרטורת החדר לוקח למין זה כמעט חצי שנה להתפתח מביצה עד בוגר, אם כי בטמפרטורות הקיץ הישראליות, זמן זה יכול להתקצר בחצי. נקבה בוגרת תטיל בחייה כ-12 תיקי ביצים, עם סביבות ה-16 ביצים בכל תיק. אפילו אם רק חצי מהצאצאים שורדים לבגרות, זוג אחד החי בתנאים של חימום ואספקת מזון קבועה יכול להפוך לאלף תיקנים תוך פחות משנה. בבית-גידול טבעי השרידות תהיה נמוכה על-פי רוב, והיא תמנע התפרצות של תיקנים. מגורי האדם, לעומת זאת, יכולים להיות גן עדן לתיקנים, ולהפוך במהרה לזירה של פיצוץ אוכלוסין אנטומולוגי.
אחד מסודות ההצלחה של תיקן זה (ותיקנים בכלל), הוא שפע החיידקים הסימביונטיים שחרקים אלה נושאים איתם. חלק מהחיידקים מגיעים אליהם על-ידי אכילת צואה של תיקנים אחרים. בין השאר, במעי תיקן הבתים שכיח הסוג Lactobacillus, המגן על הפונדקאי שלו מפני פלישה של חיידקים מזיקים (יכולת חשובה עבור אוכלי צואה!). חיידקים אחרים הם אנדוסימביונטים, כלומר, הם חיים בתוך התאים. אצל רוב התיקנים (כולל הטרמיטים!) חיים חיידקים מתמחים מהסוג Blattabacterium. הם אחראים על מיחזור חומצת השתן (תוצר של פירוק חלבונים) והפיכתה בחזרה לחומצות אמיניות. כך התיקנים יכולים להתקיים על תזונה דלת חלבונים (למשל, כריכות ספרים ומוצרי קרטון אחרים). ה-Blattabacterium מדביק את התיקן עוד בשלב הביצה, ומועבר בדרך זו מאם לצאצא. נראה שאנדוסימביונט זה נמצא גם בתחרות עם האנדוסימביונט המזיק Wolbachia*. בתיקן הבתים השפע של שני החיידקים נמצא במתאם הפוך, בעוד שברוב התיקנים ה-Wolbachia בכלל חסרה, אולי הודות לפעולת החיידק השני.
ככל שנשגשג אנחנו, ישגשגו בעולם גם תיקני הבתים. לא משנה נחשוב אותם לאויבים, נמצא בסוף שאנחנו ידידיהם הטובים ביותר. משמח לראות כי מין זה זוכה לאחרונה למחקר רב. כי אם כבר התיקן מרוויח מאיתנו, רק הוגן שהוא יגלה לנו את סודות הטבע בתמורה.
ד"ר איגור ארמיאץ', השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות
פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" - ביולי 2025
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה