יום חמישי, 9 ביוני 1994

אשפה לטיוב הקרקע - מרית סלוין


מיחזור הוא אחת ממילות המפתח השגורות בפי תושבי כדור הארץ במאה ה-20. במדינתנו הזעירה משמעות המיחזור כפולה ומכופלת. מיחזור האשפה העירונית עשוי לפתור את אחת הבעיות הסבוכות באיכות הסביבה בארץ.


במדינת ישראל מתגוררים כ-5.3 מיליון תושבים, וכל אחד מייצר בממוצע 1.6 קילוגרם אשפה ביום, המסתכמים ב-0.58 טון בשנה. בסך הכל מייצרים תושבי המדינה 3.1 מיליון טון אשפה בשנה. אשפה זו נשלחת לאתרי סילוק אשפה - 400 במספר, שמרביתם אינם מטופלים כראוי. בכך הם מסכנים את איכות מי התהום, מפיצים ריח רע ולכלוך, פוגעים בנוף וגורמים לשורה של מיטרדים אחרים. כך, למשל, במזבלת חיריה, הקולטת כ-2,500 טון אשפה מדי יום מתרכזים שחפים בריכוזים כאלה המסכנים את תנועת המטוסים הממריאים מהאזור.

כמויות עצומות של שחפים מעל מזבלת חיריה מסכנים את תנועת המטוסים באזור. 
צילום: בניה בן-נון 

קבוצת חוקרים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, ובראשם פרופ' יונה חן, דיקן הפקולטה, מנסה למצוא שיטות שתאפשרנה מיחזור האשפה. בשלב ראשון בדקו החוקרים את האפשרות למחזר את החומר האורגני המצוי בשאריות המזון המושלכות לאשפה. לשם כך למדו את תהליכי פירוקו בעזרת חיידקים ליצירת קומפוסט, שהוא חומר אורגני חסר ריח. בקומפוסט ניתן להשתמש כתחליף לכבול במצע גידול לצמחים בחממות, כחומר חיפוי על פני הקרקע להקטנת אובדן מים וכזבל אורגני לטיוב הקרקע. אולם, הקומפוסט שהתקבל מתהליכי הפירוק לא היה אחיד בהרכבו, והיה זמין לחיידקים שפירקו אותו וגרמו להפצת ריחות לא נעימים לסביבה. והגרוע מכל, הוא הכיל מרכיבים אי-אורגניים, בכללם מתכות כבדות, שמקורם בקופסאות שימורים, מכשירי אלקטרוניקה, סוללות ועוד, המסכנים את איכות מי התהום, הצמחיה והסביבה.

עתה שוקדים החוקרים על לימוד תהליכי המעבר של חומרי האשפה למצב אחיד ויציב, דל במתכות כבדות, הניתן ליישום בחקלאות, ועל פיתוח טכנולוגיה ליישום התהליכים. במקביל, הם מפתחים שיטות וכלים לבדיקת רמת קליטת המתכות הכבדות שבחומר על ידי צמחים שיגדלו בקרקע או במצע גידול המכיל תוצרים אלה. כלים אלה יסייעו בידם להחליט אם שימוש בתוצר המכיל מתכות אינו מסכן את הסביבה. בחלקו השלישי של המחקר בודקים המדענים את תכונות הקומפוסט כמדכא התפתחותן של מחלות צמחים המועברות בקרקע.

מימצאי המחקר הראשונים מראים, כי הקומפוסט שהופק מעודד גידול צמחים ומספק להם חומרי דשן, ואף משפר ומייצב את הקרקע. כמו כן איתרו החוקרים שיטות לחיזוי קליטת המתכות מן החומר על ידי צמחים, שיטות שבאמצעותן אפשר יהיה להשתמש בחומר בלא לגרום לזיהום סביבתי.

אם אכן ייושמו מימצאי המחקר, ייתכן שנהיה עדים להיעלמותם של הררי הזבל וגלי הסירחון מאתרי האשפה הרבים שברחבי המדינה.

פורסם ב"גליליאו" גיליון 4,  מאי/יוני 1994.

אין תגובות:

פרסום תגובה