יום שלישי, 23 במאי 1995

הנחל האדום - דורית באום, ציפורה מימון ורוברט ארמון,


א. "מכת מצרים" בנחל הנעמן
בסיור לאורכו של נחל הנעמן או ליד ערוץ נחל החילזון הנשפך לנעמן, אתה עלול להתקל בתופעה מדהימה: הנחל האדום! צבעם של מי הנחל מעורר הקשר מיידי לאחת מעשר מכות מצרים, "מכת דם". צבע הנחל וריחו תואמים לתאור מי היאור המופיע במקרא:
..."לעיני פרעה ולעיני עבדיו יהפכו כל המים אשר ביאור לדם. והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור לא יוכלו מצרים לשתות מים מן היאור ויהי דם בכל ארץ מצרים..."(שמות פרק ז' פסוק כ').

צבע מי הנחל מזכיר צבעה של חמיצת סלק: ורוד, סגול, אדום. עוצמת הצבע משתנה מעת לעת: מופיעה ונעלמת במהלך הקיץ. מקור הצבע הזה הינו חיידק פוטוסינטטי, המכיל פיגמנטים בצבע סגול, מתרבה ומתפתח בתנאים מסוימים של טמפרטורה ועומס אורגני, עד למצב שכל הנחל מקבל גוון סגול אדום.

נחל הנעמן - צילום: ציפורה מימון

מקורות נחל הנעמן הן במעיינות אפק וכוון זרימתו הינו מדרום לצפון עד השפך המצוי בדרומה של העיר עכו, במרחק 10 ק"מ ממקור הנביעה. נחל הנעמן מנוצל כיום לכל אורכו. מי מעיינותיו נשאבים לצורכי האדם ובהמשכו הוא משמש כתעלת מי שפכים וניקוז. בעקבות ייבוש ביצות הנעמן נתאפשרה הפיכת המקום לאזור חקלאי: מרעה ובריכות דגים. השפכים המוזרמים לנחל מבריכות הדגים, יישובים ומפעלים הנמצאים בקרבת הנחל, גורמים לעומס אורגני ניכר במים. מצב זה, יוצר תנאים הפוגעים במערכות אקולוגיות בחי ובצומח. אך אלו הינם גם התנאים האידיאליים להתפתחותו של החיידק הגורם לצביעת מי הנחל בצבע אדום.

ב. חיידק צובע את המים בצבע אדום
החיידק זוהה כחיידק פוטוסינטטי, אל-אווירני, הקרוי Thiopedia rosea אשר תואר לראשונה על ידי וינוגרדסקי (Winogradsky) ב-1888. מקור הצבע האדום מצוי בפיגמנטים קרוטנואידים מסוג אוקנון (Okenone) שמכיל החיידק. פיגמנטים אלו מאפשרים לו לקלוט את אנרגיית האור ולהפכה לאנרגיה כימית. מולקולות של גז הנמצאות בחיידק, גורמות להצפתו והבאתו לפני המים לצורך חלופי גזים וקליטת אור. צורת החיידק כצורת ביצה, קוטרו כ- 1.0-2.0 מיקרון, ללא שוטון. ניתן למצאו בלוחיות שטוחות בהם מסתדרים החיידקים בצורת טטראדה. יתכן ולסידור זה יתרון בהצפה וכיסוי של
השכבה העליונה של מי הנחל או האגם.

Thiopedia rosea

חיידק זה יכול לנצל מגוון תרכובות אורגניות כמקור לפחמן, דבר המקנה לו יתרון ומאפשר לו להתפתח במקורות מים בעלי עומס אורגני. יתרון הסתגלותי נוסף, הינו יכולתו של החיידק להתרבות בריכוזים נמוכים של סולפיד (mM 0.4-1), אותו הוא מנצל כחומר מחזר, התורם אלקטרונים בשלבי הפוטוסינתזה. כמו כן הוא מתרבה בתנאים של עוצמת אור נמוכה וטמפרטורה נמוכה מ-2C.

לסיכום, החיידק Thiopedia rosea, מתפתח במקורות מים בעלי עומס אורגני וגופרית. הוא מתרכז בשכבת המים העליונה לצורך קליטת אור וחילופי גזים. כחיידק אל-אווירני יש לו יתרון דווקא בתנאים של עומס אורגני, המפחיתים בצורה משמעותית את ריכוז החמצן שבמים. כפי הנראה, בנחל הנעמן נמצאים התנאים המתאימים להתרבותו של החיידק בזמן שחיים אחרים כמו דגים, צמחי מים, אצות ושרכים האופיינים לנחל החי, נעלמים.

נחל נעמן לפני השיקום
מקור התמונה

ד"ר דורית באום, ד"ר ציפורה מימון - אגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי,
ד"ר רוברט ארמון, הפקולטה להנדסת הסביבה, הטכניון.

פורסם ב"איכות הסביבה", גליון 9 עמוד 15, מאי 1995.

2 comments:

  1. כתבתם שהוא גדל בתנאי אור וטמפ נמוכים אבל מאי מתחיל להתחמם. בנוסף אותה תופעה קוראת בבריכות שיקוע של שפכים אבל בחודשים יוני יולי
    בתהליך פוטו ה פדח הוא תורם הפחמן האם המקור הוא זה או תרכובות במים?

    השבמחק