מספר חולים חריגים שאובחנו בשנה־שנתיים האחרונות בבריטניה כלוקים במחלת המוח הספוגי על־שם קרויצפלד־יעקב, הגבירו במידה רבה את החשש מפני התפרצות המחלה לממדים של מגפה. תהליך זה עשוי לקרות בגלל מעבר של גורם המחלה - חלקיק הפריון (ראו: ״חידת הפריונים״, גליליאו 15, עמי 17), מפרות שלקו במחלת מוח הבקר הספוגי (״הפרה המשוגעת״) לבני־אדם. מחלת הפרה המשוגעת נתגלתה בבריטניה ב־1986; באותה שנה אובחנו 12 מקרים. המספר עלה בצורה תלולה, ובשנת 1992 - שנת השיא — אובחנו כ־43,000 (!) מקרים. מאז חלה ירידה.
 |
| פרה חולה במחלת הפרה המשוגעת - סימן אופייני, חוסר יכולת לעמוד. המקור: משרד החקלאות של ארצות הברית - מוויקיפדיה |
מספר החולים החדשים בבריטניה איננו חריג כשלעצמו - המחלה פוגעת בערך באדם אחד מכל מיליון איש בשנה ואולם הגיל הצעיר יחסית של הנפגעים, וקצב התפתחות המחלה ומהלכה, הס שמייחדים את הנפגעים החדשים באנגליה כ״חריגים״, והם שהגבירו את החשש שמא מדובר בהדבקה שמקורה בבקר חולה. אם אכן מדובר בגורם פתוגני שעבר מן הפרות אל בני האדם, הרי שמספר החולים עלול לעלות בצורה תלולה בשנים הקרובות, במקביל (תוך פיגור של שנות הדגירה של המחלה) לעלייה התלולה בתחלואת הבקר בתחילת שנות התשעים. יש לציין כי אף לא אחד מן החולים היה חשוף להדבקה מאדם נגוע - אף לא אחד מהם נותח במוח או בעצבים, באף לא אחד מהם נעשתה השתלה ואף לא עירוי דם. לעומת זאת כולם אכלו בשר בקר, פרט לאחד שהיה צמחוני במהלך 5 השנים שלפני התגלות סימני המחלה, אלא שקודם לכן אכל בשר (זמן הדגירה של המחלה נמדד בשנים רבות).
ואכן, דיווח של שני החוקרים, קוריו לסמסאז וג׳ון־פיליפ דסלי (Lasmeszas, Desly) באחד מגליונות Nature האחרונים רחוק מלהרגיע. בשנת 1991 החדירו שני החוקרים מעט רקמת מוח שמקורה בפרות חולות למוחות של קופי רזוס. כעבור שלוש שנים התגלו בקופים סימני מחלה מובהקים, דומים לאלה של חולי קרויצפלד־יעקב. לאחר מותם נבדקו מוחות הקופים, ואכן נתגלו בהם מוקדי הרס דומים מאד לאלה שנתגלו בחולים הבריטים. מסקנה בלתי נמנעת היא כי המחלה עלולה לעבור ממוח של פרה נגועה למוח של פרימאט (פרימאטים — הקבוצה הזואולוגית הכוללת קופים ובני־אדם) — במקרה זה קופי רזוס, ומכאן החשש הכבד כי המחלה אכן עלולה לעבור מן הבקר הנגוע אל האדם.
פורסם ב"גליליאו" 18, ספטמבר/אוקטובר 1996
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה