בחודש מארס השנה הוגשה תביעה נגד רשות הפארקים הלאומיים בארצות־הברית בעניין עסקה שנחתמה בין רשות הפארק הלאומי ילוסטון לבין חברת הביוטכנולוגיה דיוורסה. החברה מעוניינת בחיפוש ובניצול אנזימים מיוחדים הנמצאים בחיידקים החיים במעיינות החמים בשמורה. בעסקה שנחתמה סוכם שבתמורה לאיסוף דוגמאות במעיינות החמים במשך ארבע השנים הבאות תקבל השמורה תשלום חד־פעמי של 175 אלף דולר, וכן אחוז מסוים מרווחים עתידיים.
לדעת המתנגדים ־ ומדובר בגופים לא מסחריים - עברו רשויות הפארק על כמה חוקים, כגון איסור על מסחר בשטחי הפארק; החמור מכול, לטענתם, הוא שלא היה הליך דמוקרטי פתוח בנוגע להחלטה אם לאפשר מסחר באוכלוסיית היצורים החיים במעיינות, ובעיקר - בלי מכרז פתוח. על ההסכם, שהוא הראשון מסוגו בארצות־הברית, הודיע סגן הנשיא אל גור בשנה שעברה.
ברקע התביעה עומדת תחושת החמצה צורבת על שלא השכילו להבטיח זכויות ראויות בקשר לניצול האנזים TAQ־פולימרז, שמקורו בחיידק החי במעיינות החמים. האנזים משמש ל״הגברת״ (כלומר - לשכפול) DNA בתהליך המכונה ״תגובת השרשרת של הפולימרז״ (PCR), תהליך מרכזי במחקר, כולל בזיהוי פיסות רקמה. הנהנית מאותה החמצה היא חברת התרופות השווייצית ״הופמן - לה רוש״ המחזיקה בפטנט והגורפת רווחים נאים. הרווחים הצפויים הם כמיליארד דולר בשנה, ומהם לא יגיע אף סנט אחד לממשלת ארצות־הברית.
הממשל ורשות הפארקים הלאומיים טוענים בתגובה על התביעה שהם פועלים תחת הסכם פדרלי המאפשר לגופים מסחריים לנצל אוצרות טבע תמורת תשלום, הסכם שהוא הרחבה לנוהל הקיים, המאפשר לגופים מדעיים ליטול דוגמאות סלע, מים, צמחים ובעלי־חיים.
 |
| יערות האמזונס - מבט מהאוויר Vinícius Mendonça - Ascom/Ibama. |
עניין דומה במקום שונה: בחודשים אלו מתנהל ויכוח סוער בסנט בברזיל בנוגע למגבלות שמבקש הסנט להטיל על החברות - בדרך כלל חברות זרות - המבצעות סקרים ביולוגיים ביערות האמזונס. הכוונה היא לחוקק חוקים המבטיחים את ״זכויות היוצרים" של ברזיל במקרה של פיתוח כלשהו המבוסס על אורגניזם שמוצאו מברזיל, והכוונה היא בעיקר לצמחים. גם כאן שורש העניין הוא היסטורי - התמוטטות ענף הגומי בברזיל בתחילת המאה, לאחר שזרעים שנלקחו מברזיל היוו את הבסיס למטעי הגומי המשגשגים של דרום־מזרח אסיה.
את היוזמה לחקיקה העלה לפני שלוש שנים נציג אזור האמזונס בסנט, וכוונתו הייתה להבטיח את זכויות השבטים המקומיים על החי והצומח באזורם. הצעת החוק נתקלה במתנגדים, הטוענים שהבירוקרטיה בהשגת האישורים הרבים בכל רמות השלטון תרתיע חוקרים. בעיה נוספת היא שאפשר לחוקק חוק שיעגן את זכויות העם הברזילאי על הצמחים או בעלי־החיים האנדמיים לברזיל אך כיצד אפשר להחיל זאת בכל הקשור לידע על אודות שימושים? האם יש זכויות יוצרים על ״פולקלור״; נראה שגם כאן, כבסוגיות רבות, הגישה הנכונה היא איזון נכון. במידה שתושבי ברזיל יפיקו מאוצרותיהם הטבעיים רווח הוגן מתוך שמירה על הרווחיות של החברות הביוטכנולוגיות המשקיעות בפיתוח מוצרים חדשים, ייתכן שניסיון החקיקה הנוכחי יביא פריחה לשני הצדדים.
פורסם ב"גליליאו" 28, מאי-יוני 1998
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה