יום שלישי, 27 באוקטובר 1998

האם התרכיב נגד צהבת B בטוח? - איתן ישראלי


ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-350 מליון בני אדם מודבקים בנגיף צהבת B, רובם ללא סימנים מיוחדים, אך באחוז קטן מהמקרים, מובילה ההדבקה לסרטן כבד, שממנו מתים כמיליון איש לשנה.

נגיפי הפטטיטיס B במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
המקור: CDC/ Betty Partin

החל משנות השמונים החלה מערכה לחיסון נגד נגיף זה, ובתחילה חוסנו בעיקר קבוצות בסיכון מוגבר, כמו עובדי בריאות. החל מ-1991 החלו בארה״ב ובאירופה בחיסון תינוקות. מספר המחוסנים מגיע היום לכדי 200 מיליון.

במקרים מסוימים מתפתחות במחוסנים תופעות לוואי חמורות. מופיעות הפרעות במערכות החיסון והעצבים, כולל דלקת מפרקים שגרונית, דלקת עצב העין ומחלה נוונית עצבית שתופעותיה דומות לטרשת נפוצה. הטענה היא שהחיסון המהונדס, המבוסס על אנטיגן המעטפת של הנגיף הפעיל את מערכת החיסון גם נגד מרכיבי גוף עצמיים למשל חלבונים דומים במבנה לאנטיגן הנ״ל במערכת העצבים, כלומר גרם למצב של אוטואימוניות, הנובע מתופעה של חיקוי מולקולרי.

קבוצות של נפגעים מתאחדות לתביעות. למשל בצרפת מיוצגים 15,000 נפגעים בתביעה נגד השלטונות, בטענה שהמעיטו בסיכון הכלול בחיסון ובהגזמה בטובה הצומחת ממנו לאדם הממוצע.

מחקרים ומדענים טוענים שאין הוכחה לכך שהטרשת נפוצה יותר בקרב מחוסנים מאשר באוכלוסיה הכללית, ושאין כל עדות לתגובה צולבת בין אנטיגן הנגיף למרכיבי גוף. מחקרים אלה עדיין נמשכים גם במרכז לבקרת מחלות באטלנטה, בראשות רוברט צ׳ן, המומחה לבטיחות תרכיבים, וגם חברות פרמצבטיות כמו מרק, משקיעות במחקרים שישפכו אור על התופעה. המתנגדים לקשר בין החיסון לתופעות הטרשת, מסתמכים בין השאר על העובדה שבהדבקות בנגיף השלם לא נמצאו כגורם סיכון לטרשת נפוצה.

המאמר מ-Science

פורסם ב"תצפית" 3, אוקטובר 1998

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה