כשאדם נדבק בגורם האיידס (HIV), ההדבקה נמשכת לאורך כל חייו עד המוות הבלתי נמנע. עם זאת קצב התקדמות המחלה שונה באנשים שונים. מספר חוקרים הציעו, שתתכן גם הדבקה חולפת; מסקנה זו התבססה על קריטריונים וירולוגים ואימונולוגיים, אך שום מקרה לא אושש על-ידי אנליזה גנטית. הדבקה חולפת הוגדרה כבידוד הנגיף בתרבית לפחות פעם אחת, או לחילופין מבחן PCR ל- HIV - ולאחר מזאת אי יכולת למצוא נגיף או להראות היפוך סרולוגי.
 |
| דגם של הנגיף HIV המקור: Los Alamos National Laboratory |
במאמר שהתפרסם בעיתון Science, ולו שותפים כ-25 חוקרים ממרכזים רפואיים ומחקריים שונים בארה״ב, נבדקו גנטית 43 מקרים שהוגדרו כהדבקה חולפת. 42 היו תינוקות שנולדו לאמהות נושאות HIV (ואם אחת) מתוך 1562 תינוקות שנחשפו ל־ HIV בלידה ועברו היפוך סרולוגי.
התוצאות הראו שבעשרים מקרים לא ניתן היה למצוא רצפים של חלבון המעטפת הנגיף (env); בששה מקרים אנליזה גנטית של תאי הנגיף הוכיחה שהדגימות יוחסו בטעות לתינוקות אלה; ובשבעה עשר מקרים האנליזה הפילוגנטית לא הצליחה להוכיח את הקשר המצופה בין הנגיף שהדביק את התינוק לזה של האם. החוקרים טוענים שרק אנליזה גנטית מסוגלת לקבוע במקרים הקרויים ״הדבקה חולפת״, ושתוצאותיהם אינן מאשרות אף מקרה כזה מתוך כל ה-43 שנבדקו. הם מציעים שכל המקרים שהוגדרו כ״הדבקה חולפת״ ב-HIV היו כתוצאה מטעות ברישום דגימות או בזיהומן במעבדה.
המאמר ב-Science
פורסם ב"תצפית" 3, אוקטובר 1998
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה