עד גילוי הפניצילין היתה העגבת (Syphilis) מחלה נפוצה אפילו בקרב בתי האצולה באירופה. כיום נפוצה המחלה בעיקר באזורים מוכי עוני ובמדינות
מתפתחות. זוהי מחלה זיהומית המועברת באמצעות מגע מיני ופוגעת באברי המין. ללא טיפול מתאים עשויה המחלה להחמיר ולגרום לאובדן השפיות
ולנזק לכלי-הדם וללב עד כדי מוות. למרות שמערכת החיסון מזהה את החיידק ומתקיפה אותו, קשה מאד להיפטר ממנו לחלוטין, וללא טיפול משלים
הוא עשוי להישאר בצורה רדומה ולהתפרץ שנית בשלב מאוחר יותר.
שנים רבות של מחקר לא הובילו לפיתוח חיסון נגד המחלה. שתי סיבות עיקריות הקשו על פיתוח החיסון. האחת, יכולתו של החיידק לחמוק מהמערכת
החיסונית. והשניה הייתה הקושי הרב בו נתקלו החוקרים בנסותם לגדל את החיידק במעבדה. גם כשניסו לגדל את החיידק על-גבי מצע עשיר ביותר,
לא שרדו החיידקים יותר מארבעה ימים. הדרך היחידה לקבל חיידקי עגבת לצורכי מחקר היתה לגדל ארנבות נגועות בחיידק.
 |
| חיידקי Treponema pallidum מבעד למיקרוסקופ CDC-1979 |
בכתב העת Science פורסם לאחרונה רצף הגנום המלא של חיידק העגבת. עם השלמת קביעת הרצף הגנטי של החיידק נמצאו ההסברים לשתי התופעות. לחיידק
יש כ-1000 גנים בלבד (לעומת כ-100,000 באדם). מתברר שחסרים לו רבים מהגנים המקודדים לאנזימים המשתתפים בחילוף החומרים שלו. מסיבה זו
אין הוא מסוגל לייצר באופן עצמאי חומרים רבים הנחוצים לקיומו, ותלוי במידה רבה, יותר מכפי ששיערו תחילה, באספקת חומרים אלה על-ידי
המאכסן. ממצא זה מסביר מדוע נכשלו הנסיונות לגדל את החיידק בתנאי מעבדה. יותר מכך, התלות במאכסן היא כה גדולה עד כי 5% מהגנים בחיידק
העגבת מקודדים לחלבונים הנחוצים לשם שאיבת חומרים מהסביבה, אחוז גבוה בהרבה מהקיים ביצורים אחרים. קבוצה נוספת של גנים שזוהתה הכילה
רצפים החוזרים על עצמם במספר עותקים. מתברר שרבים מגנים אלה מקודדים לחלבונים המצוים על פני החיידק והם אלה שמזוהים על-ידי מערכת
החיסון. החוקרים סבורים שהרצפים החוזרים מאפשרים לגנים להחליף קטעים ביניהם ולהשתנות בצורה מתמדת וכאשר החיידקים מותקפים על-ידי
המערכת החיסונית, אחדים מהם ישתנו ולא יזוהו כגורם זר - חיידקים אלה יהוו את הגרעין להתפרצות הבאה של המחלה.
תעלומה נוספת שאולי תבוא על פתרונה בעקבות השלמת קביעת הרצף הגנטי היא שאלת מקורו של החיידק. הדיווחים הראשונים על המחלה הם מהמאה ה-16
באירופה, אך יש חוקרים הסבורים שהמחלה עתיקה יותר ומקורה באמריקה, ולאירופה הגיעה משם עם הנוסעים והסחורות בשנים שלאחר גילויה.
בכתביהם של המתיישבים הראשונים באמריקה מתוארת רק מחלת עור קלה בעלת כמה מאפיינים דומים לאלה של העגבת. אם אכן מקורה של העגבת
בחיידקים האמריקאים, יש לשער כי אלה יהיו בעלי קרבה גנטית לחיידק העגבת. השוואה בין החיידק העגבת לבין קרוביו באמריקה תבהיר מהם
השינויים שהפכו את החיידק לגורם מחלה קשה.
פורסם ב"גליליאו" גיליון 31, נובמבר 1998.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה