נדמה שאפשר לחלק את האנושות לשתי קבוצות - אלה האוהבים כלבים אהבת נפש, ואלה הפוחדים מכלבים פחד מוות.
הידיעה הבאה מבשרת, אולי, אפשרות לשינוי משמעותי של הקבוצה השניה - אותם אנשים ש״כלב״ עבורם היא מלה נרדפת ל״כלבת״.
כיום קיימים שני סוגים עיקריים של תרכיבי חיסון כנגד כלבת, העשויים נגיפים מומתים. התרכיב המבוסס על נגיף שהתפתח בבעלי חיים הוא התרכיב ההיסטורי, והשימוש בו עלול להתבטא בתופעות לוואי קשות. תרכיב חדיש יותר מבוסס על נגיפים שגודלו בתרבית של תאי אדם! זהו תרכיב בטוח הרבה יותר, אלא שמחירו גבוה. מי שנושך על ידי בעל-חיים נגוע מקבל (גליליאו 27 , עמ 9), בין השאר, סדרה של תרכיבי חיסון (חיסון פעיל), ועלות הטיפול נאמדת באלפי שקלים. המחיר גבוה כדי כך, שבמדינות רבות ממשיכים לטפל בנשוכים בתרכיבים הבעייתיים שמופקים מבעלי־חיים. חיסון מקדים, בטרם נשיכה, ניתן רק במקרים מיוחדים, כגון לווטרינרים - מחירו מאות דולרים.
חיסון נגד כלבת בפתיון - לחיות בר Izvora, Wikimedia commons |
והנה, לאחרונה פרסמו דונלד לודמל (Lodmell) ועמיתיו מהמכון האמריקאי לאלרגיות ולמחלות זיהומיות ומהמרכז האמריקאי למחלות זיהומיות, תוצאות בדבר בדיקת יעילותו של תרכיב חדשני, המבוסס על DNA נגיפי המיוצר בהנדסה גנטית.
הבדיקות לא היו קליניות (על בני אדם) אלא על קופים, אך התוצאות מרשימות מאד, ויקרבו שימוש רפואי בתכשיר (Nature Medicine, אוגוסט 1998). מדובר בתרכיב המכיל קטע DNA המקודד את החלבון־המסוכר (גליקופרוטאין) העוטף את נגיף הכלבת.
החוקרים הזריקו תכשיר זה לקבוצה של קופים. כעבור חצי שנה ניתנה לקופים זריקת דחף, ולאחריה מצאו החוקרים רמה גבוהה של נוגדנים. כעבור שבעה חודשים נוספים הזריקו לקופים נגיף אלים של כלבת, ובאף אחד מהם לא נתגלו סימני מחלה; רמת הנוגדנים היתה ברובם גבוהה אף יותר מרמת הנוגדנים בקופים שחוסנו בתכשיר החיסון המקובל כיום. להערכת החוקרים מנה של תכשיר מסחרי המבוסס על ה-DNA ששובט בהנדסה גנטית צריכה לעלות 10 סנט או פחות - כלומר, עלות נמוכה בכמה סדרי גודל מן התכשיר הקיים. ברמת מחירים כזו ייתכן שניתן יהיה לחסן מראש את האוכלוסיה כולה, לפחות באזורים מוכי כלבת או חשודים ככאלה. קרוב לוודאי שבעלות כזו תגבר גם רמת החיסון בקרב חיות הבית וחיות המשק, כולל באזורים דלי אמצעים. יתר על כן, התכשיר החדשני, העשוי קטעי DNA, יציב בחום, ולא תידרש החזקתו בקירור - יתרון גדול באזורים דלים, וכאלה הם האזורים בהם הכלבת נפוצה עדיין בכדור־הארץ; כ־40 אלף בני אדם מתים מידי שנה מכלבת, רוב־רובם באזורים נידחים.
עתה נבחן גם תכשיר חיסון המבוסס על DNA משובט למלחמה ברטווירוס, נגיף מעיים הגורם למותם של מאות־אלפי ילדים מידי שנה, רוב רובם במדינות עניות. התכשיר החדיש אמור להינתן בבליעה, ולא בהזרקה, וזה יתרון עצום, במיוחד ב אזורים דלי אמצעים! נוסף לכך גם הוא עמיד ואיחסונו פשוט (Science news, 8 באוגוסט 1998.
תכשיר החיסון־בבליעה כנגד הרטרוירוס נוסה בינתיים בעכברים, אך יתרונותיו מעלים ציפיה גבוהה. ה-DNA נבלע כשהוא עטוף, בכעין קופסיות המגינות עליו מפני התנאים שבקיבה, והוא משתחרר במעיים. זהו תכשיר החיסון הראשון המבוסס על DNA משובט שאמור להילקח בבליעה. מצפים שבעתיד השימוש בתכשירים זולים ועמידים של DNA משובט יביא למהפכה בכל תחום החיסון.
ואף זאת: גריגורי גלן (Glenn) ועמיתיו ממכון המחקר ע״ש ריד בוושינגטון מצאו כי ניתן להשרות יצירה של נוגדנים כנגד רעלן הכולירה ללא הזרקה וללא בליעה, אלא בעקבות מריחתו על העור. ומאחר שרעלן הכולירה ידוע זה מכבר כסייען (adjuvant) ליצירת נוגדנים כנגד אנטיגנים אחרים, ניסו החוקרים למרוח תכשיר הכולל את רעלן הכולירה יחד עם רעלן הטטנוס, או יחד עם רעלן הקרמת (דיפתריה). ואכן, במקרה הראשון הופיעו נוגדנים סגוליים כנגד רעלן הטטנוס (ובנוסף כמובן לנוגדנים כנגד רעלן הכולירה), ובמקרה השני הופיעו נוגדנים כנגד רעלן הדיפתריה (וגם הכולירה) - מריחה של רעלני הטטנוס או הדיפתריה כשלעצמם, ללא הסייען, לא השרתה רמה משמעותית של חיסון. הניסויים נערכו על עכברים, ועתה נבדקת השיטה על מתנדבים. ואולי בעתיד במקום זריקות חיסון תדביק לנו האחות פלסטר על העור (Nature, פברואר 1998, Nature Medicine, יוני 1998).
פורסם ב"גליליאו" גיליון 31, נובמבר 1998.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה