האם שרר חורף בימי הביניים המוקדמים?
ימי הביניים, התקופה שנוהגים לקבוע את התחלתה בשנת 476 (שנת נפילת האימפריה הרומית המערבית) ואת סיומה במאה החמש-עשרה מצטיירת בעינינו כחשוכים. האם באמת היו כאלה? כנראה שאכן כן, לפחות במשך ארבע שנים!
צוות מדענים מאוניברסיטת קארדיף שבבריטניה גילה עדויות לכך שבין שנת 536 לספירה לשנת 540 לספירה שרר בעולם קור עז. אחת מן העדויות היתה צורת טבעות העצים (חתך רוחב של עץ מגלה טבעות המעידות על מזג האוויר בסביבתו של העץ במהלך השנים). עדות אחרת היתה הידרדרות משמעותית ביבולים החקלאיים! ימים המלווים בכפור שהופיעו (על-פי מקורות מאותה תקופה) במהלך הקיץ עצמו היוו עדות נוספת.
על פי השערת המדענים הסיבה לכך היתה פגיעתו של שביט בחלק העליון של אטמוספירת כדור הארץ. פגיעתו של השביט גרמה להיווצרות אבק ופיח שעטפו את כדור הארץ, מנעו את כניסתה של קרינת שמש, ובעקבות כך להתהוותו של מזג אוויר קר מאוד. תופעה זו ידועה בימינו כחורף גרעיני, שהוא אחת מתוצאותיה האפשריות הנוראות של מלחמה גרעינית רחבת הקף. מלחמה גרעינית רחבת הקף עלולה להרים למרומי האטמוספרה שלנו רסיסי אדמה שימנעו מאור השמש לחדור אל כדור הארץ.
 |
| כוכב שביט NASA/MSFC/Aaron Kingery |
על פי חישובי צוות המדענים מאוניברסיטת קארדיף, היה גודלו של השביט שפגע בכדור הארץ מעט יותר ממחצית הקילומטר.
התנגשותו של השביט ותוצאותיה החקלאיות הביאו בעקבותיהם לרעב בקנה מידה גדול ברחבי העולם. במאה השישית, אותה מאה בה התרחשה פגיעתו, התחוללה גם מגפה הקרויה בשם המגיפה היוסטיניאנית, שאירעה בימי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס והיא על־פי ההשערה הופעתה הראשונה של ״המגיפה השחורה״ המפורסמת. ייתכן מאד שהחלשת האוכלוסיה עקב הרעב הגדול ששרר אז, היא שאיפשרה את התפשטותה המהירה של מגיפה זו ואת תפוצתה הגדולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה