הניסוי של פסטר
(מתוך: אבני דרך במדעי החיים)
ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ, היה הראשון שתיעד חיידקים וחד־תאיים אחרים, כבר במאה ה־17. עם התפשטות השימוש בהמצאתו התגלו צורות החיים החדשות בכל מקום, אן רק במאה ה־19 הוחל במחקר שיטתי שלהם.
המדען הצרפתי הדגול לואי פסטר (Pasteur), שנודע מאוחר יותר כ״אבי המיקרוביולוגיה", היה החלוץ בתחום זה. באמצע המאה ה־9ז הראה שחיידקים ושמרים הם הגורמים לתסיסה בחלב וביין, ועל שמו נקרא תהליך הפיסטור - חיטוי מוצרי מזון על־מנת שלא ירקיבו. פסטר היה גם בין הראשונים - יחד עם רוברט קוך הגרמני - שטענו כי החיידקים הם הגורמים למחלות, דבר שהיה נתון אז במחלוקת קשה.
באותן שנים התעורר ויכוח באשר למוצאם של המיקרואורגניזמים, ויכוח שהעלה באוב תאוריה ישנה - היצירה הספונטנית. תאוריה זו היתה נפוצה בימי הביניים, וגרסה כי יצורים חיים מסוגלים להיווצר מחומרים דוממים - צפרדעים מבוץ, למשל. התאוריה נדחתה כבר במאה ה־17 , אבל רק לגבי בעלי חיים - מוצא החיידקים עדיין היה שנוי במחלוקת. היה זה פסטר שהציג את הראיה המכריעה ביותר בוויכוח, נגד היצירה הספונטנית.
פסטר לקח בקבוק זכוכית מלא בציר־בשר, חימם את צווארו ועיקם אותו לצורת S. לאחר מכן הרתיח את הנוזל והרג את כל מה שהיה בתוכו. מיקרואורגניזמים שהיו באוויר מסביב לא יכלו להיכנס לבקבוק בגלל צורת צווארו, שגרמה להם להצטבר בנקודה הנמוכה ביותר ולא להגיע לנוזל. האוויר עצמו יכול היה להיכנס, וכך הוכיח פסטר שהסיבה לאי־היווצרות חיידקים אינה מחסור בחמצן. אילו יכלו מיקרואורגניזמים להיווצר מציר הבשר עצמו, שום דבר לא היה מונע זאת. אך הם לא נוצרו - וכך הוכחה טענתו של פסטר, שהפכה לאחת הדוגמות של הביולוגיה המודרנית: יצורים חיים נוצרים אך ורק מיצורים חיים.
