בונוס מפתיע לחיסון נגד שלבקת חוגרת: ירידה בסיכון לדמנציה? - דליה שזיפי

 

שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) היא מחלה נגיפית המתבטאת בפריחה עם שלפוחיות כואבות. המחלה נגרמת על־ידי נגיפי וריצלה-זוסטר, אותם נגיפים הגורמים למחלת אבעבועות הרוח בילדות. לאחר ההחלמה, הנגיפים נשארים רדומים בתאי העצבים לשנים רבות. שלבקת חוגרת שכיחה יותר בגיל מבוגר אך יכולה להופיע גם בגיל צעיר, בעיקר כאשר מערכת החיסון נחלשת.

מהסדרה "החיים" - 1987

בשנים האחרונות פותחו שני סוגי חיסונים נגד שלבקת חוגרת: חיסון חי-מוחלש ישן יותר הנקרא זוסטווקס (Zostavax), וחיסון חדש ויעיל יותר הנקרא שינגריקס (Shingrix). החיסון החדש הוא רקומביננטי, כלומר מורכב מחלבוני המעטפת של הנגיף, ביחד עם חומר אדג’ובנט שתפקידו להגביר את התגובה החיסונית.

לאחרונה פורסמו מספר מחקרים גדולים שמצאו ממצא מפתיע: אנשים שקיבלו חיסון נגד שלבקת חוגרת היו בסיכון נמוך יותר לאבחנה של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. מה בדיוק נמצא ולמה מדענים מתייחסים לכך ברצינות?

מה הקשר בין נגיף הווריצלה-זוסטר לדמנציה?

דמנציה היא תסמונת המאופיינת בירידה מתמשכת בתפקודים הקוגניטיביים ופוגעת בתפקוד היומיומי (זיכרון, שפה, התמצאות ושיפוט). זוהי קבוצת מחלות נוירולוגיות, שהנפוצה בהן היא אלצהיימר (60%-70% מהמקרים). המחלה מופיעה בעיקר בגיל השלישי, ההידרדרות בד"כ הדרגתית, ואין לה כיום טיפול יעיל.

עדויות על הקשר בין נגיף הווריצלה-זוסטר לדמנציה קיימות כבר שנים רבות: הנגיף מסוגל לפגוע בעצבים ובמוח, והתפרצויות חוזרות שלו נקשרו לנזק לכלי דם, שבץ, דלקות כרוניות והצטברות חלבונים מסוג עמילואיד וטאו. כל אלה הם תהליכים שמאפיינים גם אלצהיימר וסוגים נוספים של דמנציה.​ נתונים ארוכי טווח מראים שאנשים שחלו בשלבקת חוגרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לדמנציה בהמשך החיים. במילים פשוטות: “מכות” נגיפיות חוזרות למוח ולכלי הדם שלו עלולות בהדרגה להעלות את הסיכון לדמנציה, ולכן עלתה השערה שמניעה של אותן הפעלות נגיפיות עשויה להגן.​

המחקר החזק ביותר: “ניסוי טבעי” בוויילס, בריטניה

כאשר עושים השוואה פשוטה בין מחוסנים ללא-מחוסנים, עלולה להגרם בעייה של "הטיית המתחסן הבריא". כלומר, אוכלוסיות הנוטות להתחסן מאופיינות לעיתים גם במאפיינים נוספים הקשורים לסיכון מופחת לדמנציה, כמו מודעות בריאותית ואורח חיים בריא יותר, רמת השכלה גבוהה יותר, ומצב סוציו-אקונומי טוב יותר. הטייה זו תגרום לכך שיראה כאילו לאנשים מחוסנים יש פחות סיכון לדמנציה, גם אם בפועל החיסון עצמו הוא לא הגורם לכך.

בשנת 2024 פורסם בכתב העת Nature Medicine מחקר יוצא דופן שהצליח להתגבר על ההטייה הזאת:

“A natural experiment on the effect of herpes zoster vaccination on dementia”.

במחקר הזה, במקום להשוות פשוט בין מחוסנים ללא-מחוסנים, החוקרים ניצלו החלטת מדיניות בשנת 2013 בוויילס, בריטניה: הזכאות לחיסון נקבעה לפי תאריך לידה חד וברור.

מי שנולד ב- 2 בספטמבר 1933 או אחריו, היה זכאי לחיסון ה- Zostavax.

מי שנולד אפילו שבוע לפני כן, לא היה זכאי כלל.

כך נוצרו שתי קבוצות כמעט זהות בגילן, שהופרדו רק לפי תאריך לידה, אך נבדלו מאוד בשיעור ההתחסנות: כ־0.01% מחוסנים ממש לפני התאריך הקובע, לעומת 47.2% מחוסנים מיד אחריו. תכנון מחקרי כזה נקרא Regression Discontinuity. כאשר משווים אנשים שנולדו בהפרש של ימים או שבועות ספורים, סביר מאוד שהם דומים כמעט בכל מאפיין אחר. ההבדל המרכזי ביניהם הוא עצם הזכאות לחיסון, ולכן ההשוואה דומה במובנים רבים להקצאה אקראית.

המדגם כולו כלל מעל 280 אלף איש. כצפוי, החיסון הפחית בבירור את שיעור השלבקת. הממצא המעניין היה שבמהלך שבע שנות מעקב נמצא כי קבלת החיסון נקשרה לירידה מוחלטת של 3.5% באבחנות חדשות של דמנציה, כלומר כ־20% הפחתה יחסית בסיכון לדמנציה. ההשפעה הייתה חזקה יותר בנשים. החוקרים גם אימתו את הממצאים באמצעות נתוני תעודות פטירה בוויילס, ומצאו פחות מקרי מוות מדמנציה בקרב מי שהיו זכאים לחיסון.

כדי לוודא שמדובר בקשר אמיתי ולא בצירוף מקרים, נבדק האם באותו מועד נכנסה לתוקף תוכנית אחרת שיכלה להשפיע על אותן קבוצות אוכלוסייה, אך לא נמצאה רפורמה נוספת עם אותו תאריך חיתוך. בנוסף, לא נצפתה ירידה במחלות שאינן קשורות, ולא נראתה עלייה בשימוש בשירותי מניעה אחרים, ממצאים שמחזקים את הסבירות לקשר סיבתי בין החיסון לבין הירידה בסיכון לדמנציה.

ומה לגבי החיסון החדש?

המחקר בוויילס עסק בחיסון החי־מוחלש הישן, הזוסטווקס. כיום נעשה שימוש בעיקר בחיסון השינגריקס, חיסון רקומביננטי עם אדג’ובנט בשם AS01, שמגביר את תגובת מערכת החיסון. החיסון החדש יעיל הרבה יותר, מעל 90% הגנה נגד שלבקת לעומת כ-50% בלבד בחיסון הישן, והגנה שנשמרת לאורך זמן.

בשנת 2025 פורסם בעיתון המדעי Nature מחקר שניצל מעבר חד בארה״ב מהחיסון הישן לחדש. נמצא כי חיסון השינגריקס הרקומביננטי נקשר ל-17% יותר זמן ללא אבחנת דמנציה, כלומר בממוצע כ־164 ימים נוספים ללא אבחנה במהלך שש שנות מעקב (בקרב מי שאובחנו בסופו של דבר). האפקט הופיע גם בגברים וגם בנשים, אך היה חזק יותר בנשים.

מחקר נוסף, שפורסם בעיתון npj Vaccines, מצא ששני חיסונים המכילים את האדג’ובנט AS01, חיסון ה-Shingrix לשלבקת והחיסון למבוגרים נגד נגיף ה-RSV, נקשרו שניהם לירידה קצרת טווח בסיכון לדמנציה. הדבר מעלה אפשרות שההשפעה קשורה גם להפעלה החיסונית עצמה, ולא רק למניעת שלבקת.

איך ייתכן שחיסון נגד שלבקת משפיע על המוח?

החוקרים מציעים כמה מנגנונים אפשריים.

המנגנון הראשון הוא מניעת ריאקטיבציה של הנגיף. לאחר אבעבועות רוח, הנגיף נשאר רדום בתאי עצב. בגיל מבוגר הוא עלול להתעורר ולגרום לדלקת, לפגיעה בכלי דם במוח ואף לשבצים זעירים. שיפעולים כאלה נקשרו לפגיעה בכלי דם (vasculopathy), לשקיעת חלבוני עמילואיד וטאו ולתהליכי דלקת מוחית כרונית. מניעת ההתעוררות עשויה להפחית נזק מצטבר לאורך זמן. קיימות גם עדויות לכך ששיפעול של נגיף אבעבועות הרוח עלולה לעורר את הנגיף הרפס סימפלקס (HSV-1 הגורם לפצעי ההרפס), שנחקר שנים רבות בהקשר של אלצהיימר.

המנגנון השני קשור ל”אימון” מערכת החיסון. האדג’ובנט AS01 שבחיסון השינגריקס מפעיל מנגנונים שונים ותאים במערכת החיסון. במודלים בבעלי חיים מנגנונים כאלה נקשרו להפחתת שקיעת עמילואיד, לוויסות דלקת כרונית ולשיפור פינוי חלבונים פתולוגיים. ייתכן שחלק מהאפקט כלל אינו תלוי במניעת שלבקת עצמה, אלא בהשפעה חיסונית רחבה יותר.

יתרונות נוספים שנמצאו - לא רק דמנציה

מחקר גדול מקוריאה, שכלל מעל 1.2 מיליון איש, מצא קשר בין חיסון השלבקת החוגרת וירידה של 26% במקרי תחלואה לבבית וכלי דם משמעותיים, ירידה של 26% באי־ספיקת לב וירידה של 22% במחלת לב כלילית, השפעה שנמשכה עד שמונה שנים. מאחר ששלבקת עצמה גורמת לדלקת בכלי דם ולעלייה בסיכון לקרישיות, מניעתה עשויה להפחית גם סיבוכים לבביים.

בנוסף, מחקר אמריקאי שפורסם בשנת 2026 מצא קשר בין החיסון לבין רמות דלקת נמוכות יותר, הזדקנות אפיגנטית איטית יותר ומדד כולל נמוך יותר של הזדקנות ביולוגית. האפקט היה בולט במיוחד בשלוש השנים הראשונות לאחר החיסון. חשוב להדגיש: זהו מחקר תצפיתי ואינו מוכיח סיבתיות.

האם זה מוכיח שהחיסון מונע דמנציה?

עדיין לא. גם המחקרים החזקים ביותר אינם ניסוי אקראי מבוקר. עם זאת, קיימת עקביות בין מדינות שונות, בין עיצובים מחקריים שונים, בין חיסונים שונים ובין מקורות נתונים שונים. כאשר אות מחקרי חוזר על עצמו שוב ושוב בהקשרים מגוונים, קשה להתעלם ממנו.

השורה התחתונה

המטרה העיקרית של החיסון היא למנוע שלבקת חוגרת, מחלה כואבת ולעיתים מסוכנת. אך ייתכן שיש לו השפעות רחבות יותר: הפחתת סיכון לדמנציה, ירידה באירועים לבביים, ואולי אף האטה של היבטים מסוימים של הזדקנות ביולוגית.

אם אפילו חלק מההשפעה יתברר כסיבתי, המשמעות לבריאות הציבור עשויה להיות עצומה. כרגע, ההמלצות הרשמיות לא השתנו. אבל ייתכן שבעתיד נסתכל על החיסון הזה לא רק כהגנה מפני פריחה כואבת, אלא כהתערבות רחבה יותר בבריאות המוח ובהזדקנות.

אז איך אפשר לקבל את החיסון?

נכון להיום החיסון בארץ רשום מגיל 50 ומעלה. במסגרת סל הבריאות ניתן לקבלו ללא תשלום בהתוויות הבאות:

מעל גיל 65

גיל 18 ומעלה עם סיכון גבוה לחלות בשלבקת חוגרת, כגון מצבי חסר חיסוני או טיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון.

החיסון ניתן בסדרה של 2 מנות למי שנדבקו בעבר באבעבועות רוח, למי שחוסנו נגד אבעבועות רוח וגם למי שלא ידוע אם חלו באבעבועות רוח בעבר.

כמו כן, אפשר להתחסן גם מי שחלה בעבר בשלבקת חוגרת, מכיוון שהחיסון מקטין את הסיכון להתפרצות נוספת של המחלה.

מקורות וקישורים למחקרים 

• Polisky et al., 2025, Nature Medicine
  מצביע על קשר בין ריאקטיבציה של נגיף הווריצלה זוסטר לבין סיכון מוגבר לדמנציה, ומחזק את ההיגיון הביולוגי להשפעה אפשרית של החיסון.
• Eyting et al., 2024, Nature
  “ניסוי טבעי” בוויילס שמראה ירידה של כ־20% בסיכון לדמנציה בעקבות חיסון נגד שלבקת.
• Taquet et al., 2025, Nature Medicine
  מצא שהחיסון הרקומביננטי (Shingrix) נקשר ליותר זמן ללא אבחנת דמנציה לעומת החיסון הישן.
• Taquet et al., 2025 – npj Vaccines
  מראה שחיסונים עם האדג’ובנט AS01 (כולל חיסון לשלבקת ו-RSV) נקשרים לירידה בסיכון לדמנציה.
• Lee et al., 2025 – European Heart Journal
  מצא ירידה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים לאחר חיסון נגד שלבקת.
• Kim & Crimmins, 2026 – Journal of Gerontology A
  מצא קשר בין חיסון שלבקת למדדים של הזדקנות ביולוגית איטית יותר ודלקת נמוכה יותר.

• גם לחיסוני השפעת השנתיים יש השפעות חיוביות מפתיעות מעבר להפחתת הסיכון משפעת:
  עשרת היתרונות של חיסון השפעת השנתי - על תשעה מהם כלל לא ידעתם - אן מוס
  
  

‏דליה שזיפי היא ד"ר לביוטכנולוגיה, ומתנדבת בעמותת מדעת 

פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת מדברים על חיסונים

עשרים שנה לחיסון הפפילומה: מה אנחנו יודעים היום שלא ידענו? - נחשון שטייף

 

בשבועות האחרונים, ובאופן כללי, עולות לא מעט שאלות על חיסון הפפילומה. על היעילות שלו, על הבטיחות, ועל למה בכלל מחסנים נגד נגיף שרבים בכלל לא שמעו עליו. לצד זה, כמו שקורה בהרבה נושאים, מסתובבות גם לא מעט הפחדות וחצאי אמיתות ברשת. ריכזתי כאן סקירה, מקיפה ככל שניתן, של הידע שהצטבר עד היום, כמעט עשרים שנה אחרי שחיסון הפפילומה נכנס לשימוש. הפוסט לא נכתב מנקודת מבט של “הסברה רשמית”, אלא מתוך רצון לעשות קצת סדר בנושא חשוב שמעסיק הרבה הורים ובני נוער.

צילום: mariloutrias

אני לא איש מקצוע בתחום, אבל כן משתדל לקרוא ולהבין את הספרות המדעית בנושא, והפוסט הזה מבוסס על מידע שריכזתי, ובו העמקתי בעזרת טובי המומחים שיש לנו בקבוצה ("מדברים על חיסונים"). בתגובות אצרף הפניות למחקרים שכוללות הסברים קצרים, נתוני מעקב, יחד עם מקורות לקריאה נוספת. 

מה כל כך מסוכן בפפילומה, ולמה גם גברים צריכים להתחסן?

בהתחלה דיברו על פפילומה בעיקר בהקשר של סרטן צוואר הרחם, אבל למעשה, חיסון פפילומה רלוונטי לא רק לנשים. מלבד סרטן צוואר הרחם, נגיפי הפפילומה גורמים לשורה של מחלות ממאירות נוספות, אצל נשים וגברים כאחד: סרטן הפה והלוע, סרטן הגרון, סרטן פי הטבעת, סרטן הפות וסרטן הפין. וזה לא נגמר רק בסרטן. הנגיף עלול לגרום גם ליבלות באברי המין, בחלל הפה, בדרכי הנשימה ובמיתרי הקול. בשנים האחרונות הצטבר גם מידע שמראה שנגיפי פפילומה יכולים להשפיע על פוריות. זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשמדברים על פפילומה אבל זה עוד חלק בפאזל שממחיש שמדובר בנגיף עם השפעה רחבה יותר ממה שנהוג לחשוב.

במילים אחרות: זה נגיף שיכול לגרום לנזקים משמעותיים, לא משנה אם מדובר בגבר או באישה.

כמה הנגיף נפוץ?

סקירות שנערכו בארה"ב לפני יותר מעשור הראו שכ-59% ממקרי הסרטן המקושרים לנגיף הפפילומה היו אצל נשים, וכ-41% היו אצל גברים. הסקירות האלו נערכו לפני שהיה קיים חיסון יעיל, מה גם שמאז השתפר האבחון המוקדם, כך שהנתונים האלו כבר לא עדכניים, וכנראה גם פחות רלוונטיים לישראל. עדיין, כ-80% מהאנשים הפעילים מינית ידבקו בנגיף במהלך חייהם, וכמחצית מהם גברים - נתון שממחיש למה החיסון רלוונטי לכולם, לא רק לבנות. בשורה התחתונה - מדובר בנגיף שכיח מאוד שמסתובב באוכלוסייה, עובר בין אנשים, עם פוטנציאל תחלואה רחב ומשמעותי.

איך החיסון מגן מפני נגיפי פפילומה?

אחרי שני עשורים של שימוש ומחקר, התמונה ברורה מאוד. עם נתונים מצטברים מעשרות מדינות, ואחרי מאות מיליוני מנות חיסון שניתנו ברחבי העולם, אפשר לומר בביטחון שהחיסון מקטין משמעותית את התחלואה הסרטנית הנגרמת על-ידי נגיפי הפפילומה ברמת האוכלוסייה. החיסון מפחית בצורה משמעותית הדבקות בזנים המסוכנים של הנגיף, ובכך מביא לירידה בנגעים טרום-סרטניים. במדינות עם כיסוי חיסוני גבוה כבר רואים ירידה כללית באוכלוסייה בסוגי סרטן הקשורים לנגיף, גם בקרב אנשים שלא התחסנו - כלומר אפקט ההגנה הקהילתית עובד (אפקט חסינות העדר). פחות הדבקות, פחות נגעים, ופחות מקרי סרטן.

נגד איזה זני פפילומה בדיוק החיסון מגן?

נגיפי הפפילומה האנושיים כוללים יותר מ-200 זנים שונים. חלקם אינם מסוכנים במיוחד, אבל זנים מסוימים הם גורם הסיכון המרכזי לסרטן צוואר הרחם ולסוגי סרטן נוספים. זנים אחרים של הנגיף אחראים ליבלות קשות באברי המין. החיסון נגד נגיפי הפפילומה הוא חיסון המכיל רק את חלבוני המעטפת של הנגיפים. בארץ מחסנים כיום בחיסון גרדסיל 9, המגן מפני שבעה זנים מסרטנים (16, 18, 31, 33, 45, 52, ו-58, כל אלו יחד גורמים לכ-83 אחוז מהמקרים) וכן שני זנים נוספים, 6 ו-11, הגורמים ליבלות (קונדילומה).

לא רק מי שהתחסן מוגן

בניגוד לחששות שנשמעו בעבר, ההשפעה של החיסון אינה נחלשת עם הזמן, אלא מתחזקת. ככל שעוברות השנים מאז הכנסת החיסון לשגרה, כך נרשמת ירידה חדה יותר בזיהומים, בנגעים טרום סרטניים ובהמשך גם בנגעים הסרטניים. אחד הממצאים החשובים שעלו מהמחקרים העדכניים הוא שהשפעת החיסון חורגת הרבה מעבר למתחסנים עצמם. מחקר שעקב אחרי נערות ונשים בגילאי 13 עד 26 משנת 2006 ועד 2023 הראה שככל שהכיסוי החיסוני עולה - גם מי שלא חוסנו נהנים מירידה בסיכון להדבקה.

ומה לגבי בטיחות החיסון?

נושא הבטיחות של חיסון הפפילומה נבחן באופן נרחב במיוחד, בין היתר משום שהוא ניתן לאוכלוסייה צעירה ובריאה, ולרוב עוד לפני תחילת פעילות מינית. מאז אישור החיסון הראשון באמצע שנות ה-2000 ניתנו ברחבי העולם מאות מיליוני מנות, והחיסון נמצא במעקב רציף באמצעות מערכות ניטור בטיחות לאומיות ובינלאומיות. התמונה שעולה מהידע המצטבר היא עקבית וברורה: חיסון הפפילומה בטוח מאוד.

תופעות הלוואי השכיחות הן קלות וחולפות: כאב, אודם או נפיחות במקום ההזרקה, חום קל, כאבי ראש ותחושת חולשה זמנית. מקרים נדירים של עילפון קצר לאחר ההזרקה, בעיקר במתבגרים, אינם ייחודיים לחיסון פפילומה - זו תופעה מוכרת ואופיינית בעיקר בקרב בני נוער (אני זוכר את המתעלפים סביבי לאחר החיסונים בבקו"ם ביום הגיוס, שהתאוששו במהירות). מחקרים גדולים שבחנו מאות-אלפי ואף מיליוני מתחסנים לא מצאו קשר בין החיסון לבין מחלות כרוניות, מחלות אוטואימוניות, פגיעה בפוריות, בעיות נוירולוגיות או תמותה.

טענות שנפוצו לאורך השנים לגבי תסמונות נדירות נבדקו אחת לאחת, ולא נמצא להן ביסוס מדעי. כאשר מתגלים דיווחים חריגים, הם נבדקים לעומק, אך עד היום לא זוהה מנגנון ביולוגי או דפוס אפידמיולוגי שמצביע על סיכון כלשהו מהחיסון. החיסון בטוח!

חשוב להדגיש: רף הבטיחות לחיסונים שניתנים לילדים ולמתבגרים הוא מהגבוהים ביותר ברפואה. חיסון הפפילומה עבר, וממשיך לעבור, בדיקות קפדניות הרבה מעבר לשלב האישור הראשוני. עשרים שנה של נתוני אמת מהשטח, ממדינות עם מערכות בריאות שונות ואוכלוסיות מגוונות, מספקות ביטחון גבוה במיוחד בפרופיל הבטיחות שלו.

במילים פשוטות: הידע שנצבר מאז 2006 לא העלה סימני אזהרה חדשים, אלא חיזק שוב ושוב את המסקנה שהחיסון יעיל ובטוח, ושהתועלת הבריאותית שלו עולה לאין שיעור על הסיכונים המוכרים, שהם נדירים וקלים ברובם.

קצת על המדיניות העולמית למלחמה בסרטן

ב-2020 השיק ארגון הבריאות העולמי (WHO) יוזמה עולמית לחיסול סרטן צוואר הרחם כבעיה בריאותית משמעותית. היעד שהוגדר אינו תאורטי: להפוך את המחלה לנדירה עד 2030. לשם כך גובשה אסטרטגיית 90-70-90: להגיע למצב בו 90% מהנערות מחוסנות נגד HPV עד גיל 15, 70% מהנשים עוברות בדיקות סקר איכותיות עד גיל 35 ושוב עד גיל 45, ו 90% מהנשים עם נגעים טרום סרטניים או סרטן מקבלות טיפול הולם.

מדובר בשילוב של חיסון, אבחון מוקדם וטיפול - ולא בהישענות על כלי אחד בלבד. הרבה מדינות כבר מיישמות את האסטרטגיה הזו, וחלקן מראות ירידה חדה גם בתחלואה וגם בנגעים טרום סרטניים, עד כדי התקרבות ליעד של חיסול המחלה כבעיה ציבורית.

השורה התחתונה: חיסון פפילומה הוא סיפור הצלחה מרשים

עשרים שנה אחרי כניסתו לשימוש, החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי הוא אחד הסיפורים המרשימים ביותר של רפואה מונעת מודרנית. חיסון שפותח על בסיס ידע ביולוגי, נבחן במחקרים קליניים, יושם במדיניות ציבורית, וכעת מצטברים נתונים שמראים ירידה ממשית במחלות שגורמות לסבל, שמצריכות טיפולים פולשניים, לעתים גורמות לתמותה.

גם מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף וגם ניסויים קליניים מבוקרים מצביעים בעקביות על יעילות גבוהה ובטיחות טובה, במיוחד כאשר החיסון ניתן בגיל צעיר ולפני חשיפה לנגיף. זהו תהליך ארוך, מצטבר ושקול, וכך בדיוק נראה מדע שעובד.

מה לגבי מבוגרים שכבר נדבקו?

החיסון הקיים (גרדסיל-9) נועד למנוע הדבקה עתידית, ולא לטפל בזיהום או בגידול שכבר קיימים. עם זאת, מספר מחקרים מהשנים האחרונות מראים שמתן החיסון לנשים בוגרות שכבר נדבקו הפחית משמעותית את הסיכון להמשך זיהום, להתקדמות הנגעים הטרום סרטניים ולחזרת נגעים לאחר טיפול ניתוחי. לכן, יש יתרון בהתחסנות גם בגיל מבוגר, וגם במקרה שכבר הייתה הדבקה.

בנוסף, עבודות מחקר חדשות מציגות כיוון חדש: חיסון טיפולי שניתן בתרסיס לאף, שמטרתו להפעיל את מערכת החיסון נגד גידולים שמקורם בנגיף. במודלים ניסיוניים נמצא שהחיסון הצליח לעורר תגובה חיסונית ממוקדת ברקמות הרלוונטיות, לחדור לגידול ולעכב את התפתחותו. אם הממצאים האלה ישוחזרו גם בניסויים קליניים בבני אדם, מדובר בגישה חדשנית (שעשויה להשלים בעתיד את ההגנה שמספק החיסון המונע, לא להחליף אותה).

מקורות וקריאה נוספת

• על האסטרטגיה העולמית למיגור סרטן צוואר הרחם - באתר ארגון הבריאות העולמי
• על נגיף הפפילומה האנושי - באתר Femi
• על נגיף הפפילומה האנושי - באתר המרכז לבריאות האישה
• על הירידה בתמותה מסרטן צוואר הרחם - באתר המיקרוביולוגיה של ד"ר דרור בר-ניר
• סקירה של מקרי סרטן המקושרים לנגיפי הפפילומה בארה"ב -  בשנים 2012-2008. - מתוך כ-39,000 מקרים בשנה בממוצע, כ 59% היו אצל נשים וכ 41% היו אצל גברים.

מחקרים על היעילות והבטיחות של החיסון:

• מחקר שפורסם בשנת 2020. החוקרים ניתחו נתונים של 1,672,983 נערות ונשים משוודיה בגילאים 10 עד 30, חלקן חוסנו נגד HPV וחלקן לא, עם מעקב במשך 10 שנים. הממצאים מראים יעילות של קרוב ל-100% במניעת סוגי סרטן שנגרמים ע"י נגיף הפפילומה.
• מחקר מאנגליה מ-2024 שבדק שכיחות סרטן שנגרם מנגיף HPV ונגעים טרום סרטניים בקרב מאות אלפי נשים בגילאים 20 עד 64. כשהשוו בין אוכלוסייה מחוסנת ואוכלוסייה שאינה מחוסנת, הממצאים הראו שהחיסון יעיל מאוד (קרוב ל-100%) במניעת נגעים טרום סרטניים ובמניעת סרטן.
• מטא-אנליזה (סקירה שיטתית וניתוח של מספר מחקרים). - בסקירה זו החוקרים ניתחו נתונים מארבעה מחקרים שונים שבדקו נגעי פפילומה באברי המין של גברים. מעקב ארוך טווח של 10 שנים מראה יעילות של מעל 90% במניעת נגעים באברי המין בקרב הנבדקים שלא נחשפו ל-HPV בעבר. בנוסף, הסקירה מראה שהחיסון מפחית ביעילות הדבקות בנגיף עצמו, ללא קשר להופעת הנגעים (כלומר גם מונע הדבקה של בנות/בני זוג)
• מחקר תצפיתי מ-2025 בו החוקרים ביקשו להעריך את השפעת החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי על שיעורי הדבקה בזנים שגורמים לעיקר מקרי סרטן צוואר הרחם, לאורך 17 שנים, בקרב נשים בגילאי 13 עד 26 בארה"ב. 
  נבדקה גם ההשפעה על הגנה קהילתית (אפקט חיסון העדר) בקרב לא מחוסנים. נמצא כי בקרב המחוסנות שכיחות המצאות הנגיף מסוגי החיסון ירדה ב 75% עד 95% (תלוי בזן הספציפי). אצל לא מחוסנות נרשמה ירידה משמעותית של 70% עד 75% (תלוי זן ספציפי) כתוצאה מאפקט חסינות העדר.
  החוקרים הסיקו שהחיסון מפחית משמעותית את שיעורי ההדבקה בנגיפים שמובילים לסרטן צוואר הרחם, ואף תורם להגנה עקיפה גם באוכלוסייה שאינה מחוסנת.

שלוש סקירות מקצועיות (מטה אנליזה) ענקיות, שפורסמו ממש לאחרונה, בסוף 2025:

• מטה אנליזה של 65 מחקרים מ-14 מדינות, שכללו מעקב על מעל 60 מיליון אנשים לאורך עד תשע שנים. המחקרים שנסקרו בדקו את השפעת חיסוני פפילומה על יבלות באברי מין ונגעים טרום סרטניים. נסקרו מחקרים שבדקו נתונים לפני ואחרי הכנסת החיסון לתוכנית השגרה במדינות שונות ברחבי העולם. החוקרים זיהו ירידה של עד 83% ביבלות באברי המין ונגעים טרום סרטניים, כאשר השפעת החיסון יעילה יותר ככל שמתחסנים בגיל צעיר יותר. במדינות עם כיסוי חיסוני גבוה, ההשפעה הייתה חזקה ומהירה יותר.
• מטה אנליזה בה נסקרו 225 מחקרי עוקבה שעקבו אחר יותר מ-132 מיליון אנשים מכל העולם. - החוקרים ביקשו לבדוק את ההשפעה של חיסונים נגד נגיף הפפילומה על סרטן צוואר הרחם, נגעים טרום סרטניים, יבלות באברי מין, שיעורי טיפולים הקשורים לפפילומה, ותופעות לוואי נפוצות ונדירות של החיסון.
  נמצא שהחיסון הפחית את הסיכון לסרטן צוואר הרחם בכ-80% במחוסנים בגיל צעיר (לפני גיל 16).
  נמצאה גם ירידה משמעותית בנגעים טרום סרטניים ויבלות באברי מין.
  נמצאה גם מגמה דומה של השפעה על סוגי סרטנים נדירים יותר, כגון סרטן פי הטבעת, ועוד.
  לא נמצאו ראיות לעלייה בסיכון לתופעות חמורות, לרבות שיתוק או בעיות פוריות.
• מטה אנליזה של ניסויים קליניים מבוקרים (RCT) שנערכו על חיסוני פפילומה, - בכדי להעריך תוצאות של חיסון לעומת פלסבו או חיסון אחר. הסקירה כללה 60 מחקרים, שכללו 157,414 משתתפים בסך הכל, עם תקופות מעקב שמתחילות בשבעה חודשים ומגיעות עד כ-11 שנים.
  נבדקו תוצאות של הפחתת נגעים טרום סרטניים ומחלה אחרת, ונערכה גם השוואה בין סוגי חיסונים שונים.
  נמצא שחיסוני פפילומה מפחיתים משמעותית את הסיכון לנגעים טרום-סרטניים ויבלות באברי המין. מכיוון שמדובר בניתוחים של פרקים קצרים יחסית, המחקרים לא כללו נתונים על סרטן צוואר הרחם עצמו.
  בסקירה לא עלו ראיות לבעיות בטיחות משמעותיות. בשורה התחתונה, הנתונים מהניסויים המבוקרים שנסקרו מראים שחיסון הפפילומה מפחית את סוגי הנגעים שמובילים בסופו של דבר לסרטן.

גם התצפיות הרחבות באוכלוסייה וגם המחקרים הקליניים מצביעים על כך שהחיסון נגד פפילומה יעיל במניעת סוגי הסרטן להם גורם הנגיף, במיוחד כשניתן מוקדם בחיים.
מבחינת בטיחות, המחקרים והסקירות לא מצאו ראיות לתופעות לוואי חמורות המיוחסות לחיסון (תוך התייחסות לבקשות ציבוריות להתייחס לטענות המועלות ברשתות החברתיות).

על חיסון טיפולי:

• מחקר שהתפרסם לאחרונה - סקירה של הרבה מחקרים בתחום, שכללה בסכ"ה יותר מ־19 אלף נשים. הסקירה הראתה שמתן חיסון ה HPV לנשים בוגרות שכבר נדבקו הפחית משמעותית את הסיכון להמשך זיהום, להתקדמות הנגעים הטרום-סרטניים ולחזרת נגעים לאחר טיפול ניתוחי. אחד המממצאים הבולטים הוא ריפוי מלא מהנגיף שנצפה אצל כ־72% מהנשים שחוסנו, לעומת כ־46% שלא חוסנו.
• מחקר פרה קליני (בבעלי חיים) על חיסון טיפולי שמיועד לא רק למנוע הדבקה אלא לנסות לטפל בגידולים קיימים. - נמצאה תגובה חיסונית חזקה באיברי המטרה. החיסון גרם למערכת החיסון לזהות ולתקוף את התאים הסרטניים, מה שהוביל להצטמצמות הגידולים. מדובר במחקר מוקדם, לפני שלב הבדיקה בבני אדם.
• כתבה המתארת את הטכנולוגיה של החיסון הטיפולי.

עריכה מקצועית: ד"ר דרור בר-ניר (ביולוגיה מולקולרית), ד"ר איתמר נצר (מומחה בגניקולוגיה ובמנהל רפואי), ד"ר דליה שזיפי (ביוטכנולוגיה)

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים.