כשהאקלים משתנה - החיים זורמים - דני וסה

הקהילייה המדעית שוקדת על הכנות לקראת תהפוכות בחיים בים עקב חשתנות האקלים העולמי 

מאז אפריל 2010 שוקדים מדעני האיחוד האירופאי על בניית מאגר נתונים שירכז את תוצאותיהם של כל המחקרים הקיימים בנושא השפעת שינוי האקלים העולמי על המערכות האקולוגיות הימיות של אירופה ב־13 השנים האחרונות, בפרויקט ששמו קלאמר (CLAMER: Climate Change and European Marine Ecosystem Research). הפרויקט הוא חלק מכוונת האיחוד האירופי לרכז תחת קורת גג אחת (ERA: European Research Area) את כל המשאבים המדעיים של האיחוד, בדומה לריכוזיות בחקלאות, בתחבורה ובסחר המתבטאת בכלכלת השוק המשותף. 

המדוזה הארסית  Pelagia noctiluca - שגשוג לא רצוי בצפון כדור הארץ 
צילום: Hans Hillewaert, Wikipedia

פרויקט קלאמר מבוסס על התפישה שיש פער בין הידע ממחקרים ובין מה שידוע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בדבר ההשפעות של שינוי האקלים על האוקיינוסים; מטרתו המוצהרת היא"למלא פער זה כדי לאפשר נקיטת האמצעים הדרושים להסתגלות לסביבה הימית המשתנה.״ לשם כך התאגדו 17 מכוני מחקר ימיים ואוניברסיטאות מ־11 מדינות השוכנות לחופי הימים האירופיים והאוקיינוס האטלנטי. העבודה התחלקה לשלושה נדבכים: בניית מאגר נתונים מהמחקרים הרבים, עריכת סקר כלל־אירופי שנועד לקבוע את רמת מודעות הציבור לנושא, ועריכתה של ועידה בין-לאומית שתעלה את הנושא על סדר היום הציבורי ושתגיש את מסקנות ניתוח המידע בבריסל, ב־15 בספטמבר  2011. 

לקראת הוועידה הגדולה מדווחים חברי קלאמר על התקדמותם בניתוח כ־300 המחקרים שנאספו אל מאגר המידע. הממצאים מדאיגים כמה מהמדענים, מכיוון שנצפים בשנים האחרונות שינויים של ממש במערכות האקולוגיות הימיות באירופה, אן גם בעולם כולו. 

ממצא ראוי לציון שיידון בכנס הוא חזרתה לאוקיינוס האטלנטי של הצורנית הפסיפית (Neodenticula seminae). האצה נכחדה באטלנטי לפני כ־800,000 שנים, כשבני האדם רק למדו להשתמש באש. בימינו, שבה האצה ומתבססת בתחתית שרשרת המזון של האטלנטי דרך נתיב חדש שנפתח בין האוקיינוס השקט לאטלנטי: כיפת הקרח של כדור הארץ נמסה עם עליית הטמפרטורה העולמית בשנים האחרונות במידה מספקת למעבר מים ואורגניזמים בין האוקיינוסים דרך הקוטב הצפוני. חזרתה של האצה החד-תאית אינה ברוכה בעיני כמה מן המדענים, שטוענים כי לשינוי בסיס פירמידת המזון של האטלנטי יכולה להיות השפעה הרסנית על הפירמידה כולה.

"גילוי זה הוא הראיה הראשונה לנדידת פלנקטון טרנס-ארקטית בזמן המודרני״, כך לדברי חוקרי  SAHFOS (ר"ת של Sir Alister Hardy Foundation for Ocean Science), שעוקבים אחר קהילות פלנקטוניות בקנה מידה כלל-אוקייני החל משנת 1931. החוקרים מזהירים כי ״תמורה גאוגרפית כזאת יכולה לשנות את המגוון הביולוגי ואת התפקוד של המערכות האקולוגיות באוקיינוסים הארקטי והצפון אטלנטי.” עדות נוספת שמדגישה את התמורות המתחוללות עקב פתיחת המעבר הצפוני בין האוקיינוסים היא הגעתו של לווייתן פסיפי אפור לחופי ישראל בשנה שעברה. מין זה נעלם מהאטלנטי לפני כ־300 שנה בגלל ציד יתר והפרט שנצפה עבר ככל הנראה לאטלנטי דרך הקוטב הצפוני ומשם עשה דרכו לים התיכון. עוד עולה מעבודת קלאמר כי דינופלגלטים (dinoflagellates), קבוצה של יצורי פיטופלנקטון חד־תאיים, מתרבים בקצב גובר ונסחפים לכיוון סקנדינביה. מינים רבים של דינופלגלטים נחשבים מזיקים, מכיוון שפריחתם המאסיבית באביב מגיעה בסופה לקריסת האוכלוסייה ומתרחשת מיתה המונית שלהם ונשירתם לקרקעית; עומס החומר האורגני בקרקעית גורם להיפוקסיה, ירידה גדולה בריכוז החמצן עד לרמות שהן קריטיות לדגים. ההיפוקסיה נובעת מכך שהחיידקים שבקרקעית משתמשים בחמצן המומס במים כדי לפרק את הדינופלגלטים המתים. הדגים נאלצים לנוס מאזור ההתרחשות עקב המחסור בחמצן והיצורים יושבי -קרקעית פשוט מתים (וראו מדור זה, ״מוות בקרקעית הים״, גליליאו״ 153). מלבד זאת, חלק מהדינופלגלטים מייצרים תרכובות רעילות שנאגרות בצדפות ושיכולות להמית בני אדם ואורגניזמים ימיים אחרים שניזונים מהן. החוקרים מאמינים שהתנאים האקלימיים המשתנים מאפשרים את התרבותם המהירה.

הנקודות הצבעוניות במפה מציינות היכן נמצאה הצורנית הפסיפית בדגימות מים.
החצים מציינים את כיוון נדידתה דרך הים הארקטי לצפון האטלנטי עקב הצטמצמות כיסוי הקרח של האוקיינוס הארקטי
איור: באדיבות SAHFOS

אורגניזם לא רצוי נוסף המשגשג לאחרונה בצפון מזרח האוקיינוס האטלנטי עקב השתנות האקלים הוא מדוזה ארסית של מים חמים ממין Pelagia noctiluca, שנחילים גדולים שלה מביאים לסגירתם של חופי רחצה רבים. מלבד ההפרעה לבני האדם, מין זה הוא טורף רעבתן של דגיגים ולפיכך מתייחסים החוקרים להתרבותו כאל דבר שלילי. השינויים בטמפרטורה ובתנאים אחרים, מציינים חברי קלאמר, יכולים להפר את הסנכרון הקיים בין טורפים לנטרפים. כך בצפון-מערב אירופה, למשל, ההתחממות גרמה להשרצה מוקדמת יותר של דגי הבקלה, בעוד המקצב הביולוגי של הפלנקטון שעליו ניזונות הפגיות של הדג נשאר כפי שהיה. ״בגלל ההתחממות נגרמים בים הצפוני שינויים עונתיים בתזמון של אירועים ביולוגיים וגורמים לחוסר התאמה בזמנים בין פיטופלנקטון לזואופלנקטון, בין זואופלנקטון לדגים ובין דגים לציפורי ים", קובע הפאנל הימי של קרן המדע האירופית. קשה להעריך היום מה תהיה ההשפעה של השינויים הנצפים בשנים האחרונות במערכות האקולוגיות הימיות באירופה ובעולם כולו. החיים בים והכוחות שמעצבים אותם הם כה מורכבים וידוע עליהם כה מעט, שייתכן כי תמורות מסוימות ישלבו את עוצמת השפעתן לכדי תהפוכות של ממש, בעוד אחרות יכולות לבטל האחת את השנייה. אולי השינוי יהיה הדרגתי, ואולי נחזה בשינויים דרמטיים כשהתנאים המשתנים יגרמו לתגובות ביולוגיות קיצוניות. "ללא ספק, יהיו לשינוי השלכות על הדיג המסחרי ועל יישומן של אסטרטגיות שימור וניטור סביבה יעילות״, כותבים במאמרם חוקרי המכון למשאבים ימיים ולימודי מערכות אקולוגיות שבהולנד.

קישורים

לעדכונים על אודות עבודת קלאמר:

אתר הבית של  SAHFOS 

פורסם ב"גליליאו" 156 אוגוסט 2011