גם אתם עשיתם לילדים בדיקת קורונה ביתית? כך היא עובדת - ענר אוטולנגי

 

הבדיקה נראית כמו בדיקת היריון, והיא פועלת לפי אותו עיקרון. אף שהיא לא אמינה לחלוטין, מודלים רבים ייעדו לה תפקיד מרכזי במאבק במגפה, בתנאי שהשימוש בה יהיה נכון וייעשה בתדירות גבוהה

כמו לפני כל תחילת שנת לימודים, גם הפעם התלמידים השבים לבתי הספר והגנים סידרו את התיק ביום האחרון של החופש הגדול. אבל בנוסף להכנסת העפרונות החדשים לקלמר, השנה צורף עוד טקס אחד לפני שאפשר להתחיל - בדיקת קורונה ביתית. לרבים היא בוודאי נראית מאוד מוכרת, אולי מאותו רגע שבו התבשרתם על ההיריון של הילד שעכשיו מתחיל ללמוד. ואכן, בדיקת הקורונה הביתית באמת דומה לבדיקת ההיריון. ולמעשה, הדמיון ביניהן לא מסתכם רק במראה החיצוני.

Carlosjvives, Wikimedia commons

לכאורה, שתי הבדיקות הביתיות האלו מאוד פשוטות. מטפטפים קצת מנוזל הדוגמה (שתן במקרה של היריון, או מטוש במקרה של קורונה) לתוך המקום המיועד, ממתינים, ואז מופיעים הפסים. פס אחד, שאמור לתמיד להופיע, מסומן באות C, ופס שני שלפעמים מופיע ולפעמים לא, מסומן באות T.

האות C מייצגת את המילה Control, בקורת, והיא נועדה לסמן שהבדיקה אכן עובדת. אם הפס הזה לא מופיע, אז סימן שיש בעיה בבדיקה ואין לסמוך עליה. אם פס הבקורת מופיע, אז הבדיקה עובדת ולכאורה ניתן לסמוך עליה. האות T מייצגת את המילה Test, בדיקה, ואם הפס הזה מופיע זה אומר שהבדיקה חיובית. במקרה של בדיקת היריון המשמעות של בדיקה חיובית היא היריון, והמשמעות של בדיקת קורונה חיובית היא שיש סימנים לנוכחות של הנגיף במערכת הנשימה של הנבדק.

לבדיקות מסוג זה קוראים בדיקות זרם רוחבי (Lateral flow assay) והעיקרון שלהן הוא די פשוט. הדגימה מכילה חומר ספציפי שאנו מעוניינים לאתר. במקרה של בדיקות היריון מדובר בהורמון שנקרא hCG, במקרה של בדיקות קורונה זה חלבון הספייק של הנגיף. כשאנחנו מטפטפים את הדגימה שלנו למקום המיועד, מתרחשים שני דברים. הראשון הוא שאנחנו מכניסים מים לתוך החומר הספוגי שממנו הבדיקה עשויה, והם זורמים ומתפשטים בתוכו. הנוזל הזה גם ממוסס חומרים שנמצאים בתוך הספוג הזה.

הדבר השני שמתרחש הוא שאותם חומרים שבספוג, לאחר שהם התמוססו בנוזל, יתחילו להגיב עם מה שאנחנו מחפשים - הורמונים או חלבוני ספייק. החומרים האלו הם נוגדנים, וכמו אלה שבגוף שלנו, גם הם מסוגלים לזהות ולקשור חומרים מסוימים. אז בבדיקת היריון נמצא נוגדנים להורמון ה-hCG, שיכולים להיקשר בחוזקה אליו ורק אליו. בבדיקת הקורונה, הנוגדנים יקשרו רק לחלבון הספייק, ולא לחלבונים אחרים שנמצאים בריר שלנו באופן טבעי.

כאשר אנו מטפטפים את הדגימה במקום המסומן, הנוגדנים האלו מתמוססים ומתחברים אל המטרה. ניתן להמשיל את הנוגדנים האלו למגנטים שנדבקים לחתיכת ברזל, כאשר הברזל הוא מה שאנחנו מחפשים. אך כדי לזהות אותם, המגנטים צריכים להיות בולטים ולכן יהיה נבון לצבוע אותם בצבע זוהר. באופן דומה, גם הנוגדנים בבדיקה מסומנים בחומר שיאפשר לנו לראות אותם. החומר הזה הוא ברוב המקרים זהב, שבמקרה הזה מגיע בצורה של חלקיקים זעירים (ננומטרים בודדים) שדבוקים לצד אחד של הנוגדן. מסיבות פיזיקליות, כאשר זהב נמצא בצורה הזו, הוא לא נראה לעין האנושית כמו הזהב שאנחנו מכירים מתכשיטים אלא צבעו אדום בוהק.

הדבר הבא שקורה בבדיקה הוא שאותם קומפלקסים של נוגדנים, חלקיקי זהב, מתחילים לנוע במורד הזרם יחד עם המטרה שלנו. הנוזל שהכנסנו עם הדגימה מתחיל לנוע בכל החומר הספוגי. בשלב זה חלקיקי הזהב והנוגדנים אינם מרוכזים מספיק כדי שנוכל להבחין בהם. כדי שיהיו בולטים צריך לרכז אותם באזור ספציפי. לשם כך משתמשים בעוד נוגדנים, שמודפסים לאורך קו דק במורד הבדיקה. כאשר הנוזל עם הקומפלקסים של מטרה ונוגדן עם חלקיקי זהב מגיע לפס הזה, הוא נקשר אליו. אם המשלנו קודם את הנוגדנים למגנטים, אז ניתן לחשוב על הפס הזה כעל פס של מגנטים שאליו מתמגנטים, ובו מתרכזים כל הקומפלקסים שזרמו במורד הבדיקה. ופה, בפס הדקיק הזה, הריכוז שלהם הולך וגדל, ובסופו של דבר ניתן להבחין בו. בבדיקה הוא נראה כפס אדום.

כל זה כמובן קורה אם המטרה שאנו מחפשים נמצאת בדגימה בריכוז מספיק גבוה. אם מישהו רק עתה נדבק בקורונה, לא בטוח שהריכוז של חלבוני ספייק במערכת הנשימה שלו גדול דיו כדי שבבדיקה יהיה ניתן לראותו.

וכיצד עובדת הביקורת? מדוע תמיד נוצר בה קו? בחומר הספוגי עליו טפטפנו את הדגימה שלנו יש גם חומר לא פעיל בנוסף לנוגדנים שמסוגלים לקשור את המטרה. בפס הביקורת יש נוגדנים בדיוק כמו בפס הבדיקה, אך נוגדנים אלו מסוגלים לתפוס רק את החומר הלא פעיל. משום שהחומר הזה נמצא בדגימה מלכתחילה, הוא תמיד אמור לעבוד.

בדיקות אלו - קורונה, היריון ובדיקות מהירות נוספות - נחשבות אמינות באופן חלקי, ולרוב נהוג לאמת אותן בבדיקות מהימנות יותר. אף שהן לא אמינות לגמרי, בדיקות אלו עדיין מאוד שימושיות ויש להן תפקיד חשוב. מודלים רבים שהוצעו במהלך המגפה הראו שלבדיקות כאלו יכול להיות תפקיד מרכזי בניטור והקטנת התחלואה, בתנאי שהשימוש בהן יהיה נכון וייעשה בתדירות מספיק גבוהה כדי לכפות על חוסר הדיוק שלהן. כך שיכול להיות שזו לא הפעם האחרונה שנשתמש השנה בבדיקת הקורונה הביתית, בתקווה שבפתח שנת הלימודים הבאה כבר לא יהיה בהן צורך.

ענר אוטולנגי הוא דוקטורנט במחלקה לאימונולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, וחבר עמותת "מדעת"

פורסם גם ב-הארץ - ספטמבר 2021