אחד החיידקים הבעייתיים בבתי חולים נקרא Acinetobacter baumannii. חיידקים מהקבוצה שלו והרבה אחרים מכילים חומר חשוב שמכסה את הממברנה החיצונית שלהם ונקרא LPS. ה-LPS מיוצר בתוך החיידק ומיוצא דרך תעלה אל הממברנה שעוטפת את החיידק. חברת התרופות רוש (Roche) מדווחת על פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, Zosurabalpin, הפוגעת במסלול ייצוא הLPS אל מחוץ לתא ובעצם מייצגת קבוצה חדשה של אנטיביוטיקות. מה שחשוב הוא שהאנטיביוטיקות פוגעות גם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקות קיימות וזה מאד מבטיח.
נראה שהגיעו לאנטיביוטיקה בסריקה של עשרות אלפי חומרים ולא דרך כיוון מתוחכם (אלא אם החברה מסתירה תחכום כלשהו).
תפקידו המקורי של ה-LPS הוא להגן על החיידקים בפני פגיעות כימיות שונות ולעיתים לסייע להיצמד למשטחים. אבל בגלל שמדובר במולקולה כל כך נפוצה בחיידקים היא הפכה במהלך האבולוציה הארוכה למטרה מוגדרת לזיהוי חיידקים משני כיוונים שונים:
1. במערכת החיסון שלנו, של בע"ח ואף של צמחים (!!) יש חלבונים שמזהים באופן ספציפי LPS וכך מתריעים על נוכחות חיידק שאולי מסוכן, כדי להפעיל הגנה (זה זיהוי ספציפי כי ה-LPS לא מרכיב את התאים שלנו).
2. נגיפים התוקפים חיידקים לעתים קרובות נצמדים ל-LPS הנפוץ בדרכם להשתלט ולהרוג חיידק.
ראוי לציין שהמאמר ב-Nature המתאר את האנטיביוטיקה החדשה הוא ראשוני מאד ודרוש ניסוי קליני ארוך ויקר כדי להוכיח את היעילות והבטיחות של התרופה. בכל מקרה זה ממצא מגניב בימים של משבר גדול מאד בעולם פיתוח האנטיביוטיקות.
דבר אחרון לגבי LPS: הוא נקרא גם אנדוטוקסין, "רעלן פנימי". בריכוז גבוה שלו בגוף, בשל זיהום חיידקי מוגבר, מערכת החיסון שלנו עלולה להגיב בצורה מוגזמת ולגרום בכך להלם זיהומי (נקרא גם "שוק ספטי") שהוא מצב חירום רפואי עם סיכוי גבוה לתמותה, המחייב טיפול ביחידה לטיפול נמרץ.
המאמר ב-Nature
ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית
פורסם בטוויטר של המחבר - ינואר 2024
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה