איך נראה הוויכוח בין מדע מבוסס ראיות לבין טענות חסרות ביסוס - נחשון שטייף

 

בכל יום מתפרסות בקבוצה "מדברים על חיסונים" עשרות שאלות, ועבור מי שעוקב באדיקות אחר השיח, יתכן שחלק מהשאלות חוזרות על עצמן ("האם כדאי לפצל את חיסוני גיל שנה?", "יודעים כבר מה היעילות של חיסון שפעת השנה?", "החומרים בחיסונים לא מסוכנים?"), אבל אחת לכמה זמן עולות כאן שאלות ממש מעניינות.

 דוגמה טובה לשאלה כזו היא השאלה שהתפרסמה פה לא מזמן, כשאנונימית חיפשה מידע לגבי סיפורו של הביולוג הגרמני ד”ר סטפן לנקה (Lanka), שטען ש"שאין מחקר שמוכיח את קיומו של נגיף (וירוס) החצבת". זו באמת שאלה יפה, בעיקר כי היא נוגעת בבסיס של השיטה המדעית, וגם יש מאחוריה סיפור משעשע. השאלה הזו נותנת לנו הזדמנות לראות איך נראה הוויכוח בין מדע מבוסס ראיות לבין טענות חסרות ביסוס, וניתן לה את הכבוד הראוי לה. אז איך באמת אפשר להתמודד עם דבריו של ד”ר סטפן לנקה, שטען ש"אין מחקר שמוכיח את קיומו של נגיף החצבת"?

נגיף החצבת: בידוד, צילום, גנטיקה, זנים

נגיף החצבת בודד וצולם עשרות פעמים מאז שנות ה 50 של המאה הקודמת.

נגיף החצבת במיקרוסקופ אלקטרונים

כבר אז בודדו אותו מדגימות של ילדים חולים והצליחו להדביק בו תאים בתרבית. מאז הנגיף צולם מאות פעמים במיקרוסקופ אלקטרוני. ממש יש מאות תמונות מתועדות (שתיים מהן מצורפות כאן). החומר הגנטי (RNA) של הנגיף בודד ורוצף לכל אורכו, וזה אפילו מאפשר לעקוב אחר מהלך התפרצויות בעולם דרך זיהוי זנים שונים. החיסון נגד חצבת מיוצר מתרבית מוחלשת של אותו נגיף, והמבנה והחלבונים שלו מוכרים היטב. אחרי כל זה, לטעון שאין נגיף, זה קצת, איך לומר, לא רציני.

אז על מה מבוססת הטענה של לנקה?

סטפן לנקה הוא ביולוג גרמני שדוגל ברעיונות שוליים מאוד בין היתר ש"לא קיים שום נגיף מחולל מחלות" (כולל HIV, חצבת, ועוד). ב-2011 הוא אפילו הציע פרס כספי של מאה אלף אירו למי שיוכיח במחקר אחד את קיומו של נגיף החצבת, וחוקר בשם דייויד ברדן (Barden) הגיש לו שישה מאמרים מדעיים שונים שמוכיחים את קיום הנגיף. מה עשה לנקה? סירב לשלם בטענה ש"אין מאמר יחיד שמכיל את כל ההוכחות".

עכשיו אנחנו הולכים לכיוונים משפטיים ולא מדעיים, אבל זה סיפור ממש מצחיק אז תישארו איתי בבקשה. ברדן תבע את לנקה וב-2015 בית המשפט בגרמניה פסק נגד לנקה, וקבע שההוכחות לקיום הנגיף אכן קיימות ומבוססות היטב.

בהמשך לנקה ערער והתשלום בוטל, לא כי אין נגיף, אלא כי התנאי של לנקה (ששונה בדיעבד) היה “מאמר אחד בודד שמכיל את כל ההוכחות”, ולא שההוכחות מצטברות ממספר מחקרים.

בעצם, מה שלנקה טען זה ש"אין מחקר אחד שעומד בקריטריונים הנדרשים שאני קבעתי להענקת הפרס". זה טיעון שיכול לעמוד בבית משפט, כי מי שמבטיח את הפרס קובע בעצמו את הקריטריונים, אבל זו טענה לא נכונה מבחינה מדעית. לנקה בעצם לא "הוכיח שאין מחקרים" אלא פשוט שינה את כללי המשחק ודרש מאמר אחד בלבד שיכלול בו-זמנית בידוד, הדבקה, ריצוף, שחזור מחלה, ותגובה חיסונית, הכול יחד. זה לא קריטריון מדעי, אלא דרישה שרירותית שמתעלמת ממאות מחקרים שעומדים בכל הקריטריונים של מדע הווירולוגיה: בידוד הנגיף מתרביות נקיות, שעתוק ושכפול ספציפי בתאי מארח, שחזור מחלה בבעלי חיים, זיהוי נוגדנים ספציפיים לאחר חשיפה, ריצוף מלא של ה-RNA הנגיפי, ועוד. כולם יחד מהווים את ההוכחה הביולוגית לקיומו ולפעולתו של הנגיף הגורם למחלת החצבת.

טענות חסרות ביסוס

טענות כמו של לנקה משתמשות במושגים מדעיים אבל מפרשות אותם באופן לא מדעי, לא נכון, לא רלוונטי, או לא עדכני. למשל, במדע המודרני אין דרישה "לבודד את הנגיף בצינור ריק". זה פשוט בלתי אפשרי, כי נגיפים לא חיים מחוץ לתאים. אבל אני בהחלט יכול להבין איך אנשים שחסר להם רקע מקצועי-מדעי עשויים להתרשם מגיבוב השטויות הזה.

מציאות מול דימיון

במציאות, נגיף החצבת קיים, מתועד, מצולם והחומר הגנטי שלו מפוענח לחלוטין. טענות כמו של לנקה הן דוגמה מצוינת לפסאודו-מדע. טענות שמנסות להישמע מדעיות אבל מתעלמות מהראיות ומשיטות המחקר המדעיות.

כל מוסדות המחקר והקהילה המדעית כולה דחו את הטענות הללו, ולא שזו אוטוריטה מדעית אבל אפילו בית המשפט בגרמניה דחה אותן.

מקורות

דיווח על המשפט "ברדן נגד לנקה" בעיתונות של 2015.

מספר מחקרים לדוגמה, חלקם נכללו ברשימת המחקרים שהציג ד"ר ברדן בתביעה:

המחקר מ-1954 שבו נגיף החצבת בודד לראשונה מילדים חולים והדביק תרביות תאים.

מאמר מ-1957 שמסכם ניסויים מוצלחים בבידוד נגיף החצבת בתרביות תאים, ומאפיינים ביולוגיים של הנגיף.

שני מחקרים נוספים משנת 1957 שמציגים בידוד, התרבות והתנהגות נגיף החצבת בתרביות שונות, על פי פיזור, בידוד וזיהוי חלבונים של מקור המחלה.
הראשון;
השני

מאמר מ-1966 שמציג התרבות של נגיף החצבת בתרביות תאים במעבדה בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני (התמונות המצורפות מקורן במחקר הזה).

מחקר מ-1971 שמדגים בידוד חוזר של נגיף החצבת, אפיון ביולוגי של זנים שונים, שונות בין זנים, תוך שמירה על זהות מבנית ותפקודית.

מאמר מ-1996 שמתאר כיצד ריצוף גנטי של נגיף החצבת עוזר להבין את מסלולי ההדבקה ואת מבנה השונות הגנטית של הנגיף.

ריצוף זנים: מאמר שמציג ניתוח גנטי של זני החצבת בארה״ב בשנים 2001-1997

מחקר מ-2003 שמציג שינוי גנטי מכוון של הנגיף.

מחקר מ-2011 שמדגים, שוב, ריצוף גנטי מלא, אבולוציה של הנגיף, וקשר בין רצפים גנטיים לשרשראות הדבקה.

רקע היסטורי:

סקירת ההיסטוריה של החיסון נגד חצבת באתר ארגון הבריאות העולמי

סקירת ההיסטוריה של החיסון נגד חצבת באתר ה CDC

על הקשר המבוסס בין גורמי מחלות (חיידקים ונגיפים) למחלות - כתבה של ענר אוטולנגי בטוויטר

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים. 

האינטרסים הכלכליים מאחורי החיסונים 💰 💵 🤑 - אורית סופר

 

אציג כמה טענות שאולי נשמעות משכנעות, אבל אחרי שתראו את הנתונים תגלו שהן מופרכות לחלוטין - והסיבה היחידה שאנשים מאמינים להן זה בגלל שרוב האנשים פשוט לא טורחים לבדוק את הנתונים.

לפני שנתחיל, כמה מילים עלי: אני תמיד מציגה את עצמי כלא רופאה, אבל מה אני כן? אז נעים מאוד, אורית. יש לי תואר ראשון במדעי החברה ואני בדרך לתואר שני במינהל עסקים. הייתי יזמת ובעלת חנות אי-קומרס הרבה שנים, והיום אני מנטורית עסקית. בפוסט הזה אני מתכוונת להישאר בתחום שבו אני מבינה הכי טוב, ולפרק כמה מהטענות הכי ישנות של מתנגדי חיסונים על האינטרסים הכלכליים של חברות הפארמה מנקודת מבט כלכלית-עסקית.

>> רשימה ממוספרת של המקורות בהם נעזרתי בתחתית הכתבה <<

כמה כסף חברות הפארמה באמת מכניסות מחיסונים?

נתחיל מהטענה הכי ישנה בספר: ״הם״ רוצים שנתחסן, כי מישהו מרוויח מזה.

אבל האם חיסונים באמת כל כך רווחיים?

📣 נתון: חיסונים מהווים רק חלק קטן מכלל ההכנסות של חברות הפארמה. בשנת 2025 היה מדובר על סכום כולל של כ-60 מיליארד דולר (1), מתוך הכנסה כוללת של כ-1.2 טריליון דולר (2) - בערך 5%. לא צריך להיות אנשי עסקים גדולים כדי להבין שמוצר שאחראי רק ל-5% מההכנסות הוא לא ביצת הזהב שבזכותה החברה צומחת ומתעשרת.

אפילו חלק ממתנגדי החיסונים הצליחו לעלות על זה, והם מזיזים את השער וטוענים שהמטרה של החיסונים היא בעצם לייצר עוד אנשים חולים, וזה מה שבאמת משתלם לחברות הפארמה. האמנם? מייד נגלה.

האם רווחי להפוך ילדים לאוטיסטים?

כידוע, חיסונים מואשמים בכל חולי אפשרי, אבל בראש הרשימה נמצאת הטענה שהם גורמים לאוטיזם. בואו נבדוק אם משתלם להפוך ילדים לאוטיסטים מבחינה כלכלית-עסקית.

בדקתי מהן חמש התרופות שמכניסות לפארמה הכי הרבה כסף, באיזה מחלות הן מטפלות, וכמה כסף הן הכניסו ב-2025, וזה מה שמצאתי:

1. Keytruda - תרופה נגד סרטן, 30 מיליארד דולר (3)
2. Ozempic - תרופה נגד סוכרת, 22 מיליארד דולר (4)
3. Eliquis - תרופה נגד פרפור פרוזדורים, 21 מיליארד דולר (5)
4. Dupixent - תרופה נגד אסתמה, 15 מיליארד דולר (6)
5. Biktarvy - תרופה לטיפול באיידס, 13.4 מיליארד דולר (נכון לשנת 2024 - נניח לצורך הדיון שלא היתה צמיחה ב-2025) (7)

בחישוב מהיר, כמעט 10% מההכנסה של שוק הפארמה מגיע רק מחמש התרופות האלה - אבל אף אחת מהן לא מטפלת בשום דבר שקשור לאוטיזם. כמה הפארמה כן מרוויחה מכל אותם אוטיסטים שהיא לכאורה מייצרת?

אוטיזם כידוע הוא שונות נוירולוגית ולא מחלה כרונית שמחייבת טיפול תרופתי. אוטיסטים כן נוטים ליטול תרופות פסיכיאטריות מסוימות, תרופות שמטפלות בהפרעות קשב וריכוז, תרופות לשינה ותרופות אנטי אפילפטיות. 

📣 נתון: כל אלה ביחד הכניסו בשנת 2024 סביב… 2 מיליארד דולר (8). בשביל זה כל הבלגן?...

או - אולי אין למפיצי שקר החיסונים והאוטיזם שום מושג ממה הפארמה באמת מרוויחה?...

האם חברות הפארמה מממנות את המחקרים על חיסונים?

גרסה נוספת של טענת האינטרסים הכלכליים עוסקת במחקרים על חיסונים - מתנגדי חיסונים טוענים שכולם מומנו על ידי חברות הפארמה, ולכן כולם מוטים לטובת החיסונים. האמנם? בואו נבדוק מה אומרים המספרים היבשים.

📣 נתון: רוב המחקרים ממומנים על ידי גופים ממשלתיים או ציבוריים, ללא מימון מסחרי. לדוגמה, מחקר שבדק 185 מטא-אנליזות בנושא חיסונים הראה שרק 15% מומנו ע"י חברות פארמה (9).

בכל שנה מאות מחקרים עצמאיים, סקירות מטה-אנליזה ומחקרי מעקב על עשרות מיליוני אנשים, נערכים ע"י אוניברסיטאות ומכוני מחקר בכל העולם שאינם קשורים או ממומנים ע"י חברות הפארמה. אבל גם המחקרים הקליניים שחברות הפארמה כן מממנות מתבצעים תחת פיקוח רגולטורי קפדני (של גופים כמו FDA). לפני שבכלל אפשר להתחיל ניסוי קליני, החברה חייבת לקבל אישור מקדים, והניסויים עצמם מתבצעים לרוב בבתי חולים ע״י רופאים או באמצעות חברות מחקר חיצוניות שגם מנתחות את התוצאות.

לבסוף, כל מחקר, בלי קשר למקורות המימון שלו, עובר ביקורת עמיתים כדי להבטיח שהמסקנות שלו תקפות, כתנאי לפרסום המחקר בכתבי עת מדעיים (אמיתיים, לא בלוגים של מתנגדי חיסונים). הביקורת מתבצעת ע״י חוקרים בלתי תלויים שלא יודעים את זהות החוקרים שביצעו את המחקר, והם מוודאים שהמתודולוגיה של המחקר והחישובים הסטטיסטיים שבוצעו אכן מאפשרים להגיע למסקנות אליהן הגיע המחקר.

נקודה חשובה שאותה מתנגדי חיסונים הכי נוטים לפספס: גם רוב מחקרי העוקבה, אחרי שהחיסון מקבל אישור שיווק, מבוצעים על ידי גופים ציבוריים ולא חברות הפארמה. תופעות לוואי מדווחות מכל העולם במאגרי מידע פתוחים, וכל מדינה מפרסמת באופן עצמאי נתוני תחלואה באמצעות גופים ממשלתיים כדוגמת הלמ"ס שלנו. נתונים מספריים אובייקטיביים כמו ירידה בתחלואה בחצבת או בתמותת תינוקות משעלת, או העלמות שיתוק הפוליו, נמדדים ומתועדים במערכות שלא תלויות כלל בחברות הפארמה.

האם יתכן שחברות הפארמה משחדות את כל החוקרות והרופאים בעולם?

עוד טענה אהובה ולעוסה היא שחברות הפארמה משחדות את כל עובדות ועובדי הבריאות ואת כל החוקרים והחוקרות בכל מכוני המחקר והאוניברסיטאות בכל העולם כדי שיתעלמו מנתונים אובייקטיביים או יסלפו אותם. עזבו מוסר ואתיקה - בואו נבדוק אם יש לזה התכנות כלכלית.

📣 נתון: יש בעולם כשבעים מיליון גברים ונשים שעוסקים במקצועות הבריאות (10) ועוד כמיליון חוקרים (11). כמה חברות הפארמה יכולות לשלם לכל אחד מתוך אותם 71 מיליון בני אדם? הרווח שלהן אחרי הוצאות מוערך בכ- 25% (12), כלומר הסכום הפנוי לתשלום שוחד ב-2025 הוא סביב 300 מיליארד דולר. בחישוב זריז זה יוצא כ-4000$ לראש.

אבל רגע! בואו נבין מה באמת האינטרס הכלכלי של חברה מסחרית: חברות הפארמה צריכות להשתמש ברווחים האלה כדי להשקיע בפיתוח עסקי (כמו חיסונים חדשים לדוגמה). בנוסף, אלה חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה ומסתמכות על משקיעים; הן צריכות להוכיח למשקיעים שהן משקיעות בפיתוחים שיעלו את ערך המניות שלהם, וגם לשלם למשקיעים האלה דיווידנדים, לפחות חלק מהזמן (13). חברה שלא משקיעה בפיתוח ולא משלמת דיווידינדים תתקשה למשוך משקיעים חדשים, ותגרום למשקיעים קיימים לנטוש. נטישת משקיעים תגרום לצניחה במחירי המניות. צניחה כזאת תקשה על החברה לגייס הון בטווח הקצר, ובטווח הארוך עלולה להוביל לקשיי נזילות ואף לפשיטת רגל.

גם אם אחרי ההשקעות בפיתוח עסקי ותשלום דיווידנדים נשאר משהו לשוחד, מוזמנים לחשוב בעצמכם אם כל סכום שהוא שנמוך מ-4000$ מהווה תמריץ מספיק חזק, לא לשניים-שלושה אנשים אלא ל-71 מיליון (שבחרו להקדיש את חייהם כדי לרפא אנשים), כדי לפגוע ולהרוג תינוקות ביודעין. ואם מישהו עדיין לא בטוח כמה שוחד באמת צריך, תמצאו ברשימת הקישורים דוגמה לרופא שסרב לזוז מילימטר מהערכים שלו אפילו תמורת מיליון דולר (14).

האם משרד הבריאות ממליץ על חיסונים רק מפני שהוא צריך "לחסל מלאי"?

טענה פופולרית מאד של טוקבקיסטים בכתבות שעוסקות בחיסונים היא שמאחורי כל קמפיין עידוד התחסנות ממשלתי יש "מלאי תקוע" של חיסונים שצריך להיפטר מהם. האם יש בטענה הזאת היגיון כלכלי? תכף נראה.

בתור קמעונאית לשעבר, כשהייתי נשארת עם מלאי עודף בסוף השנה, אכן הייתי מוכרת אותו בהנחות גדולות - אבל זה עדיין השתלם לי. שיעור קצרצר בקמעונאות: נניח שחנות אופנה מזמינה בתחילת העונה 100 חולצות ומשלמת 50 ש"ח ליחידה. נניח שבמהלך העונה היא תמכור רק חצי מהחולצות במחיר של 150 ש"ח לחולצה; תפתחו מחשבון ותגלו שבסוף העונה היא כבר כיסתה את עלות הקניה ונשארה עם רווח. בסוף העונה היא יכולה למכור את 50 החולצות שנשארו בהנחות ענק, אפילו בפחות ממחיר העלות, כי בשלב הזה כל שקל שיכנס יהיה רווח נקי. זו הסיבה שיש מבצעי חיסול מלאי כל שנה - ככה התחום הזה עובד.

האם גם משרד הבריאות הוא עסק קמעונאי?

משרד הבריאות קונה את כל החיסונים שניתנים במסגרת סל הבריאות: חיסוני ילדות בטיפת חלב, חיסוני ילדים ונוער בבתי הספר, וחיסוני מבוגרים בקופות החולים. הוא משלם גם את כל העלויות של רכש, לוגיסטיקה ואחסנת החיסונים; הטמעה, תפעול ותחזוקה של מערכות מידע לצורך ניהול מלאי ותיעוד; תחזוקה של המבנים בהם נמצאות המרפאות; ועלויות כוח אדם של האחיות והאחים שמחסנים, ועובדי המינהלה והתחזוקה של המרפאות. בנוסף, משרד הבריאות מוציא כספים גם על קידום ממומן במטא (מידע על מפרסמים במטא וכמה הם מוציאים על מודעות זמין בדו"ח ספריית המודעות של מטא).

אבל בזמן שקמעונאים מוכרים לפחות חלק מהסחורה שלהם ברווח (שמכסה גם עלויות חיסול מלאי), משרד הבריאות נותן לנו את רוב החיסונים בחינם.

הרעיון שמשרד הבריאות נשאר לעתים עם מלאי עודף של חיסונים הוא לא מופרך - בדומה לקמעונאים, משרד הבריאות קונה חיסונים לפי תחזיות ביקושים, ולפעמים התחזיות טועות ונותרים עודפים. אבל כשזה קורה, למה שמשרד הבריאות ישקיע עוד כסף מעבר למה שכבר הפסיד, על פרסום במטא ואיוש תחנות התחסנות (מהסוג שפתחו עכשיו באזורי ההתפרצות של החצבת) - כשהרבה יותר פשוט וזול לזרוק את המלאי העודף לפח?

אולי יש לו תמריץ אחר - נגיד למנוע מוות מיותר של ילדים בריאים מחצבת?...

פרט בונוס: מתנגדי חיסונים אוהבים לטעון שהחיסונים לא באמת בחינם - אנחנו מממנים אותם באמצעות מס הבריאות. אבל המס הזה חל על כולם, גם על מי שלא מתחסן; ואם האינטרס היחיד של משרד הבריאות הוא כלכלי, הוא יכול מראש לא לבזבז כסף על חיסונים, לוגיסטיקה, תחזוקה ומשכורות, ולהפנות את ההכנסות של מס הבריאות שמגיעות אליו בכל מקרה למטרות הזדוניות הסודיות שלו. מהן? רק מתנגדי חיסונים יודעים…

האם לעובדי בריאות יש תמריץ כלכלי להמליץ על חיסונים?

מתנגדי חיסונים אוהבים לטעון שגם למי שממליצים על חיסונים יש תמריץ כלכלי, והרופא שלכם בקופת חולים לא שונה מכל משפיענית באינסטגרם. בואו נבדוק אם זה עומד במבחן ההגיון.

שיעור קצרצר בשיווק משפיענים: כשמשפיענית ממליצה בסטורי שלה על מוצר, נגיד קרם לחות, היא מקבלת אחוז מסוים מההכנסה של החברה על כל קרם שנמכר דרכה. איך החברה יודעת בדיוק כמה קרמים נמכרו הודות לסטורי שלה, ולא דרך משפיענית אחרת? הנתון הזה מחושב אוטומטית באמצעות קוד הקופון או הקישור שהמשפיענית פרסמה. יש מערכת מידע דיגיטלית שמודדת וסופרת כמה רכישות בדיוק בוצעו דרך קוד הקופון או הקישור שלה והתגמול מחושב בהתאם.

האם הגיוני שגם רופאות או אחים מתוגמלים באותה דרך על מתן חיסונים?

גם בלי לחפש נתונים על מודל השכר של רופאים בקופת חולים, קל להגיע למסקנה שאין להם שום תמריצים כלכליים; רופאת ילדים בישראל לא מחסנת בעצמה, כלומר אין על מה לתגמל אותה; לכל היותר היא יכולה לעודד את ההורים להצמד לתכנית חיסוני השגרה - אבל אין דרך למדוד באופן דיגיטלי לכמה ילדים היא המליצה להתחסן, ולכן אפילו בלי ללכת לבדוק נתוני שכר, אין הגיון בטענה שהיא מתוגמלת על עצם ההמלצה.

ומה לגבי אחיות? אין ויכוח שאחיות מחסנות במו ידיהן וזה גם מתועד באופן דיגיטלי. אבל פה העובדות היבשות סותרות את רעיון התמריצים: הסכם השכר הקיבוצי של אחיות משנת 2023 (15) מפרט מודל אחיד לחישוב שכר של אחיות מכל סוג (כאלה שמחסנות במסגרת תפקידן וכאלה שלא) והוא מתבסס אצל כולן על אותם קריטריונים - ותק, השכלה, גמולי השתלמות ותוספות מקצועיות. אין שום התייחסות לבונוסים, תמריצים כספיים או תגמול מיוחד בגין מתן חיסונים או עידוד חיסונים.

עובדי מערכת הבריאות הציבורית הם לא משפיענים; הם עובדים תמורת משכורת חודשית קבועה, בין אם הילדים שהם מטפלים בהם מתחסנים ובין אם לא.

הרופאים היחידים שכן יש להם תמריץ כלכלי הם אותם רופאים שמציעים ״יעוץ חיסונים״ באופן פרטי ובתשלום (במקום לשלוח אתכם לקבל ייעוץ חיסונים בחינם אצל כל רופא ילדים בקופה).

מה קורה כשמתגלה שמוצר של חברה מסחרית באמת פגע בתינוקות?

ב־2003 התאשפזו בכמה בתי חולים בישראל ילדים עם תסמינים נוירולוגיים חריגים. חלקם נפטרו וחלקם סבלו מנזקים כרוניים קשים. בהתחלה לאף אחד לא היה מושג למה זה קורה; ככל שהגיעו יותר ילדים עם תסמינים דומים, נאסף עליהם יותר מידע, ולבסוף רופאה באחד מבתי החולים הצליחה לעלות על המכנה המשותף לכולם: הם ניזונו מאותו סוג של פורמולת מזון לתינוקות מתוצרת רמדיה. התברר שהפורמולה לא הכילה רכיב חיוני - ויטמין B1 (תיאמין), מה שהוביל לאותם תסמינים קשים, עד כדי מוות ונכות כרונית (16).

רמדיה היתה חברה מסחרית למטרות רווח - בדיוק כמו חברות הפארמה. מה קרה לה לאחר שהתברר שמוצר שיצא מהמפעל שלה פגע והרג תינוקות?

• המכירות של רמדיה צנחו לאפס תוך ימים - לא רק של הפורמולה הספציפית שהתגלתה כפגומה, אלא של כל הפורמולות וכל קווי המוצרים האחרים (דייסות, ביסקוויטים, משקאות ועוד).
• ההוצאות המשפטיות והפיצויים שרמדיה שילמה למשפחות שנפגעו (בהיקף של עשרות מליוני שקלים) הסתכמו בהרבה מעבר לרווחים שצברה כל שנות פעילותה.
• הערך המסחרי של החברה התאפס תוך זמן קצר - והחברה הפסיקה להתקיים. אם חיפשתם מוצרים של רמדיה על המדף ב-22 השנים האחרונות ולא הבנתם למה הם לא שם - זו הסיבה.

רמדיה לא התכוונה לייצר פורמולה פגומה שתהרוג תינוקות - זה קרה בגלל טעות אנוש. האם יש הגיון כלכלי בטענה שחברה מסחרית תעשה דבר כזה בכוונה, בידיעה שהמחיר של גילוי האמת יהיה סגירת החברה והפסד של כל מה שהרוויחה?

שמרתי את הדובדבן לסוף: כמה כסף מכניסות תעשיות הרפואה האלטרנטיבית ותוספי התזונה?

מתנגדי חיסונים לא מפסיקים לשלוף את הקלף של אינטרסים כלכליים כשזה נוגע לחברות הפארמה, אבל אין להם שום בעיה עם חברות מסחריות אחרות שעושות כסף. בואו נראה כמה כסף מגלגלות תעשיות שמתנגדי חיסונים ממליצים עליהן בחום, צורכים אותן בהתלהבות ורבים מהם אף מתפרנסים מהן: תעשיות הרפואה האלטרנטיבית ותוספי התזונה.

📣 נתון: ביחד, רפואה אלטרנטיבית (17) ותוספי תזונה (18) הכניסו ב-2025 כמעט 400 מיליארד דולר. זה יוצא בערך פי 6.5 יותר ממה שחברות הפארמה הכניסו מחיסונים. זה גם לא מפתיע: חיסונים נמכרים בעיקר לגופים ממשלתיים במחיר סיטונאי, אבל טיפולים אלטרנטיביים ותוספי תזונה נמכרים לרוב ישירות לצרכן במחיר מלא. כמה מלא? לדוגמה, בקבוק קטן של ויטמין סי ליפוזומלי עולה כ-200 ש״ח (בקרב מתנגדי חיסונים יש הסכמה רחבה שצריך לצרוך אותו ותוספים יקרים אחרים על בסיס קבוע ובכמויות עצומות).

״ספקנות כלפי גופים שמרוויחים מיליארדים איננה קונספירציה - זו חשיבה ביקורתית בסיסית״ זו הדרך שבה מתנגדי חיסונים נוטים להצדיק את הפקפוק שלהם במניעים של חברות הפארמה - אבל באורח פלא, כשמדובר בויטמין סי ליפוזומלי אף אחד לא מפקפק במניעים של החברה שמייצרת אותו, או של מי שממליצים לצרוך אותו בכמויות מטורפות. אגב - לדעת רבים מאנשי המקצוע הערך הבריאותי שלו אפסי (19).

אה, ואם כבר הזכרתי משפיענים? קישורים לרכישת תוספי תזונה שמתנגדי חיסונים משתפים בהחלט נוטים להיות קישורי שיווק שותפים שמישהו מקבל דרכם עמלה על כל קנייה. אז מי פה באמת המשפיענית מהסטורי?

סיכום

הטיעון שמאחורי חיסונים יש אינטרסים כלכליים יכול להשמע משכנע אינטואיטיבית: ברור שזו תעשייה שמגלגלת הרבה כסף, ונשמע סביר שאיפה שיש כסף יש גם שחיתות. אבל כשבודקים את הפרטים, מתברר שהטענות עצמן לא מחזיקות מים:

• תעשיית החיסונים היא רק חלק קטנטן מתעשיית הפארמה, ולא החלק הרווחי שלה;
• אין לחברות הפארמה שום אינטרס כלכלי לגרום לילדים ״לפתח״ אוטיזם;
• חברות הפארמה בהחלט לא מממנות את כל המחקרים על חיסונים, וגם את אלה שהן מממנות הן מבצעות תחת פיקוח חיצוני קפדני;
• אין התכנות כלכלית או עסקית לטענות על שוחד של כל עובדי וחוקרי הבריאות בעולם, של הצורך ״לחסל מלאי״ או של התמריצים הכלכליים לעובדי מערכת הבריאות;
• כשחברה מייצרת בטעות מוצר שגורם נזק, זה מוביל לחיסול ואיפוס הרווחים שלה;
• והכי חשוב, אותם אנשים שמנפנפים באינטרסים הכלכליים של הפארמה, מפגינים מוסר כפול כשהם מתעלמים לחלוטין מהאינטרסים הכלכליים של תעשיות שהם כן אוהבים.

האמת הפשוטה היא שיש לכולנו אינטרסים משותפים - גם לחברות הפארמה, גם למשרד הבריאות, וגם לנו. חוץ מהאינטרס שכולם יהיו בריאים - יש לכולנו גם אינטרסים כלכליים, רק בקטע חיובי:

• למשרד הבריאות יש אינטרס להימנע ממימון אשפוזים ארוכים, ניתוחים יקרים, תרופות וקצבאות לחולים קשים וכרוניים (מערכת בריאות ציבורית, זוכרים?). אם חיסונים היו מייצרים חולים כרוניים, משרד הבריאות היה ממליץ במפורש להימנע מהם, כפי שהוא ממליץ להימנע מסיגריות, למרות האינטרס הכלכלי של חברות הטבק.
• לחברות הפארמה יש אינטרס להרוויח כסף, והרבה - אבל הרווחים הבאמת גדולים מגיעים מפיתוח מוצרים שגורמים לנו להיות בריאים יותר ולא חולים יותר. זה מה שמושך משקיעים, מאפשר לחברות לגייס הון, לפתח עוד מוצרים, להרוויח עוד כסף וחוזר חלילה.
• וגם לנו יש אינטרס שחברות הפארמה ירוויחו כמה שיותר - מהסיבה הפשוטה שכולנו יכולים לקנות מניות פארמה ולהנות בעצמנו מנתח מהרווחים (20).
• 
  

עבדתי כמה שעות על הפוסט הזה ועל איסוף הנתונים וניתוח שלהם. להמציא שקר מפחיד לוקח כמה שניות - להפריך אותו כבר דורש מאמץ. אם אין לכם סבלנות להתאמץ להפריך כל טענה מפחידה שראיתם ברשת - פשוט תניחו שזה שקר. רוב הסיכויים שזה נכון.

מקורות וקריאה נוספת 

(1) שוק החיסונים העולמי ב-2025

(2) שוק הפארמה ב-2025

(3) Keytruda

(4) Ozempic

(5) Eliquis

(6) Dupixent

(7) Biktarvy

(8) שוק התרופות הקשורות לאוטיזם

(9) מימון של 185 מטא-אנליזות (ניתוח תוצאות של מחקרים רבים בנושא מסוים, כדי להפיק מסקנה כוללת מדויקת וחזקה יותר מזו של מחקר בודד) בנושא חיסונים.

בונוס: בתקופת הקורונה עלה שיעור המחקרים שמומנו ע״י חברות הפארמה אבל גם אז רוב המימון היה ציבורי:

(10) עובדי בריאות בכל העולם

(11) חוקרי בריאות בכל העולם

(12) רווח תפעולי ממוצע של חברות הפארמה 

(13) שימוש ברווחים וחלוקת דיווידנדים

(14) רופא סרב למיליון דולר

(15) הסכם שכר קיבוצי של אחיות

(16) פרשת רמדיה - בויקיפדיה

בונוס: הסבר על תיאמין ומדוע הוא חיוני

(17) שוק הרפואה האלטרנטיבית

(18) שוק תוספי תזונה

(19) על צפדינה (Scurvy) וויטמין C (חומצה אסקורבית)

(20) למי שרוצים להשקיע במניות פארמה, - סיכום ספר שיכול לעזור בצעדים הראשונים בעולם ההשקעות - ״המדריך למשקיע המתחיל״

‏

תודה לדליה שזיפי ודרור בר-ניר על ההערות והעזרה בכתיבה 🙏

אורית סופר - מתנדבת בעמותת מדעת ומנהלת בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים

 
פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת "מדברים על חיסונים" 

איך הפסקתי לפחד מחיסונים, ולמדתי לא לסמוך על האינטואיציה שלי - אורית סופר

 

השנה היא 2001. אני דודה טרייה, ללא ילדים משלי, קוראת מעבר לכתף של גיסתי באתר שעוסק בהורות ״טבעית״. באתר הזה מדברים גם על חיסונים - ולא בנימה הכי אוהדת. הדיון מתון יחסית להיום; יש הסכמה עקרונית שחיסונים יכולים למנוע מחלות, אבל שני טיעונים חוזרים שם שוב ושוב: המחלות שמחסנים נגדן הן בעצם קלות ולא מסוכנות, בטח לא לתינוק בריא ויונק; ולא בטוח שבאמת צריך חיסונים או שממליצים עליהם בגלל אינטרסים כספיים.

הבנתם נכון: כבר בשנת 2001 היה שיח של מתנגדי חיסונים ברשת. מתנגדי חיסונים לא נוצרו עם הקורונה; הם היו קיימים מאז שיש חיסונים, והם היו ברשת מאז שיש רשת. למעשה, שנה לפני הקורונה, ארגון הבריאות העולמי הכריז עליהם כעל אחד מעשרת איומי הבריאות המשמעותיים על האנושות (קישור בתגובות).

תודה לארז גרטי שהפך את הסיפור שלי לקומיקס חח
ארז הוא אחד האנשים שעזרו לי ללמוד על חיסונים ולהפריך המון שקרים - הוא לא יודע את זה אבל למדתי המון מהפוסטים שלו בפייסבוק בשנים של הקורונה

הפוסט הזה מוקדש לכל אמא שנחשפה למידע מלחיץ על חיסונים ולכל אבא מוטרד. אני רוצה לספר לכם איך קרה שהפכתי, כמוכם, למה שנקרא ״הססנית חיסונים״; מה גרם לי להתפכח; ולמה אני ממליצה גם לכם להפסיק לסמוך על האינטואיציה שלכם.

השנה היא 2006. ילדתי בשעה טובה, ומצוידת באותן טענות שקראתי (מה שנקרא, ״עשיתי את המחקר שלי״), החלטתי שלא אצמד לתכנית החיסונים של משרד הבריאות. אני יודעת שהרבה פה שואלים את עצמם מה עובר להורים שלא מחסנים בראש, אז אסביר: חשבתי שאני אמא טובה יותר ממפני שאני לא פועלת ״אוטומטית״ ולא עושה כל מה שאומרים לי בלי לבדוק.

איך בדקתי? קבעתי תור ל-״ייעוץ חיסונים״, בתשלום, אצל רופאה. היום אני יודעת שהיא אחת מהרבה שרלטנים שגוזרים קופון על פחדים של הורים תמימים. לא ממש טרחתי לחפש מידע מעבר למה שהיא אמרה לי; עצם העובדה שהתייעצתי עם רופאת ילדים גרמה לי להרגיש רגועה - הרי לא יתכן שרופאה תמליץ לי לפעול בדרך שעלולה לפגוע בתינוק שלי??? (אוי, התמימות).

וכך עמדתי בפקקים עם ילד בן חודשיים כדי לקבל בגדול את ההמלצות הבאות: לפצל את המחומשת לסדרה של 12 (!!!!) זריקות במקום 4, ולדחות את חיסוני הצהבת ו-MMR לקראת גיל ההתבגרות. ההמלצה הראשונה נשמעה לי הזויה אפילו אז - לא ראיתי שום הגיון בלדקור ילד 12 פעמים במקום 4, ולא ראיתי איך זה מקל עליו בשום צורה. אבל את חיסוני הצהבת ואת MMR אכן דחיתי - ככל שידעתי אז, לא חשבתי שיש סיבה למהר לתת אותם.

חשוב לי להבהיר - לא התכחשתי אפילו אז לעצם קיום המחלות או לעובדה שלפחות חלק מהן מסוכנות. לגבי טטנוס לא היתה לי שום התלבטות אפילו לשניה, והבנתי שכל המחלות שכלולות במחומשת מסוכנות במיוחד לפני גיל שנה (אפילו הרופאה איתה התיעצתי חשבה כך) ולכן מטומטם לדחות חיסונים שממש קריטי לקבל סמוך ללידה.

אבל כן נפלתי לשקר שצהבת B היא מחלת מין, ולכן תינוקות לא צריכים להתחסן נגדה; וחששתי גם מ- MMR, ופה יאמר לזכותי שאותו ״מחקר״ מזויף שיצא בשנת 1998, והחל את מחול השדים האינסופי סביב השקר של חיסונים שגורמים כביכול לאוטיזם, נמשך והופרך סופית רק בשנת 2010 - כמה שנים אחרי אותו ״יעוץ״ חיסונים.

בשלב הזה בעצם סיימתי את ההתלבטות שלי בנושא חיסונים. את הילד השני חיסנתי לפי אותו נוהל כמו את הראשון, ומאותו רגע לא היה לי שום עניין להשתתף בדיוני חיסונים עם הורים אחרים. כשהתחברתי לפייסבוק כמה שנים מאוחר יותר, לא טרחתי בכלל להצטרף לקבוצות חיסונים. ידעתי שיש כאלה, ידעתי שיש כאלה שבהן יש שיח ״בעד ונגד״ חיסונים, חשבתי שהשיח הזה בסך הכל לגיטימי, אבל בסך הכל - לא חשבתי על זה יותר מדי.

בשנת 2013 החל מבצע ״שתי טיפות״ לחיסון בפוליו חי מוחלש. קיבלתי הודעה מטיפת חלב לבוא לחסן את הבנים, אבל ראיתי בפייסבוק פוסט של מישהי שהכרתי שכתבה שלא כדאי להתחסן, וחיברה את זה שוב, איכשהו, ל-״אינטרסים הכלכליים״ של חברות הפארמה. לא ממש טרחתי להתעמק בהגיון של מה שהיא כתבה, או לאמת את זה מול אנשי מקצוע. זו היתה מישהי שהכרתי קצת; הנחתי שהיא יודעת על מה היא מדברת; ואם היא כותבת שלא כדאי להתחסן, כנראה יש סיבה. בזאת הסתכם שיקול הדעת שהוביל להחלטה להשאיר את הבנים שלי חשופים להדבקה (גם אם לא לסיבוכים) בפוליו.

וזו הנקודה הכי חשובה: לא באמת חשבתי או התעמקתי בטיעונים נגד חיסונים.

עברו עוד כמה שנים. יום אחד, בעודי גוללת את הפיד, נתקלתי בתמונה הבאה, והזדעזעתי. לתדהמתי הגדולה נוכחתי לדעת שהצילום לקוח מתוך קבוצת פייסבוק שעד אז חשבתי שהיא קבוצה לגיטימית שעוסקת בדיון על חיסונים - רק שאף פעם לא ביקרתי בה, אז לא באמת ידעתי מה קורה שם. נכנסתי לקבוצה וחיפשתי את הפוסט המקורי; אתם יודעים, לפעמים עריכה מגמתית יכולה להציג תמונה שחורה יותר מהמציאות. אבל לא - כשנכנסתי לקבוצה גיליתי שהדיון המלא אפילו יותר גרוע, ושהקבוצה מלאה וגדושה דיונים דומים (*).

(*) אל תנסו לחפש את הפוסט שבתמונה; הקבוצה שבה הוא פורסם נסגרה, אבל לצערי השיח בקבוצות אחרות של מתנגדי חיסונים מסוכן ומטורלל בדיוק באותה מידה גם היום. התמונה נלקחה מהעמוד של ד״ר ליאור אונגר, רופא שעסק בעבר בחשיפה של הנעשה בקבוצות של מתנגדי חיסונים. הוא התחיל לעסוק בכך אחרי שהגיע לחדר הניתוחים שלו תינוק שנפל קורבן לתעמולה של מתנגדי חיסונים וסבל מדימום מוחי לאחר שלא קיבל ויטמין K אחרי הלידה. התינוק שרד, אבל נותר עם פגיעה מוחית.

באותו יום התחלתי לחשוב.

הבנתי מהר מאד שזו לא קבוצה של ״בעד ונגד״, אלא נגד חיסונים, ולא רק נגד חיסונים אלא נגד רפואה מודרנית בכלל. נחרדתי לגלות שהקבוצה מעודדת הורים להזניח ילדים חולים ופצועים, ולמנוע מהם לא רק רפואה מונעת אלא טיפול רפואי מכל סוג, כולל הקלה על כאב, גם במצבים קיצוניים כמו בפוסט שצרפתי. ולמרות כל זה הטענות שהועלו שם נגד חיסונים עדיין נשמעו לי הגיוניות בחלקן; לכל הפחות, כאלה שמצריכות בדיקה. אז התחלתי לבדוק, והפעם באמת.

זה היה השלב שבו הגעתי לקבוצה  ״מדברים על חיסונים״. התחלתי לקרוא את ההסברים המפורטים שנכתבו שם ע״י רופאים, מדעניות, אחיות וחוקרים. כל פעם שחיפשתי פה הסבר לטענה כלשהי מצאתי לא דיון אחד אלא עשרות שהפריכו אותה מכל כיוון אפשרי. מפה המשכתי גם לאתרים חיצוניים - בלוגים ועמודי פייסבוק של מדענים, רופאים וחובבי מדע (אצרף רשימת קישורים בתגובות), אתר ״מדעת״ כמובן, הבלוג של מכון דוידסון, מחקרים רבים ועוד ועוד.

אחת אחת, כל הטענות המפחידות קרסו. זה לקח זמן, ולעתים קרובות הייתי צריכה להתאמץ כדי לפענח הסברים ביולוגיים או סטטיסטיים שאין לי את הההשכלה המתאימה להבין אותם בשלוף. אבל לבסוף, כעבור שבועות רבים, הגעתי למסקנה פשוטה: אין למתנגדי חיסונים ולו טענה אחת נכונה. הבנתי שגם כל טענה חדשה שאתקל בה תתגלה כשקר ברגע שאבדוק, ואכן, עד עצם היום הזה, 7 שנים מאוחר יותר, עדיין לא נתקלתי בטענה שלא התגלתה כשקר.

מה זה אומר שהתחלתי לחשוב?

יש לנו שתי מערכות חשיבה: אחת מהירה ואינטואיטיבית, והשניה איטית ורציונלית.

במצבי חירום, חשיבה אינטואיטיבית יכולה ליטרלי להציל אותנו; בתור ציידים לקטים, כששמענו רחש בשיחים לא היה לנו זמן לבדוק איזה חיה בדיוק עומדת לזנק עלינו - היינו צריכים לסמוך על האינטואיציה ופשוט להתחיל לרוץ. יש רק בעיה אחת עם חשיבה אינטואיטיבית: היא לא אמינה. לפעמים היא יכולה להציל אותנו ממוות ודאי, ולפעמים נגלה בדיעבד שהרחש בשיחים היה רק קיפוד או אנטילופה.

חשיבה רציונלית היא חשיבה איטית שבעזרתה אנחנו אוספים מידע ובודקים נתונים. רוב הזמן אנחנו לא משתמשים בה, מפני שהיא דורשת מאמץ - אבל זו החשיבה שמונעת מאיתנו לעשות טעויות.

כשאנחנו צריכים להחליט אם לחסן, זה לא מצב חירום; לכן צריך להפעיל חשיבה רציונלית - כי החשיבה האינטואיטיבית עלולה להטעות אותנו. וזה בדיוק מה שקרה לי.

כשמניחים את האינטואיציה בצד, אי אפשר להתעלם מהסתירות, השגיאות, הנחות היסוד השגויות ולעתים קרובות - השקרים הבוטים, בטענות של מתנגדי חיסונים. בפוסט נפרד אדגים כמה קל לפרק טענות נפוצות של מתנגדי חיסונים כשמפעילים חשיבה רציונלית, ואיך מה שאינטואיטיבית נשמע הגיוני, מתפורר לחלוטין כשמסתכלים על נתונים.

לכולנו יש נטייה לחשוב אינטואיטיבית רוב הזמן, אבל הורים טריים מועדים לזה במיוחד, כי ההורמונים והחששות הטבעיים בתקופה הזאת מקשים על חשיבה רציונלית.

מתנגדי חיסונים יודעים את זה מצוין. הם יודעים שרובכם לא משתמשים בחשיבה רציונלית, ומקבלים החלטות אינטואיטיביות ומבוססות רגש. הם יודעים שהם יכולים להפיץ דיסאינפורמציה כי רובכם לא תעשו בדיקת עובדות, ולא תלכו לחפש בעצמכם את הנתונים, או לקרוא את המחקר המקורי. הם יודעים שהם יכולים להמציא נתונים, לסלף אותם, ולשקר בגלוי - ורובכם תאמינו.

ולכן אני ממליצה לא לסמוך על האינטואיציה שלכם. זה בסדר להקשיב לה; זה מצוין אם היא גורמת לכם לשאול שאלות. אבל אם תתנו לה לקבל החלטות, היא תכנס לפאניקה, ותגרום לכם ליפול לשקרים ולדיסאינפורמציה.

ראיתם תוכן שהפחיד אתכם?

תזכרו שהאינטואיציה שלכם פועלת נגדכם, מפעילה את אזורי הרגש והפחד במוח, והם מפריעים לכם לבדוק את העובדות.

שימו את הפחד בצד, קחו את הזמן ו ת ח ש ב ו.

תבקשו לראות מקורות.

תבקשו לראות נתונים.

תאמתו את העובדות.

ואם אתם לא טובים בלעשות את כל זה בעצמכם - תשאלו אנשי מקצוע.

אל תתנו למתנגדי חיסונים לגרום לכם לסכן את הילדים שלכם, כמו שאני סיכנתי את שלי.

אחרי שנים שאני צופה מהצד בשטף ההולך וגובר של דיסאינפורמציה שהורים טריים מתמודדים איתו, בפרט בנושא חיסונים אבל ממש לא רק, החלטתי להתנדב במדעת ולעזור בניהול הקבוצה. את התסכול והתיעוב שלי מאותם אנשים שמפיצים דיסאינפורמציה, חרדה ובלבול, וגורמים לסבל ומוות מיותר של תינוקות - אני מתעלת לפעילות שלי כאן.

אתם מוזמנים לשתף.

לקריאה נוספת, ומקורות מידע אמינים שרבים מהם עזרו לי בתקופה שבה התפכחתי מהשקרים. 

התנגדות לחיסונים כאחד מהאיומים על האנושות (קישור מלפני הקורונה) - באתר ה-WHO - מ-2019

הסכנה בהתנגדות לחיסונים - בכתב העת Human Vaccines & Immunotherapeutics מ-2017

אתרים ובלוגים עם מידע אמין על חיסונים:

חיסוני השגרה - מידע מאתר משרד הבריאות

מדעת - האתר הישראלי הראשון העומד בקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי, ונכלל ברשת בטיחות החיסונים 

הבלוג של תומר רובין, רופא וביולוג

הבלוג של ד״ר אפי, רופא ילדים

הבלוג של ד״ר מהדי, רופא ילדים

הבלוג של כבי שינדלר, ד״ר לביולוגיה מולקולרית

הבלוג של אשד לין, מאסטר בבריאות הציבור

הבלוג של קולו אור (קשה להגדיר אותו… תתרשמו בעצמכם)

הבלוג של מכון דוידסון

מידע על חיסונים באתר בי״ח שניידר לילדים

מידע על חיסונים באתר בי״ח לילדים בפילדלפיה (באנגלית)

מידע מאתר איגוד רופאי הילדים בארה״ב (באנגלית)

על שתי מערכות חשיבה - האינטואיטיבית והרציונלית - בויקיפדיה

דף הפייסבוק של ד״ר ליאור אונגר (צריך לגלול לפוסטים מ 2018-2021)

אורית סופר - מתנדבת בעמותת מדעת ומנהלת בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים

 
פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת "מדברים על חיסונים" 

חיסון אוניברסלי נגד HepB לכל היילודים בעת הלידה - התנגדות בארה"ב - ג'ו סקולר

 

למה יש התנגדות עזה בארה"ב למתן חיסון אוניברסלי נגד HepB לכל היילודים בעת הלידה ולא מתנגדים למשל למתן זריקה של ויטמין K לכל היילודים בעת הלידה? בגלל חסר מולד של ויטמין K בכל יילוד, מתן ויטמין K מגן על התינוק מפני סיכון לדימום פנימי או מוחי שיכול להתפרץ תוך ימים עד שבועות מהלידה.

הזריקה היחידה מורידה אותו כמעט לאפס. כלומר, זו מניעה של אסון אישי ומיידי שמתרחש ממש עכשיו, בחודש-חודשיים הקרובים.

 נגיפי דלקת כבד B במיקרוסקופ אלקטרונים
צילום: NIAID and CDC

חיסון הפטיטיס B אוניברסלי (זה שניתן לכל תינוק ביום הראשון) מגן ברובו המכריע מפני אסון שיקרה, או לא, בעוד שלושים, ארבעים או חמישים שנה. ברוב המכריע של המקרים

האם אינה נשאית בכלל, ולכן הסיכון האישי של התינוק להידבק בלידה קרוב לאפס גם בלי החיסון. המנה הראשונה ניתנת לכולם בעיקר כדי לתפוס את המקרים הנדירים שבהם האם כן נשאית ולא ידענו, וכדי להמשיך ולשבור את שרשרת ההדבקה בכלל האוכלוסייה לדורות הבאים.

במילים אחרות, החיסון הוא כלי אדיר לבריאות הציבור ולמניעת סרטן כבד בעתיד הרחוק, אבל מבחינת התינוק הספציפי כרגע הסיכון האישי המיידי שהחיסון הזה פותר הוא זעיר.

מי שמתנגד לחיסון אוניברסלי בעת הלידה נגד Hep B מוכן לקבל סיכון אפידמיולוגי פוטנציאלי לבריאות הציבור עם תוחלת סיבוכים קשים.

פורסם בטוויטר (X) של המחבר

סיפור קצר על טטנוס, חיסונים, מידע, והכרת תודה - נחשון שטייף

אחרי הצבא עשיתי מה שכולם עושים: תיק על הגב, כרטיס בכיוון אחד, ויצאתי לטייל. מצאתי את עצמי בלאוס, מדינה קטנה, ירוקה ורגועה בדרום מזרח אסיה. יום אחד צעדתי ברחוב מאובק בעיר הבירה, כשלפתע הרגשתי צריבה חדה: דרכתי על קרש, ומסמר חלוד ננעץ לי ברגל, עמוק. עמוק מדי.

על הכאב עוד הצלחתי להתגבר, אבל בראש התחיל להבהב לי אור אדום: טטנוס. זכרתי שקיבלתי חיסונים ביום הגיוס, אבל האם זה כלל טטנוס? ואם כן, הוא עדיין בתוקף? האם נדרש חיסון נוסף? כמה זמן יש לי?

איור: Chatgpt

זה היה לפני עידן הטלפונים החכמים. אם רצית לבדוק משהו באינטרנט, היית הולך לחנות קטנה עם שורת מחשבים ומאוורר תקרה שמקרטע מעל הראש, ומשלם לפי שעה. אז מצאתי אחת כזו, התיישבתי, נכנסתי לחשבון ההוטמייל שלי (כן, היה פעם דבר כזה שנקרא הוטמייל, ואף אחד לא התבייש בזה) ושלחתי מייל דחוף לאחי בישראל: “תבדוק בבקשה במרפאה מתי קיבלתי חיסון טטנוס, ואם הוא עדיין תקף.”

אחרי ששלחתי, יצאתי לחפש בית חולים. מצאתי אחד, קטן, מוזנח, רחוק שנות אור מבית חולים ישראלי. רציתי רק לשאול אם אני צריך חיסון, ואם יש לי זמן להגיע לבנגקוק לפני שזה נהיה מסוכן (בבנגקוק יש בתי חולים מצוינים), אבל אף אחד לא דיבר אנגלית. אף אחד. בשלב מסוים הופיע מתמחה צעיר, והצלחתי להבין ממנו שהוא למד בפריז וישמח לתקשר איתי בצרפתית. שברתי שיניים. אני אמרתי tetanus ואמרתי vaccination, הוא אמר משהו עם incubation ומשהו עם infection, מילים שדומות באנגלית ובצרפתית, אבל איכשהו לא עזרו לי להבין כלום ממה שבעצם רציתי לשאול.

בסוף ויתרתי, אמרתי לעצמי שאם אחי לא עונה למייל אני פשוט לוקח רכבת לילה של 14 שעות לבנגקוק וזהו.

בינתיים האחיות שטפו לי את הרגל עד הברך עם הרבה יוד, חבשו היטב, נתנו לי חופן אנטיביוטיקה וחופן אפילו גדול יותר של משככי כאבים, והגישו חשבון: עשרה דולר.

ניסיתי להסביר, בצרפתית של תייר שלא מדבר צרפתית במדינה שפעם היתה קולוניה צרפתית, שאני לא צריך משככי כאבים, ושאשמח רק לאנטיביוטיקה. אחרי כמה דקות של בלבול הדדי, הן הנהנו, הורידו את משככי הכאבים מהחשבון, הכפילו את מחיר האנטיביוטיקה, והתוצאה היתה אותו סכום בדיוק: 10 דולר.

התרגשתי מהיצירתיות, אמרתי merci ושילמתי.

חזרתי לחנות האינטרנט, פתחתי שוב את ההוטמייל, ושם חיכתה לי הודעה מאחי: “כן, חוסנת ביום הגיוס. החיסון בתוקף.”

הללויה. פתאום לאוס נראתה שוב יפיפיה.

למה אני מספר את הסיפור המוזר הזה? כי לא רק שלכולם היום יש אינטרנט בכף היד, בכל מקום בעולם, אלא שהיום יש בפייסבוק גם את הקבוצה "מדברים על חיסונים", ושם כל מי שמעוניין יכול לקבל מענה מקצועי, מבוסס, ומהימן מהמתנדבים הנהדרים של מדעת ומחברי הקבוצה שתורמים מזמנם ומרצם.

כן, כשישבתי שם, מגמגם בצרפתית מקרטעת בחדר טיפול מתפורר, הבנתי כמה חיסונים הם לא רק מדע - הם תחושת ביטחון. כמה ידע הוא לא רק מידע - הוא עוגן.

ואסיים בציטוט: "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר האור". (א.ד. גורדון)

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים. 

כך באמת בודקים בטיחות של חיסונים - דליה שזיפי ויואל קיי

 

למה "ניסוי פלסבו כפול-סמיות" הוא לא ״מבחן הזהב״ לחיסונים?

הטענה ש"חיסונים שלא נבדקו מול פלסבו בניסוי קליני אקראי כפול-סמיות" היא טענה מטעה, שמטרתה לבלבל ולפגוע באמון הציבור על ידי הטלת דופי בשיטות המחקר המדעי. במציאות, חיסונים עוברים תהליך ארוך ומבוקר לפני שניתן האישור הרגולטורי לשימוש, ומבדקי בטיחות הם חלק מרכזי בתהליך הזה. לא תמיד בדיקה מול פלסבו היא הבדיקה הטובה ביותר להערכת בטיחות ויעילות, ויש מקרים שבהם היא אינה רלוונטית כלל.

מה הדרך הטובה ביותר להעריך בטיחות של חיסון?

לא קיימת בדיקה אחת יחידה. בטיחות חיסוני השגרה מוערכת בתהליך רב שלבי של ניסויים ובדיקת נתונים, כאשר כל שלב מחזק את השלב הקודם. במקרים בהם באחד השלבים מתגלות בעיות בטיחות, הנושא נבדק לעומק, ובמקרים רבים החיסון לא מאושר לשימוש או אפילו מוצא משימוש לאחר שכבר אושר.

מהן הדרישות הרגולטוריות של ארגוני בריאות, כמו ה-FDA וה-EMA?

הפיתוח הראשוני של החיסונים כולל בין היתר בדיקות פעילות ורעילות בתרביות תאים ובבעלי-חיים. רק חיסון שעובר את השלבים האלה בהצלחה ממשיך לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם, שבהם בודקים את בטיחות ויעילות החיסון. ניסויים קליניים של תרופות וחיסונים נערכים בשלושה שלבים, כאשר בכל שלב עולה מספר המשתתפים ונבחנות יכולות החיסון בהרחבה. כל מעבר לשלב הבא מותנה בהצלחה של השלב הקודם.

● בשלב הראשון בודקים בעיקר בטיחות, והוא נערך עם מתנדבים בריאים ובמינונים שונים, כדי לזהות תופעות לוואי ולוודא שהחיסון מעורר תגובה חיסונית ראשונית.

● בשלב השני משתתפים כבר מאות נבדקים, ובוחנים בו את עוצמת התגובה החיסונית, יחד עם המשך הערכה של הבטיחות.

● בשלב השלישי נבדק החיסון באלפי אנשים בתנאים אמיתיים, כדי לקבוע אם הוא יעיל במניעת המחלה ובטוח לשימוש רחב.

רק חלק קטן מהחיסונים שמתחילים את התהליך מצליחים לעבור את כל שלבי הניסויים הקליניים בהצלחה, ומאושרים לשימוש. בשגרה, תהליך האישור של תרופות וחיסונים אורך מעל 10 שנים. בזמני חירום, כמו למשל בתקופת התפרצות הקורונה, ניתן לקצר את הזמן עד לאישור החיסון ע"י קיצור הבירוקרטיה והתחלת מספר שלבים במקביל, אך מבלי לוותר על אף אחד מהם. גם בזמני חירום, כמו בתהליך אישור חיסוני הקורונה, אין ולא הייתה התפשרות או ויתור על דרישות הבטיחות. (ניתן לקרוא עוד בהרחבה על השלבים השונים בניסויים קליניים בקישורים שבתגובה הראשונה)

מה זה ניסוי קליני אקראי מבוקר?

השלבים השונים של הניסויים הקליניים שתוארו מבוצעים בשיטה הנקראת ניסוי קליני אקראי מבוקר (;Randomized Controlled Trial בקיצור - RCT) שבה מחלקים את הנבדקים באופן אקראי לקבוצת ביקורת וקבוצת טיפול. בניסוי שהוא גם כפול סמיות, המשתתפים והחוקרים לא יודעים מי באיזה קבוצה, כדי למנוע הטיות. כך ניתן לבדוק בצורה אמינה את יעילות הטיפול (החיסון, במקרה זה) וכן את תופעות הלוואי, בהשוואה לקבוצת הביקורת. (דוגמאות היסטוריות ועדכניות של ניסויים קליניים אקראיים בתגובה הראשונה)

מתי כן משתמשים בפלסבו?

כאן צריך להבדיל בין שני סוגי חיסונים חדשים:

1. חיסון כנגד מחלה שלא קיים נגדה חיסון

2. חיסון חדש כנגד מחלה שכבר קיים נגדה חיסון, כשהחיסון החדש אמור להיות משופר בהשוואה לחיסון הקיים (הוספת זנים, שיפור יעילות, שינוי מרכיבים וכו')

ניקח לדוגמה את הדרישות של ארגון הבריאות של האיחוד האירופי (שוב, קישור בתגובה הראשונה): בפרק שעוסק בתכנון מבדקי יעילות (פרק 5.2), מוסבר שיעילות חיסונים יכולה להימדד על‑ידי השוואת הירידה בשכיחות המחלה הרלוונטית בקרב הקבוצה שחוסנה בחיסון שנבדק, מול השכיחות בקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו בניסוי אקראי כפול סמיות.

למה לא תמיד עושים ניסוי קליני אקראי מבוקר עם פלסבו כקבוצת ביקורת?

כאשר מפתחים חיסון חדש נגד מחלה שלא היה קיים נגדה חיסון קודם, מטבע הדברים, הניסויים הקליניים נערכים ע"י השוואה של קבוצת טיפול שמקבלת את החיסון החדש, מול קבוצת ביקורת שמקבלת פלסבו. לדוגמא, החיסונים הראשונים שפותחו נגד נגיף הקורונה בשנת 2020 נבדקו מול פלסבו. דוגמא עכשווית נוספת הוא חיסון ה- RSV החדש שניתן לתינוקות (קישורים בתגובות). תרכיבי החיסונים מכילים את המרכיב הפעיל (נגיף או חיידק, מוחלשים, מומתים או חלבון אחד מתוכם), ובנוסף חומרים אחרים שמטרתם לייצב ולשמור על המרכיב הפעיל וכך לגרום לתגובה של המערכת החיסונית. ברוב המקרים, תרכיב הפלסבו בניסויים הקליניים מכיל תמיסה זהה לתרכיב החיסון, רק בלי החומר הפעיל, כלומר - את כל המרכיבים האחרים.

אם החיסון המועמד נועד למנוע מחלה חמורה עם סיבוכים קשים, וקיים חיסון מאושר למניעת אותה מחלה, השימוש בקבוצת פלסבו אינו מתאים. למה אינו מתאים? כי כאשר כבר קיים חיסון, מסיבות אתיות, לא ניתן לחלק את הנבדקים המתנדבים לשתי קבוצות, אחת מחוסנת אחת לא, ולסכן את אלה שלא מקבלים הגנה בכלל. במקרה כזה, ניתן לתכנן את הניסוי כך שהשוואה תהיה בין חיסון חדש לחיסון קיים, כדי לבדוק אם החיסון החדש יעיל יותר או בטוח יותר.

האם אחרי אישור החיסונים, ממשיכים לעקוב אחרי הבטיחות והיעילות שלהם?

חיסונים שעברו את שלב הניסויים הקליניים ומאושרים לשימוש, נמצאים במעקב גם אחרי שהם כבר בשימוש נרחב. כאן מגיעים מחקרים משמעותיים וחזקים ביותר - מחקרי עוקבה. אלו מחקרים שעורכים השוואות בין מחוסנים ללא מחוסנים לאורך שנים, באוכלוסיות גדולות של מאות אלפים ומיליוני אנשים. המחקרים האלו מאפשרים זיהוי וניתוח של תופעות לוואי נדירות לאחר החיסון, גם אירועים נדירים ברמה של אחד ל-100,000 או אחד למיליון, שלא יכלו להתגלות בניסוי קליני שמטבעו הוא קטן יותר ומוגבל בזמן.

לסיכום

הדרישה של מתנגדי חיסונים ל "RCT עם פלסבו" נשמעת לוגית, אבל בפועל היא לא מבוססת על המציאות, אינה עומדת בקנה אחד עם שיטת מחקר אמינות ומקצועיות, לא אתית, ולא באמת רלוונטית לשאלת הבטיחות או היעילות של החיסונים. המדע משתמש בכלים הרבה יותר טובים לבדיקת יעילות ובטיחות. בניגוד לטענה שמנסים, כביכול, להסתיר תופעות לוואי, יש מאות מחקרי עוקבה שמשווים מחוסנים ללא מחוסנים. התוצאות עקביות עשרות שנים: חיסוני השגרה בטוחים, מצילים חיים, ומלווים לעתים בתופעות לוואי קלות.

דליה שזיפי היא ד"ר לביוטכנולוגיה, ד"ר יואל קיי הוא ד"ר לאימונולוגיה

סיוע ועריכה: נחשון שטייף, אורית סופר, ירדן לוין (אחות-טיפת חלב), ד"ר דרור בר-ניר (מיקרוביולוג)

פורסם מטעם עמותת מדעת בדפי הפייסבוק של מדעת ומדברים על חיסונים