בכל יום מתפרסות בקבוצה "מדברים על חיסונים" עשרות שאלות, ועבור מי שעוקב באדיקות אחר השיח, יתכן שחלק מהשאלות חוזרות על עצמן ("האם כדאי לפצל את חיסוני גיל שנה?", "יודעים כבר מה היעילות של חיסון שפעת השנה?", "החומרים בחיסונים לא מסוכנים?"), אבל אחת לכמה זמן עולות כאן שאלות ממש מעניינות.
דוגמה טובה לשאלה כזו היא השאלה שהתפרסמה פה לא מזמן, כשאנונימית חיפשה מידע לגבי סיפורו של הביולוג הגרמני ד”ר סטפן לנקה (Lanka), שטען ש"שאין מחקר שמוכיח את קיומו של נגיף (וירוס) החצבת". זו באמת שאלה יפה, בעיקר כי היא נוגעת בבסיס של השיטה המדעית, וגם יש מאחוריה סיפור משעשע. השאלה הזו נותנת לנו הזדמנות לראות איך נראה הוויכוח בין מדע מבוסס ראיות לבין טענות חסרות ביסוס, וניתן לה את הכבוד הראוי לה. אז איך באמת אפשר להתמודד עם דבריו של ד”ר סטפן לנקה, שטען ש"אין מחקר שמוכיח את קיומו של נגיף החצבת"?
נגיף החצבת: בידוד, צילום, גנטיקה, זנים
נגיף החצבת בודד וצולם עשרות פעמים מאז שנות ה 50 של המאה הקודמת.
 |
| נגיף החצבת במיקרוסקופ אלקטרונים |
כבר אז בודדו אותו מדגימות של ילדים חולים והצליחו להדביק בו תאים בתרבית. מאז הנגיף צולם מאות פעמים במיקרוסקופ אלקטרוני. ממש יש מאות תמונות מתועדות (שתיים מהן מצורפות כאן). החומר הגנטי (RNA) של הנגיף בודד ורוצף לכל אורכו, וזה אפילו מאפשר לעקוב אחר מהלך התפרצויות בעולם דרך זיהוי זנים שונים. החיסון נגד חצבת מיוצר מתרבית מוחלשת של אותו נגיף, והמבנה והחלבונים שלו מוכרים היטב. אחרי כל זה, לטעון שאין נגיף, זה קצת, איך לומר, לא רציני.
אז על מה מבוססת הטענה של לנקה?
סטפן לנקה הוא ביולוג גרמני שדוגל ברעיונות שוליים מאוד בין היתר ש"לא קיים שום נגיף מחולל מחלות" (כולל HIV, חצבת, ועוד). ב-2011 הוא אפילו הציע פרס כספי של מאה אלף אירו למי שיוכיח במחקר אחד את קיומו של נגיף החצבת, וחוקר בשם דייויד ברדן (Barden) הגיש לו שישה מאמרים מדעיים שונים שמוכיחים את קיום הנגיף. מה עשה לנקה? סירב לשלם בטענה ש"אין מאמר יחיד שמכיל את כל ההוכחות".
עכשיו אנחנו הולכים לכיוונים משפטיים ולא מדעיים, אבל זה סיפור ממש מצחיק אז תישארו איתי בבקשה. ברדן תבע את לנקה וב-2015 בית המשפט בגרמניה פסק נגד לנקה, וקבע שההוכחות לקיום הנגיף אכן קיימות ומבוססות היטב.
בהמשך לנקה ערער והתשלום בוטל, לא כי אין נגיף, אלא כי התנאי של לנקה (ששונה בדיעבד) היה “מאמר אחד בודד שמכיל את כל ההוכחות”, ולא שההוכחות מצטברות ממספר מחקרים.
בעצם, מה שלנקה טען זה ש"אין מחקר אחד שעומד בקריטריונים הנדרשים שאני קבעתי להענקת הפרס". זה טיעון שיכול לעמוד בבית משפט, כי מי שמבטיח את הפרס קובע בעצמו את הקריטריונים, אבל זו טענה לא נכונה מבחינה מדעית. לנקה בעצם לא "הוכיח שאין מחקרים" אלא פשוט שינה את כללי המשחק ודרש מאמר אחד בלבד שיכלול בו-זמנית בידוד, הדבקה, ריצוף, שחזור מחלה, ותגובה חיסונית, הכול יחד. זה לא קריטריון מדעי, אלא דרישה שרירותית שמתעלמת ממאות מחקרים שעומדים בכל הקריטריונים של מדע הווירולוגיה: בידוד הנגיף מתרביות נקיות, שעתוק ושכפול ספציפי בתאי מארח, שחזור מחלה בבעלי חיים, זיהוי נוגדנים ספציפיים לאחר חשיפה, ריצוף מלא של ה-RNA הנגיפי, ועוד. כולם יחד מהווים את ההוכחה הביולוגית לקיומו ולפעולתו של הנגיף הגורם למחלת החצבת.
טענות חסרות ביסוס
טענות כמו של לנקה משתמשות במושגים מדעיים אבל מפרשות אותם באופן לא מדעי, לא נכון, לא רלוונטי, או לא עדכני. למשל, במדע המודרני אין דרישה "לבודד את הנגיף בצינור ריק". זה פשוט בלתי אפשרי, כי נגיפים לא חיים מחוץ לתאים. אבל אני בהחלט יכול להבין איך אנשים שחסר להם רקע מקצועי-מדעי עשויים להתרשם מגיבוב השטויות הזה.
מציאות מול דימיון
במציאות, נגיף החצבת קיים, מתועד, מצולם והחומר הגנטי שלו מפוענח לחלוטין. טענות כמו של לנקה הן דוגמה מצוינת לפסאודו-מדע. טענות שמנסות להישמע מדעיות אבל מתעלמות מהראיות ומשיטות המחקר המדעיות.
כל מוסדות המחקר והקהילה המדעית כולה דחו את הטענות הללו, ולא שזו אוטוריטה מדעית אבל אפילו בית המשפט בגרמניה דחה אותן.
מקורות
דיווח על המשפט "ברדן נגד לנקה" בעיתונות של 2015.
מספר מחקרים לדוגמה, חלקם נכללו ברשימת המחקרים שהציג ד"ר ברדן בתביעה:
המחקר מ-1954 שבו נגיף החצבת בודד לראשונה מילדים חולים והדביק תרביות תאים.
מאמר מ-1957 שמסכם ניסויים מוצלחים בבידוד נגיף החצבת בתרביות תאים, ומאפיינים ביולוגיים של הנגיף.
שני מחקרים נוספים משנת 1957 שמציגים בידוד, התרבות והתנהגות נגיף החצבת בתרביות שונות, על פי פיזור, בידוד וזיהוי חלבונים של מקור המחלה.
הראשון;
השני
מאמר מ-1966 שמציג התרבות של נגיף החצבת בתרביות תאים במעבדה בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני (התמונות המצורפות מקורן במחקר הזה).
מחקר מ-1971 שמדגים בידוד חוזר של נגיף החצבת, אפיון ביולוגי של זנים שונים, שונות בין זנים, תוך שמירה על זהות מבנית ותפקודית.
מאמר מ-1996 שמתאר כיצד ריצוף גנטי של נגיף החצבת עוזר להבין את מסלולי ההדבקה ואת מבנה השונות הגנטית של הנגיף.
ריצוף זנים: מאמר שמציג ניתוח גנטי של זני החצבת בארה״ב בשנים 2001-1997
מחקר מ-2003 שמציג שינוי גנטי מכוון של הנגיף.
מחקר מ-2011 שמדגים, שוב, ריצוף גנטי מלא, אבולוציה של הנגיף, וקשר בין רצפים גנטיים לשרשראות הדבקה.
רקע היסטורי:
סקירת ההיסטוריה של החיסון נגד חצבת באתר ארגון הבריאות העולמי
סקירת ההיסטוריה של החיסון נגד חצבת באתר ה CDC
על הקשר המבוסס בין גורמי מחלות (חיידקים ונגיפים) למחלות - כתבה של ענר אוטולנגי בטוויטר
נחשון שטייף - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה