יום שני, 1 בספטמבר 1997

חיידקים נגד יתושים / עמוס רובין, יורם כחלון, יצחק מאיר

נחל קנה שבשומרון מושך אליו לא רק מטיילים, אלא גם יתושים. ניסיון מיוחד להדברה ביולוגית של המיטרד, הוכתר שם בהצלחה לא מבוטלת

לאורכו של נחל קנה, שתחילתו באגן היקוות במרכז הרי השומרון ממזרח, וסופו בשפך הירקון ממערב, ממוקמים ישובים רבים, ישראליים ופלסטיניים כאחד.

הנחל, המהווה אתר טיולים בתחום שמורת טבע מוכרזת, משמש למרבה הצער, גם כמוביל שפכים הזורמים בינות לשפיעת מעיינות. מיטרדי היתושים לאורכו נותרו ללא פיתרון, בעיקר עקב ריבוי הרשויות שבתחומיהן הוא זורם. סיבה נוספת: התנגדות רשות שמורות הטבע להדברה כימית של היתושים, מחשש לפגיעה במיני האויבים הטבעיים של היתושים בנחל, ובחרקים אחרים בסביבה.

איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, שנחל קנה זורם בתחום שיפוטו, חיפש פתרון סביר למצוקת תושבי הסביבה. הוחלט לבחון את אופציית הלוחמה הביולוגית ביתושים, והמועמד המועדף לניסוי היה החיידק Bacillus sphaericus.

כידוע, היתושה מטילה את ביציה במים, מהן בוקעות הרימות החיות סמוך לשטח פני המים עד שהן מתגלמות, ומהגולם בוקע היתוש הבוגר. היתושה הנקבה זקוקה למזון חלבוני עשיר על-מנת לייצר ביצים, ולשם כך היא מוצצת את דם האדם. חדק היתושה חודר דרך העור לתוך נים של דם. לפני המציצה, היא מזריקה חומרים אשר גורמים לתגובות הידועות - נפיחות מקומית, אדמומית וגירוי חזק.

רימות היתוש ניזונות מחומרי מזון אורגניים שבמים, ועם המים מגיע גם החיידק שרוסס על פני מי הנחל, אל מערכת העיכול. החיידק מפריש רעלן אשר גורם לשיתוק שרירי המעי התיכון, מה שמביא למות הרימה מרעב. יש לציין שהחיידק אינו מזיק לבני-אדם, או לבעלי-חיים מועילים אחרים שבנחל.

ריסוס חיידקי Bacillus sphaericus בנחל קנה

הניסוי הראשוני נערך בקיץ 1995 בנחל קנה, באזור הנמצא במרכז השומרון, בסמוך למספר ישובים אשר סובלים ממטרד קשה של יתושים. מדובר בכ-12 אלף תושבי יקיר, נופים, קרני שומרון ועמנואל.

בערוץ הנחל ישנה זרימה נמשכת של ביוב ממיתקן טיפול השפכים של העיר עמנואל, אשר איננו פועל כראוי ונימצא בתהליכי שיקום. כמו כן, זורמים בנחל מי מעיינות לפני ואחרי מוצא שפכי עמנואל.

בבדיקה נמצא כי מרבית רימות היתושים באזור, הן מזן culex pipiens, שהוא יתוש הבית המצוי, המטריד בני-אדם בעקיצותיו. הטיפול הניסיוני נערך בשלושה אתרים של הנחל. שני הראשונים ממוקמים במורד הנחל, בסמוך למוצא הקולחים. האזור הסמוך למוצא המיתקן הקיף כ-120 מ"ר מים והשני כ75- מ"ר. בשניהם הייתה זרימת המים קלה, העשבים הגיעו לגובה של 25 ס"מ מעל פני המים, וכמות החומר האורגני שנמדדה הייתה גבוהה ביותר, עקב חדירת הביוב הגולמי.

אזור שלישי, בשטח של כ-110 מ"ר, הממוקם במורד הנחל במרחק של כ-250 מטרים מהאזור הראשון, נבחר לשמש כאזור ביקורת.

שני אזורי הניסוי רוססו חמש פעמים במשך הקיץ, דגימות מים לספירת זחלי יתושים נלקחו משלושת האתרים 12 פעמים, בחודשים יוני-יולי. בכל פעם נלקחו חמש דגימות של רבע ליטר כל אחת, מכל אזור, ונעשתה ספירת מספר רימות היתושים בדגימה.

ספירת הרימות באתרים המטופלים בחיידק הראתה ירידה מובהקת לרמה של 35%, בהשוואה למספר הרימות בחלקה הבלתי-מטופלת.

התוצאות לא השביעו רצון, ויוחסו לכך שרמת הזיהום בחומרים אורגניים הקטינה את יעילות הדבקת הרימות בחיידקים המרוססים. ניסוי נוסף נעשה במים בעלי עומס אורגני נמוך בהרבה. כאן החיידקים קטלו את מרבית הרימות שהיו בסביבה.

תוצאות ניסוי זה עודדו את אנשי איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, ובעקבותיהן נעשתה בקיץ 1996 התארגנות אזורית להדברת יתושים בשילוב של חומרים טבעיים וחיידקים. ואכן, פעולות המניעה וההדברה שנעשו בחודשים יוני עד אוקטובר, הניבו תוצאות חיוביות. השיטה המוצלחת מיושמת גם בקיץ 97'.

תוצאות נמדדות גם לפי ביטוין בשטח. ואכן, תושבי הישובים והכפרים שמשתי גדות הנחל, דיווחו על הקלה במכת היתושים. וחשוב מכל: הדברת היתושים נעשתה ללא פגיעה באלמנטים הטבעיים של בעלי-החיים שבסביבה, וללא זיהום בחומרי הדברה.

נטילת דגימות מים לספירת יתושים

עמוס רובין הוא אנטומולוג בשירות יעוץ להדברה משולבת; יורם כחלון הוא אגרונום בחברת "תרסיס"; 'צחק מאיר הוא מזכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון. 

 פורסם ב"ירוק כחול לבן" 15, אוגוסט-ספטמבר 1997


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה