קבלו את קומולינה - אמיר עדן

 

עכשיו זה סופי. ניתן ליצור עותקים זהים גנטית של בעלי־חיים בוגרים. ראשונה היתה דולי, הכבשה הידועה ביותר בהיסטוריה, שעוררה התעניינות רבה בשל ההשלכות המדעיות והאתיות של נסיונות השכפול (ראו: ״שיבוט: על כבשים ואנשים״, גליליאו 22). עם שוך הסערה הראשונית החלו להישמע גם קולות המבקרים את אמינותו המדעית של הניסוי. היו שסברו כי יוצריה של דולי לא הוכיחו בצורה מוחלטת שאכן מדובר בשיכפול, ושהמקור לשיכפול היה תאבוגר. כמו־כן, תקפותו של ניסוי מרדעי מותנית בכך שניתן לחזור עליו. עד שישובטו יצורים נוספים מתא בוגר, טענו המבקרים, יש להתייחס לדולי כמקרה מעניין ולא כעובדה מדעית מוצקה. בימים אלה, בחלוף כשנה וחצי, מקבלת דולי באופן סופי מקום של כבוד בהיסטוריה של הביולוגיה.

שתי העכברות השחורות בתחתית התמונה נולדו לאם־פונדקאית לבנה (במרכז) 
שתי העכברות הן העתק גנטי מדויק של העכברות בראש התמונה.
PROBIO AMERICA INC

חוקרים מאוניברסיטת הוואי הודיעו לאחרונה כי הצליחו לשכפל כמעט חמישים עכברות בשיטה דומה לזו בה נוצרה דולי. חוקרים מיפן מדווחים בימים אלה כי עלה בידם לשכפל פרה. בנוסף מתפרסמות תוצאות ההשוואה הגנטית בין דולי ל אימה הביולוגית, הקובעות מעל לכל ספק כי דולי היא אכן שכפול של אימה. הראשונה מבין העכברות נולדה כבר ב־3.10.1997 וזכתה לשם קומולינה, משום שהגרעין ששימש ליצירתה נלקח מ תא קומולוס (תאים שעוטפים את תא הביצה אך אינם תאי־מין). קומולינה התבגרה והעמידה דור צאצאים שגם הם פוריים ונראה שהשכפול לא פגע בבריאותה.

תא ביצית מופרית הוא תא המוצא ליצור שלם. במהלך ההתפתחות העוברית מתמיינים התאים לרקמות שונות הנבדלוח בדגם ביטוי הגנים בכל רקמה. עד הופעתה של דולי, הסברה המקובלת הייתה שתהליכי התמיינות תאים הם סופיים ולא ניתן לגרום לתא שמקורו ברקמה בוגרת לשכוח את זהותו ולהפוך לתא ״צעיר״ בעל פוטנציאל ליצירת  בעל־חיים שלם ובוגר. הנסיונות האחרונים מראים שגרעין מתא בוגר יכול לעבור תיכנות מחדש. הנחת היסוד של מחקרים אלה היתה שהחדרת גרעין תא ממקור בוגר לתוך תא ביצית גורמת לו לעבור שינויים בארגון החומר הגנטי ובאריזתו. שינויים אלה מאפשרים לגרעין לשוב ולייצר חלבונים הנחוצים להתפתחות תקינה. משערים שהשינויים נגרמים על־ידי גורמים המצויים בציטופלסמה (הנוזל התוך תאי) של הביצית.

בכבשה חולף זמן רב בין החדרת הגרעין לבין תחילת ביטוי גנים מגרעין זה. רוב המומחים בתחום סברו שבזמן זה מתרחש התיכנות מחדש והתא ״שוכח״ א ת מוצאו, וכיון שבעכברים פרק הזמן הזה קצר מאד, רווחה הדיעה שלא ניתן יהיה לשכפל עכברים.

העובדה שהשכפול הצליח דוקא בעכברים מלמדת שאיננו מבינים את תהליך התכנות בצורה מספקת. מעניין לציין שלמרות שהחוקרים ניסו להשתמש בגרעינים שנלקחו מרקמות שונות, הצליח השכפול רק כאשר השתמשו בתאים מרקמות מסויימות, כולן ממקור נקבי, כלומר, לפי־שעה לא ניתן לשכפל זכרים.

נראה, כי למרות הפערים הקיימים בהבנת התהליך, מצליחים המדענים למצוא את התנאים המתאימים לשכפול. השיטות להפריה מלאכותית באדם מתקדמות ומקובלות ביותר וכעת סבורים החוקרי ם שהדרך לשכפול בני־אדם קצרה מששיערו בתחילה. בחלק מהמדינות אסורים נסיונות שכפול בבני־אדם על־פי חוק. בארצות־הברית קיים חוק האוסר מימון ממשלתי לניסיונות שכפול בבני־אדם אך החוק אינו מונע מגופים פרטיים לעסוק בכך. גם בארץ מתגבשת חקיקה שתאסור את השכפול הגנטי בבני־אדם. בקהילה המדעית נשמעים קולות הקוראים לא להמתין לחקיקה, ולגבש אמנה משותפת למדענים ולחברה שתגדיר מדיניות כללית בסוגיה זו.

פורסם ב"גליליאו" גיליון 30, ספטמבר  1998.