צמחים בטוחים - אמיר עדן

 

במשאל עם שנערך בראשית יוני, נדרשו אזרחי שוויץ להחליט האם לאסור את השימוש בהנדסה גנטית למטרות מחקר ולהגביל את הפצתם של מוצרים מהונדסים גנטית בארצם.

הטיעון המרכזי של התומכים בהצעות אלה הוא החשש שחשיפת הסביבה למינים חדשים, מהונדסים גנטית, תגרום להפרת שיווי המשקל הקיים בטבע, באופן שאינו ניתן לצפיה מראש. כנגדם טענו המתנגדים לחוק, שרוב פעולות האדם המודרני כרוכות בהפרה מתמדת של האיזון בטבע, ולמעשה ההנדסה הגנטית אינה שונה משימוש בחומרי הדברה, כריתת יערות, סלילת כבישים וכד׳. המצדדים בחוק סבורים שלא מדובר רק בהפרה של שיווי המשקל, אלא ביצירת בעלי־חיים וצמחים בעלי תכונות חדשות. אחת הגישות המקובלות בביוטכנולוגיה היא יצירת בעלי־חיים וצמחים טרנסגנים, באמצעות החדרת גנים שמקורם ביצור אחד, לחומר הגנטי של יצור אחר. באופן זה ניתן להקנות תכונות יחודיות וחדשות ליצור המהונדס.

Ciencias Españolas KoS, Wikimedia Commons

בחקלאות המודרנית נעשה כבר כיום שימוש נרחב בצמחים טרנסגנים, למשל צמחים אליהם הוחדר גן המקנה עמידות לקוטל עשבים. כך ניתן לרסס את השדה בקוטל עשבים ולהשמיד בקלות את העשבים השוטים בלי לפגוע בגידול המבוקש. ממחקרים העוקבים אחר גידולים מהונדסים בגזר, תירס, תות־שדה, חמניה ועוד, מתברר שבחלק מהמקרים מופץ הטרנסגן אל צמחי־בר קרובי־משפחה של הגידול החקלאי.

מעבר זה של מידע גנטי מתאפשר כאשר גרגר אבקה מהצמח המהונדס מאביק צמח־בר קרוב־משפחה. הזרעים המתפתחים מהכלאה כזו רוכשים את הטרנסגן ובמקרה של עמידות לקוטלי עשבים מתקבלים צמחי־בר בעלי עמידות.

במחקר שהתפרסם לאחרונה בירחון Nature Biotechnology מציעים דניאל (Daniell) מאוניברסיטת אובורן באלבמה ושותפיו תכסיס בעזרתו נוצרים בצמח הטרנסגני גרגרי האבקה שאינם מסוגלים להעביר את הטרנסגן גם כאשר הם מפרים צמח־בר ממשפחתם.

דניאל ועמיתיו התבססו על מספר עובדות ידועות זה זמן רב: ה אחת היא שבנוסף לחומר הגנטי המצוי בגרעין התא קיימים בתא אברונים המכילים גם הם מידע גנטי (דוגמת המיטוכונדריון - האחראי על יצור האנרגיה בתא, או הכלורופלסט בצמחים - האחראי על הפוטוסינטזה). מדובר במידע הנחוץ לפעולת אברונים אלה. עובדה שניה היא שבעת ההפריה מעביר התא הזכרי (המצוי בגרגר האבקה) לתא הנקבי רק את גרעין התא ויתר האברונים לא מועברים.

החוקרים החליטו לנסות להחדיר את הטרנסגן לחומר הגנטי של הכלורופלסט ולא לגרעין התא כמקובל עד כה. הם החדירו לכלורופלסט גן המקנה עמידות לקוטל עשבים שמקורו בחידקים. הצמחים שהתקבלו אומנם ביטאו את הטרנסגן ופיתחו עמידות, אך כאשר השתמשו בגרגרי אבקה  צמחים אלה להאבקת צמח אחר, נותר הטרנסגן מאחור והצמחים המופרים נותרו רגישים.

כיוון שהטרנסגן מתבטא בכלורופלסט, ניתן, לפי־שעה, להשתמש ב שיטה זו רק במקרים בהם תוצר הגן פעיל בכלורופלסט ואינו נחוץ באתר אחר בתא. יחד עם זאת, השיטה מצליחה להקטין באופן משמעותי (אם־כי לא באופן מוחלט) את בריחת הטרנסגנים לסביבה. אולי זו הסיבה ששני שלישים מאזרחי שוויץ הצביעו נגד החוק וחברות התרופות השווצריות יוכלו להמשיך לעסוק בהנדסה גנטית.

פורסם ב"גליליאו" גיליון 30, ספטמבר  1998.