באוגוסט השנה עמד צוות של מיקרוביולוגים, וירולוגים וגיאולוגים לחפור בבית הקברות שבאי הצפוני שפיצברגן, אי הנמצא כיום ברשות נורבגיה, ולהוציא 6 גופות. מדובר בגופותיהם של כורי־פחם שמתו במגפת השפעת הנוראה (״השפעת הספרדית״) שהשתוללה בעולם ב־1918, מגפה שקטלה מיליונים רבים של בני אדם, יותר מן המתים במלחמת העולם הראשונה. גופות ששת הכורים שהו 80 שנה באדמה שהטמפרטורה שלה נעה בין מינוס מעלה למינוס 10 מעלות; אמנם, במעבדה משמרים נגיפים בטמפרטורה נמוכה בהרבה, אך המדענים מקווים ללמוד על מבנה נגיפי השפעת הקסלניים, גם אם לא נותרו שלמים. מטרתו של מחקר זה היא במפורש רווחתה של ה אנושות — ניסיון ללמוד על הסיבה לאלימותם הנוראה של אותם נגיפי שפעת, ולהפיק מכך לקחים רפואיים.
 |
נגיפי שפעת החזירים במיקרוסקופ אלקטרונים - |
הוצאת הגופות אמורה היתה להתבצע רק לאחר שהתקבלו אישורים מקרוביהם של הנספים ומתוך הקפדה על כבוד המת, בהקפדה יתירה על בריאות המדענים - הם צוידו בחליפות חלל בעלות מנגנוני נשימה מאובטחים מיוחדים וחוסנו מפני שפעת, וכל זאת בתוך אוהל מיוחד למיזעור סכנת זיהום הסביבה בנגיפים אלימים, אם אמנם נותרו נגיפים פעילים כאלה לאחר 80 שנות קבורה.
פורסם ב"גליליאו" 30, ספטמבר-אוקטובר 1998
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה