יום חמישי, 30 במרץ 1995

דגמי מתילציה קובעים בקרת גנים בחיידקים

 

מצבים חלופיים של הצגת או אי הצגת מערכות חיצוניות דוגמת שוטונים או שעריות על פני שטח תא החיידק (phase variationידועים בחשיבותם בפתוגניות. אחד המנגנונים הידועים להיווצרות המצבים החלופיים הוא של היפוך מקטע DNA מסוים הגורם לשינוי הפנוטיפ של החיידק. מהמחקר הנוכחי הסתבר שסיבה אפשרית נוספת לשינויים אלו היא מצב המתילציה (תוספת קבוצות מתיל) ב-DNA של החיידק. שני אתרי מתילציה סמוכים לאתר התחלת השעתוק של הגנים של פילין (pap), נמצאו אחראיים למצב השעתוק של הגנים.


שעריות על E. coli
Wikimedia Commons

במצב אחד האתר הראשון ממותל והשני לא ואז נוצר ביטוי של הגנים. לעומת זאת במצב הפוך אין ביטוי של הגנים. המנגנון של התהליך נובע מקשירה או אי קשירה של שני חלבונים רגולטוריים לאתרי הקישור שלהם. קשירה של אחד החלבונים מאפשרת מערך שעתוק פתוח, ובמצב ההפוך קומפלקס השעתוק אינו נגיש לאתר התחלת השעתוק. ההשערה היא שבזמן הכפלת הכרומוזום ניתקים החלבונים מאתרי הקישור שלהם, ה-DNA החצי ממותל נגיש לקשירת החלבונים וה-DNA החדש צריך לעבור מתילציה. התהליך מבוקר כנראה על ידי הרמה היחסית של אחד החלבונים בתא. עד כה היה ידוע שגנים איקריוטיים מבוקרים בין השאר באמצעות מתילציה. מחקר זה מוכיח שגם גנים חידקיים מבוקרים ברמת השעתוק על ידי מנגנוני מתילציה שמאפשרים או מונעים את קשירתם של חלבוני בקרה ל-DNA.


תקציר המאמרBraaten B.A. et al., Cell 76, 1994


פורסם ב"סינתזיס" 8, מרץ 1995



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה