בשבועות האחרונים, ובאופן כללי, עולות לא מעט שאלות על חיסון הפפילומה. על היעילות שלו, על הבטיחות, ועל למה בכלל מחסנים נגד נגיף שרבים בכלל לא שמעו עליו. לצד זה, כמו שקורה בהרבה נושאים, מסתובבות גם לא מעט הפחדות וחצאי אמיתות ברשת. ריכזתי כאן סקירה, מקיפה ככל שניתן, של הידע שהצטבר עד היום, כמעט עשרים שנה אחרי שחיסון הפפילומה נכנס לשימוש. הפוסט לא נכתב מנקודת מבט של “הסברה רשמית”, אלא מתוך רצון לעשות קצת סדר בנושא חשוב שמעסיק הרבה הורים ובני נוער.
 |
| צילום: mariloutrias |
אני לא איש מקצוע בתחום, אבל כן משתדל לקרוא ולהבין את הספרות המדעית בנושא, והפוסט הזה מבוסס על מידע שריכזתי, ובו העמקתי בעזרת טובי המומחים שיש לנו בקבוצה ("מדברים על חיסונים"). בתגובות אצרף הפניות למחקרים שכוללות הסברים קצרים, נתוני מעקב, יחד עם מקורות לקריאה נוספת.
מה כל כך מסוכן בפפילומה, ולמה גם גברים צריכים להתחסן?
בהתחלה דיברו על פפילומה בעיקר בהקשר של סרטן צוואר הרחם, אבל למעשה, חיסון פפילומה רלוונטי לא רק לנשים. מלבד סרטן צוואר הרחם, נגיפי הפפילומה גורמים לשורה של מחלות ממאירות נוספות, אצל נשים וגברים כאחד: סרטן הפה והלוע, סרטן הגרון, סרטן פי הטבעת, סרטן הפות וסרטן הפין. וזה לא נגמר רק בסרטן. הנגיף עלול לגרום גם ליבלות באברי המין, בחלל הפה, בדרכי הנשימה ובמיתרי הקול. בשנים האחרונות הצטבר גם מידע שמראה שנגיפי פפילומה יכולים להשפיע על פוריות. זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשמדברים על פפילומה אבל זה עוד חלק בפאזל שממחיש שמדובר בנגיף עם השפעה רחבה יותר ממה שנהוג לחשוב.
במילים אחרות: זה נגיף שיכול לגרום לנזקים משמעותיים, לא משנה אם מדובר בגבר או באישה.
כמה הנגיף נפוץ?
סקירות שנערכו בארה"ב לפני יותר מעשור הראו שכ-59% ממקרי הסרטן המקושרים לנגיף הפפילומה היו אצל נשים, וכ-41% היו אצל גברים. הסקירות האלו נערכו לפני שהיה קיים חיסון יעיל, מה גם שמאז השתפר האבחון המוקדם, כך שהנתונים האלו כבר לא עדכניים, וכנראה גם פחות רלוונטיים לישראל. עדיין, כ-80% מהאנשים הפעילים מינית ידבקו בנגיף במהלך חייהם, וכמחצית מהם גברים - נתון שממחיש למה החיסון רלוונטי לכולם, לא רק לבנות. בשורה התחתונה - מדובר בנגיף שכיח מאוד שמסתובב באוכלוסייה, עובר בין אנשים, עם פוטנציאל תחלואה רחב ומשמעותי.
איך החיסון מגן מפני נגיפי פפילומה?
אחרי שני עשורים של שימוש ומחקר, התמונה ברורה מאוד. עם נתונים מצטברים מעשרות מדינות, ואחרי מאות מיליוני מנות חיסון שניתנו ברחבי העולם, אפשר לומר בביטחון שהחיסון מקטין משמעותית את התחלואה הסרטנית הנגרמת על-ידי נגיפי הפפילומה ברמת האוכלוסייה. החיסון מפחית בצורה משמעותית הדבקות בזנים המסוכנים של הנגיף, ובכך מביא לירידה בנגעים טרום-סרטניים. במדינות עם כיסוי חיסוני גבוה כבר רואים ירידה כללית באוכלוסייה בסוגי סרטן הקשורים לנגיף, גם בקרב אנשים שלא התחסנו - כלומר אפקט ההגנה הקהילתית עובד (אפקט חסינות העדר). פחות הדבקות, פחות נגעים, ופחות מקרי סרטן.
נגד איזה זני פפילומה בדיוק החיסון מגן?
נגיפי הפפילומה האנושיים כוללים יותר מ-200 זנים שונים. חלקם אינם מסוכנים במיוחד, אבל זנים מסוימים הם גורם הסיכון המרכזי לסרטן צוואר הרחם ולסוגי סרטן נוספים. זנים אחרים של הנגיף אחראים ליבלות קשות באברי המין. החיסון נגד נגיפי הפפילומה הוא חיסון המכיל רק את חלבוני המעטפת של הנגיפים. בארץ מחסנים כיום בחיסון גרדסיל 9, המגן מפני שבעה זנים מסרטנים (16, 18, 31, 33, 45, 52, ו-58, כל אלו יחד גורמים לכ-83 אחוז מהמקרים) וכן שני זנים נוספים, 6 ו-11, הגורמים ליבלות (קונדילומה).
לא רק מי שהתחסן מוגן
בניגוד לחששות שנשמעו בעבר, ההשפעה של החיסון אינה נחלשת עם הזמן, אלא מתחזקת. ככל שעוברות השנים מאז הכנסת החיסון לשגרה, כך נרשמת ירידה חדה יותר בזיהומים, בנגעים טרום סרטניים ובהמשך גם בנגעים הסרטניים. אחד הממצאים החשובים שעלו מהמחקרים העדכניים הוא שהשפעת החיסון חורגת הרבה מעבר למתחסנים עצמם. מחקר שעקב אחרי נערות ונשים בגילאי 13 עד 26 משנת 2006 ועד 2023 הראה שככל שהכיסוי החיסוני עולה - גם מי שלא חוסנו נהנים מירידה בסיכון להדבקה.
ומה לגבי בטיחות החיסון?
נושא הבטיחות של חיסון הפפילומה נבחן באופן נרחב במיוחד, בין היתר משום שהוא ניתן לאוכלוסייה צעירה ובריאה, ולרוב עוד לפני תחילת פעילות מינית. מאז אישור החיסון הראשון באמצע שנות ה-2000 ניתנו ברחבי העולם מאות מיליוני מנות, והחיסון נמצא במעקב רציף באמצעות מערכות ניטור בטיחות לאומיות ובינלאומיות. התמונה שעולה מהידע המצטבר היא עקבית וברורה: חיסון הפפילומה בטוח מאוד.
תופעות הלוואי השכיחות הן קלות וחולפות: כאב, אודם או נפיחות במקום ההזרקה, חום קל, כאבי ראש ותחושת חולשה זמנית. מקרים נדירים של עילפון קצר לאחר ההזרקה, בעיקר במתבגרים, אינם ייחודיים לחיסון פפילומה - זו תופעה מוכרת ואופיינית בעיקר בקרב בני נוער (אני זוכר את המתעלפים סביבי לאחר החיסונים בבקו"ם ביום הגיוס, שהתאוששו במהירות). מחקרים גדולים שבחנו מאות-אלפי ואף מיליוני מתחסנים לא מצאו קשר בין החיסון לבין מחלות כרוניות, מחלות אוטואימוניות, פגיעה בפוריות, בעיות נוירולוגיות או תמותה.
טענות שנפוצו לאורך השנים לגבי תסמונות נדירות נבדקו אחת לאחת, ולא נמצא להן ביסוס מדעי. כאשר מתגלים דיווחים חריגים, הם נבדקים לעומק, אך עד היום לא זוהה מנגנון ביולוגי או דפוס אפידמיולוגי שמצביע על סיכון כלשהו מהחיסון. החיסון בטוח!
חשוב להדגיש: רף הבטיחות לחיסונים שניתנים לילדים ולמתבגרים הוא מהגבוהים ביותר ברפואה. חיסון הפפילומה עבר, וממשיך לעבור, בדיקות קפדניות הרבה מעבר לשלב האישור הראשוני. עשרים שנה של נתוני אמת מהשטח, ממדינות עם מערכות בריאות שונות ואוכלוסיות מגוונות, מספקות ביטחון גבוה במיוחד בפרופיל הבטיחות שלו.
במילים פשוטות: הידע שנצבר מאז 2006 לא העלה סימני אזהרה חדשים, אלא חיזק שוב ושוב את המסקנה שהחיסון יעיל ובטוח, ושהתועלת הבריאותית שלו עולה לאין שיעור על הסיכונים המוכרים, שהם נדירים וקלים ברובם.
קצת על המדיניות העולמית למלחמה בסרטן
ב-2020 השיק ארגון הבריאות העולמי (WHO) יוזמה עולמית לחיסול סרטן צוואר הרחם כבעיה בריאותית משמעותית. היעד שהוגדר אינו תאורטי: להפוך את המחלה לנדירה עד 2030. לשם כך גובשה אסטרטגיית 90-70-90: להגיע למצב בו 90% מהנערות מחוסנות נגד HPV עד גיל 15, 70% מהנשים עוברות בדיקות סקר איכותיות עד גיל 35 ושוב עד גיל 45, ו 90% מהנשים עם נגעים טרום סרטניים או סרטן מקבלות טיפול הולם.
מדובר בשילוב של חיסון, אבחון מוקדם וטיפול - ולא בהישענות על כלי אחד בלבד. הרבה מדינות כבר מיישמות את האסטרטגיה הזו, וחלקן מראות ירידה חדה גם בתחלואה וגם בנגעים טרום סרטניים, עד כדי התקרבות ליעד של חיסול המחלה כבעיה ציבורית.
השורה התחתונה: חיסון פפילומה הוא סיפור הצלחה מרשים
עשרים שנה אחרי כניסתו לשימוש, החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי הוא אחד הסיפורים המרשימים ביותר של רפואה מונעת מודרנית. חיסון שפותח על בסיס ידע ביולוגי, נבחן במחקרים קליניים, יושם במדיניות ציבורית, וכעת מצטברים נתונים שמראים ירידה ממשית במחלות שגורמות לסבל, שמצריכות טיפולים פולשניים, לעתים גורמות לתמותה.
גם מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף וגם ניסויים קליניים מבוקרים מצביעים בעקביות על יעילות גבוהה ובטיחות טובה, במיוחד כאשר החיסון ניתן בגיל צעיר ולפני חשיפה לנגיף. זהו תהליך ארוך, מצטבר ושקול, וכך בדיוק נראה מדע שעובד.
מה לגבי מבוגרים שכבר נדבקו?
החיסון הקיים (גרדסיל-9) נועד למנוע הדבקה עתידית, ולא לטפל בזיהום או בגידול שכבר קיימים. עם זאת, מספר מחקרים מהשנים האחרונות מראים שמתן החיסון לנשים בוגרות שכבר נדבקו הפחית משמעותית את הסיכון להמשך זיהום, להתקדמות הנגעים הטרום סרטניים ולחזרת נגעים לאחר טיפול ניתוחי. לכן, יש יתרון בהתחסנות גם בגיל מבוגר, וגם במקרה שכבר הייתה הדבקה.
בנוסף, עבודות מחקר חדשות מציגות כיוון חדש: חיסון טיפולי שניתן בתרסיס לאף, שמטרתו להפעיל את מערכת החיסון נגד גידולים שמקורם בנגיף. במודלים ניסיוניים נמצא שהחיסון הצליח לעורר תגובה חיסונית ממוקדת ברקמות הרלוונטיות, לחדור לגידול ולעכב את התפתחותו. אם הממצאים האלה ישוחזרו גם בניסויים קליניים בבני אדם, מדובר בגישה חדשנית (שעשויה להשלים בעתיד את ההגנה שמספק החיסון המונע, לא להחליף אותה).
מקורות וקריאה נוספת
- על האסטרטגיה העולמית למיגור סרטן צוואר הרחם - באתר ארגון הבריאות העולמי
- על נגיף הפפילומה האנושי - באתר Femi
- על נגיף הפפילומה האנושי - באתר המרכז לבריאות האישה
- על הירידה בתמותה מסרטן צוואר הרחם - באתר המיקרוביולוגיה של ד"ר דרור בר-ניר
- סקירה של מקרי סרטן המקושרים לנגיפי הפפילומה בארה"ב - בשנים 2012-2008. - מתוך כ-39,000 מקרים בשנה בממוצע, כ 59% היו אצל נשים וכ 41% היו אצל גברים.
- מחקר שפורסם בשנת 2020. החוקרים ניתחו נתונים של 1,672,983 נערות ונשים משוודיה בגילאים 10 עד 30, חלקן חוסנו נגד HPV וחלקן לא, עם מעקב במשך 10 שנים. הממצאים מראים יעילות של קרוב ל-100% במניעת סוגי סרטן שנגרמים ע"י נגיף הפפילומה.
- מחקר מאנגליה מ-2024 שבדק שכיחות סרטן שנגרם מנגיף HPV ונגעים טרום סרטניים בקרב מאות אלפי נשים בגילאים 20 עד 64. כשהשוו בין אוכלוסייה מחוסנת ואוכלוסייה שאינה מחוסנת, הממצאים הראו שהחיסון יעיל מאוד (קרוב ל-100%) במניעת נגעים טרום סרטניים ובמניעת סרטן.
- מטא-אנליזה (סקירה שיטתית וניתוח של מספר מחקרים). - בסקירה זו החוקרים ניתחו נתונים מארבעה מחקרים שונים שבדקו נגעי פפילומה באברי המין של גברים. מעקב ארוך טווח של 10 שנים מראה יעילות של מעל 90% במניעת נגעים באברי המין בקרב הנבדקים שלא נחשפו ל-HPV בעבר. בנוסף, הסקירה מראה שהחיסון מפחית ביעילות הדבקות בנגיף עצמו, ללא קשר להופעת הנגעים (כלומר גם מונע הדבקה של בנות/בני זוג)
- מחקר תצפיתי מ-2025 בו החוקרים ביקשו להעריך את השפעת החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי על שיעורי הדבקה בזנים שגורמים לעיקר מקרי סרטן צוואר הרחם, לאורך 17 שנים, בקרב נשים בגילאי 13 עד 26 בארה"ב.
נבדקה גם ההשפעה על הגנה קהילתית (אפקט חיסון העדר) בקרב לא מחוסנים. נמצא כי בקרב המחוסנות שכיחות המצאות הנגיף מסוגי החיסון ירדה ב 75% עד 95% (תלוי בזן הספציפי). אצל לא מחוסנות נרשמה ירידה משמעותית של 70% עד 75% (תלוי זן ספציפי) כתוצאה מאפקט חסינות העדר.
החוקרים הסיקו שהחיסון מפחית משמעותית את שיעורי ההדבקה בנגיפים שמובילים לסרטן צוואר הרחם, ואף תורם להגנה עקיפה גם באוכלוסייה שאינה מחוסנת.
- מטה אנליזה של 65 מחקרים מ-14 מדינות, שכללו מעקב על מעל 60 מיליון אנשים לאורך עד תשע שנים. המחקרים שנסקרו בדקו את השפעת חיסוני פפילומה על יבלות באברי מין ונגעים טרום סרטניים. נסקרו מחקרים שבדקו נתונים לפני ואחרי הכנסת החיסון לתוכנית השגרה במדינות שונות ברחבי העולם. החוקרים זיהו ירידה של עד 83% ביבלות באברי המין ונגעים טרום סרטניים, כאשר השפעת החיסון יעילה יותר ככל שמתחסנים בגיל צעיר יותר. במדינות עם כיסוי חיסוני גבוה, ההשפעה הייתה חזקה ומהירה יותר.
- מטה אנליזה בה נסקרו 225 מחקרי עוקבה שעקבו אחר יותר מ-132 מיליון אנשים מכל העולם. - החוקרים ביקשו לבדוק את ההשפעה של חיסונים נגד נגיף הפפילומה על סרטן צוואר הרחם, נגעים טרום סרטניים, יבלות באברי מין, שיעורי טיפולים הקשורים לפפילומה, ותופעות לוואי נפוצות ונדירות של החיסון.
נמצא שהחיסון הפחית את הסיכון לסרטן צוואר הרחם בכ-80% במחוסנים בגיל צעיר (לפני גיל 16).
נמצאה גם ירידה משמעותית בנגעים טרום סרטניים ויבלות באברי מין.
נמצאה גם מגמה דומה של השפעה על סוגי סרטנים נדירים יותר, כגון סרטן פי הטבעת, ועוד.
לא נמצאו ראיות לעלייה בסיכון לתופעות חמורות, לרבות שיתוק או בעיות פוריות. - מטה אנליזה של ניסויים קליניים מבוקרים (RCT) שנערכו על חיסוני פפילומה, - בכדי להעריך תוצאות של חיסון לעומת פלסבו או חיסון אחר. הסקירה כללה 60 מחקרים, שכללו 157,414 משתתפים בסך הכל, עם תקופות מעקב שמתחילות בשבעה חודשים ומגיעות עד כ-11 שנים.
נבדקו תוצאות של הפחתת נגעים טרום סרטניים ומחלה אחרת, ונערכה גם השוואה בין סוגי חיסונים שונים.
נמצא שחיסוני פפילומה מפחיתים משמעותית את הסיכון לנגעים טרום-סרטניים ויבלות באברי המין. מכיוון שמדובר בניתוחים של פרקים קצרים יחסית, המחקרים לא כללו נתונים על סרטן צוואר הרחם עצמו.
בסקירה לא עלו ראיות לבעיות בטיחות משמעותיות. בשורה התחתונה, הנתונים מהניסויים המבוקרים שנסקרו מראים שחיסון הפפילומה מפחית את סוגי הנגעים שמובילים בסופו של דבר לסרטן.
גם התצפיות הרחבות באוכלוסייה וגם המחקרים הקליניים מצביעים על כך שהחיסון נגד פפילומה יעיל במניעת סוגי הסרטן להם גורם הנגיף, במיוחד כשניתן מוקדם בחיים.
מבחינת בטיחות, המחקרים והסקירות לא מצאו ראיות לתופעות לוואי חמורות המיוחסות לחיסון (תוך התייחסות לבקשות ציבוריות להתייחס לטענות המועלות ברשתות החברתיות).
על חיסון טיפולי:
- מחקר שהתפרסם לאחרונה - סקירה של הרבה מחקרים בתחום, שכללה בסכ"ה יותר מ־19 אלף נשים. הסקירה הראתה שמתן חיסון ה HPV לנשים בוגרות שכבר נדבקו הפחית משמעותית את הסיכון להמשך זיהום, להתקדמות הנגעים הטרום-סרטניים ולחזרת נגעים לאחר טיפול ניתוחי. אחד המממצאים הבולטים הוא ריפוי מלא מהנגיף שנצפה אצל כ־72% מהנשים שחוסנו, לעומת כ־46% שלא חוסנו.
- מחקר פרה קליני (בבעלי חיים) על חיסון טיפולי שמיועד לא רק למנוע הדבקה אלא לנסות לטפל בגידולים קיימים. - נמצאה תגובה חיסונית חזקה באיברי המטרה. החיסון גרם למערכת החיסון לזהות ולתקוף את התאים הסרטניים, מה שהוביל להצטמצמות הגידולים. מדובר במחקר מוקדם, לפני שלב הבדיקה בבני אדם.
- כתבה המתארת את הטכנולוגיה של החיסון הטיפולי.
עריכה מקצועית: ד"ר דרור בר-ניר (ביולוגיה מולקולרית), ד"ר איתמר נצר (מומחה בגניקולוגיה ובמנהל רפואי), ד"ר דליה שזיפי (ביוטכנולוגיה)
נחשון שטייף - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה