שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) היא מחלה נגיפית המתבטאת בפריחה עם שלפוחיות כואבות. המחלה נגרמת על־ידי נגיפי וריצלה-זוסטר, אותם נגיפים הגורמים למחלת אבעבועות הרוח בילדות. לאחר ההחלמה, הנגיפים נשארים רדומים בתאי העצבים לשנים רבות. שלבקת חוגרת שכיחה יותר בגיל מבוגר אך יכולה להופיע גם בגיל צעיר, בעיקר כאשר מערכת החיסון נחלשת.
 |
| מהסדרה "החיים" - 1987 |
בשנים האחרונות פותחו שני סוגי חיסונים נגד שלבקת חוגרת: חיסון חי-מוחלש ישן יותר הנקרא זוסטווקס (Zostavax), וחיסון חדש ויעיל יותר הנקרא שינגריקס (Shingrix). החיסון החדש הוא רקומביננטי, כלומר מורכב מחלבוני המעטפת של הנגיף, ביחד עם חומר אדג’ובנט שתפקידו להגביר את התגובה החיסונית.
לאחרונה פורסמו מספר מחקרים גדולים שמצאו ממצא מפתיע: אנשים שקיבלו חיסון נגד שלבקת חוגרת היו בסיכון נמוך יותר לאבחנה של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. מה בדיוק נמצא ולמה מדענים מתייחסים לכך ברצינות?
מה הקשר בין נגיף הווריצלה-זוסטר לדמנציה?
דמנציה היא תסמונת המאופיינת בירידה מתמשכת בתפקודים הקוגניטיביים ופוגעת בתפקוד היומיומי (זיכרון, שפה, התמצאות ושיפוט). זוהי קבוצת מחלות נוירולוגיות, שהנפוצה בהן היא אלצהיימר (60%-70% מהמקרים). המחלה מופיעה בעיקר בגיל השלישי, ההידרדרות בד"כ הדרגתית, ואין לה כיום טיפול יעיל.
עדויות על הקשר בין נגיף הווריצלה-זוסטר לדמנציה קיימות כבר שנים רבות: הנגיף מסוגל לפגוע בעצבים ובמוח, והתפרצויות חוזרות שלו נקשרו לנזק לכלי דם, שבץ, דלקות כרוניות והצטברות חלבונים מסוג עמילואיד וטאו. כל אלה הם תהליכים שמאפיינים גם אלצהיימר וסוגים נוספים של דמנציה. נתונים ארוכי טווח מראים שאנשים שחלו בשלבקת חוגרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לדמנציה בהמשך החיים. במילים פשוטות: “מכות” נגיפיות חוזרות למוח ולכלי הדם שלו עלולות בהדרגה להעלות את הסיכון לדמנציה, ולכן עלתה השערה שמניעה של אותן הפעלות נגיפיות עשויה להגן.
המחקר החזק ביותר: “ניסוי טבעי” בוויילס, בריטניה
כאשר עושים השוואה פשוטה בין מחוסנים ללא-מחוסנים, עלולה להגרם בעייה של "הטיית המתחסן הבריא". כלומר, אוכלוסיות הנוטות להתחסן מאופיינות לעיתים גם במאפיינים נוספים הקשורים לסיכון מופחת לדמנציה, כמו מודעות בריאותית ואורח חיים בריא יותר, רמת השכלה גבוהה יותר, ומצב סוציו-אקונומי טוב יותר. הטייה זו תגרום לכך שיראה כאילו לאנשים מחוסנים יש פחות סיכון לדמנציה, גם אם בפועל החיסון עצמו הוא לא הגורם לכך.
בשנת 2024 פורסם בכתב העת Nature Medicine מחקר יוצא דופן שהצליח להתגבר על ההטייה הזאת:
“A natural experiment on the effect of herpes zoster vaccination on dementia”.
במחקר הזה, במקום להשוות פשוט בין מחוסנים ללא-מחוסנים, החוקרים ניצלו החלטת מדיניות בשנת 2013 בוויילס, בריטניה: הזכאות לחיסון נקבעה לפי תאריך לידה חד וברור.
מי שנולד ב- 2 בספטמבר 1933 או אחריו, היה זכאי לחיסון ה- Zostavax.
מי שנולד אפילו שבוע לפני כן, לא היה זכאי כלל.
כך נוצרו שתי קבוצות כמעט זהות בגילן, שהופרדו רק לפי תאריך לידה, אך נבדלו מאוד בשיעור ההתחסנות: כ־0.01% מחוסנים ממש לפני התאריך הקובע, לעומת 47.2% מחוסנים מיד אחריו. תכנון מחקרי כזה נקרא Regression Discontinuity. כאשר משווים אנשים שנולדו בהפרש של ימים או שבועות ספורים, סביר מאוד שהם דומים כמעט בכל מאפיין אחר. ההבדל המרכזי ביניהם הוא עצם הזכאות לחיסון, ולכן ההשוואה דומה במובנים רבים להקצאה אקראית.
המדגם כולו כלל מעל 280 אלף איש. כצפוי, החיסון הפחית בבירור את שיעור השלבקת. הממצא המעניין היה שבמהלך שבע שנות מעקב נמצא כי קבלת החיסון נקשרה לירידה מוחלטת של 3.5% באבחנות חדשות של דמנציה, כלומר כ־20% הפחתה יחסית בסיכון לדמנציה. ההשפעה הייתה חזקה יותר בנשים. החוקרים גם אימתו את הממצאים באמצעות נתוני תעודות פטירה בוויילס, ומצאו פחות מקרי מוות מדמנציה בקרב מי שהיו זכאים לחיסון.
כדי לוודא שמדובר בקשר אמיתי ולא בצירוף מקרים, נבדק האם באותו מועד נכנסה לתוקף תוכנית אחרת שיכלה להשפיע על אותן קבוצות אוכלוסייה, אך לא נמצאה רפורמה נוספת עם אותו תאריך חיתוך. בנוסף, לא נצפתה ירידה במחלות שאינן קשורות, ולא נראתה עלייה בשימוש בשירותי מניעה אחרים, ממצאים שמחזקים את הסבירות לקשר סיבתי בין החיסון לבין הירידה בסיכון לדמנציה.
ומה לגבי החיסון החדש?
המחקר בוויילס עסק בחיסון החי־מוחלש הישן, הזוסטווקס. כיום נעשה שימוש בעיקר בחיסון השינגריקס, חיסון רקומביננטי עם אדג’ובנט בשם AS01, שמגביר את תגובת מערכת החיסון. החיסון החדש יעיל הרבה יותר, מעל 90% הגנה נגד שלבקת לעומת כ-50% בלבד בחיסון הישן, והגנה שנשמרת לאורך זמן.
בשנת 2025 פורסם בעיתון המדעי Nature מחקר שניצל מעבר חד בארה״ב מהחיסון הישן לחדש. נמצא כי חיסון השינגריקס הרקומביננטי נקשר ל-17% יותר זמן ללא אבחנת דמנציה, כלומר בממוצע כ־164 ימים נוספים ללא אבחנה במהלך שש שנות מעקב (בקרב מי שאובחנו בסופו של דבר). האפקט הופיע גם בגברים וגם בנשים, אך היה חזק יותר בנשים.
מחקר נוסף, שפורסם בעיתון npj Vaccines, מצא ששני חיסונים המכילים את האדג’ובנט AS01, חיסון ה-Shingrix לשלבקת והחיסון למבוגרים נגד נגיף ה-RSV, נקשרו שניהם לירידה קצרת טווח בסיכון לדמנציה. הדבר מעלה אפשרות שההשפעה קשורה גם להפעלה החיסונית עצמה, ולא רק למניעת שלבקת.
איך ייתכן שחיסון נגד שלבקת משפיע על המוח?
החוקרים מציעים כמה מנגנונים אפשריים.
המנגנון הראשון הוא מניעת ריאקטיבציה של הנגיף. לאחר אבעבועות רוח, הנגיף נשאר רדום בתאי עצב. בגיל מבוגר הוא עלול להתעורר ולגרום לדלקת, לפגיעה בכלי דם במוח ואף לשבצים זעירים. שיפעולים כאלה נקשרו לפגיעה בכלי דם (vasculopathy), לשקיעת חלבוני עמילואיד וטאו ולתהליכי דלקת מוחית כרונית. מניעת ההתעוררות עשויה להפחית נזק מצטבר לאורך זמן. קיימות גם עדויות לכך ששיפעול של נגיף אבעבועות הרוח עלולה לעורר את הנגיף הרפס סימפלקס (HSV-1 הגורם לפצעי ההרפס), שנחקר שנים רבות בהקשר של אלצהיימר.
המנגנון השני קשור ל”אימון” מערכת החיסון. האדג’ובנט AS01 שבחיסון השינגריקס מפעיל מנגנונים שונים ותאים במערכת החיסון. במודלים בבעלי חיים מנגנונים כאלה נקשרו להפחתת שקיעת עמילואיד, לוויסות דלקת כרונית ולשיפור פינוי חלבונים פתולוגיים. ייתכן שחלק מהאפקט כלל אינו תלוי במניעת שלבקת עצמה, אלא בהשפעה חיסונית רחבה יותר.
יתרונות נוספים שנמצאו - לא רק דמנציה
מחקר גדול מקוריאה, שכלל מעל 1.2 מיליון איש, מצא קשר בין חיסון השלבקת החוגרת וירידה של 26% במקרי תחלואה לבבית וכלי דם משמעותיים, ירידה של 26% באי־ספיקת לב וירידה של 22% במחלת לב כלילית, השפעה שנמשכה עד שמונה שנים. מאחר ששלבקת עצמה גורמת לדלקת בכלי דם ולעלייה בסיכון לקרישיות, מניעתה עשויה להפחית גם סיבוכים לבביים.
בנוסף, מחקר אמריקאי שפורסם בשנת 2026 מצא קשר בין החיסון לבין רמות דלקת נמוכות יותר, הזדקנות אפיגנטית איטית יותר ומדד כולל נמוך יותר של הזדקנות ביולוגית. האפקט היה בולט במיוחד בשלוש השנים הראשונות לאחר החיסון. חשוב להדגיש: זהו מחקר תצפיתי ואינו מוכיח סיבתיות.
האם זה מוכיח שהחיסון מונע דמנציה?
עדיין לא. גם המחקרים החזקים ביותר אינם ניסוי אקראי מבוקר. עם זאת, קיימת עקביות בין מדינות שונות, בין עיצובים מחקריים שונים, בין חיסונים שונים ובין מקורות נתונים שונים. כאשר אות מחקרי חוזר על עצמו שוב ושוב בהקשרים מגוונים, קשה להתעלם ממנו.
השורה התחתונה
המטרה העיקרית של החיסון היא למנוע שלבקת חוגרת, מחלה כואבת ולעיתים מסוכנת. אך ייתכן שיש לו השפעות רחבות יותר: הפחתת סיכון לדמנציה, ירידה באירועים לבביים, ואולי אף האטה של היבטים מסוימים של הזדקנות ביולוגית.
אם אפילו חלק מההשפעה יתברר כסיבתי, המשמעות לבריאות הציבור עשויה להיות עצומה. כרגע, ההמלצות הרשמיות לא השתנו. אבל ייתכן שבעתיד נסתכל על החיסון הזה לא רק כהגנה מפני פריחה כואבת, אלא כהתערבות רחבה יותר בבריאות המוח ובהזדקנות.
אז איך אפשר לקבל את החיסון?
נכון להיום החיסון בארץ רשום מגיל 50 ומעלה. במסגרת סל הבריאות ניתן לקבלו ללא תשלום בהתוויות הבאות:
מעל גיל 65
גיל 18 ומעלה עם סיכון גבוה לחלות בשלבקת חוגרת, כגון מצבי חסר חיסוני או טיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון.
החיסון ניתן בסדרה של 2 מנות למי שנדבקו בעבר באבעבועות רוח, למי שחוסנו נגד אבעבועות רוח וגם למי שלא ידוע אם חלו באבעבועות רוח בעבר.
כמו כן, אפשר להתחסן גם מי שחלה בעבר בשלבקת חוגרת, מכיוון שהחיסון מקטין את הסיכון להתפרצות נוספת של המחלה.
מקורות וקישורים למחקרים
- Polisky et al., 2025, Nature Medicine
מצביע על קשר בין ריאקטיבציה של נגיף הווריצלה זוסטר לבין סיכון מוגבר לדמנציה, ומחזק את ההיגיון הביולוגי להשפעה אפשרית של החיסון. - Eyting et al., 2024, Nature
“ניסוי טבעי” בוויילס שמראה ירידה של כ־20% בסיכון לדמנציה בעקבות חיסון נגד שלבקת. - Taquet et al., 2025, Nature Medicine
מצא שהחיסון הרקומביננטי (Shingrix) נקשר ליותר זמן ללא אבחנת דמנציה לעומת החיסון הישן. - Taquet et al., 2025 – npj Vaccines
מראה שחיסונים עם האדג’ובנט AS01 (כולל חיסון לשלבקת ו-RSV) נקשרים לירידה בסיכון לדמנציה. - Lee et al., 2025 – European Heart Journal
מצא ירידה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים לאחר חיסון נגד שלבקת. - Kim & Crimmins, 2026 – Journal of Gerontology A
מצא קשר בין חיסון שלבקת למדדים של הזדקנות ביולוגית איטית יותר ודלקת נמוכה יותר.
- גם לחיסוני השפעת השנתיים יש השפעות חיוביות מפתיעות מעבר להפחתת הסיכון משפעת:
עשרת היתרונות של חיסון השפעת השנתי - על תשעה מהם כלל לא ידעתם - אן מוס
דליה שזיפי היא ד"ר לביוטכנולוגיה, ומתנדבת בעמותת מדעת
פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת מדברים על חיסונים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה