יום שבת, 3 במאי 1997

להרעיב את הגידול - איתי בן-פורת


רוב הטיפולים שבהם נעשה כיום שימוש נגד מחלת הסרטן — הקרנות, כימותרפיה וניתוחים — מכוונים לפגוע באופן ישיר בתאי הגידול הסרטני. בעת האחרונה מתחזק כיוון חדש לתקיפת הגידולים - פגיעה לא בתאי הגידול, אלא באספקת הדם שלו. משנות ה־70 ידוע כי גידולים סרטניים זקוקים לאספקת דם על מנת להתפתח, וכי הגידול מסוגל לעודד גדילה של כלי דם חדשים כדי להוביל אלי וחמצן וחומרי מזון.

כיצד הגידול ״מושך״ כלי דם? נמצא כי הגידול מפריש חומרים אשר מעודדים צמיחת כלי הדם בסביבתו. מאז שנות ה־80 נעשה מאמץ גדול לזהות חומרים אלו, ובשנים האחרונות זוהו כמה קבוצות של חלבונים המעורבים בתהליך - חומרים שהגידולים מפרישים וקולטנים על דפנות כלי הדם, שאליהם נקשרים החלבונים. אלו יכולים לשמש יעד לטיפול תרופתי, והמטרה היא לפתח תרופות אשר יעכבו את פעולתם, ובכך ימנעו את צמיחת כלי הדם סביב הגידול הסרטני. אחד החומרים החשובים מסוג זה נתגלה בשנת 1993. שמו ״גורם גדילה וסקולרי״ vascular endothelial growth factor ובקיצור VEGF. ואכן, נמצא כי נוגדנים המעכבים את פעולתו מביאים להאטה ניכרת בקצב ההתפתחות של גידולים סרטניים בעכברים. 

מאז גילוי ה-VEGF עובדות חברות על פיתוח תרופות אשר יעכבו את פעולתו באדם. כמו כן נבחנות כיום מספר תרופות שמטרתן מניעת התפתחות תאי־דם, שאינן קשורות ל-VEGF. אחת מן התרופות שבוחנים כאמצעי למניעת התפתחות כלי דם סביב גידולים סרטניים היא תלידומיד - התרופה הידועה לשמצה אשר גרמה בשנות ה־60 ללידת תינוקות חסרי גפיים. נמצא כי התלידומיד אמנם מונע התפתחות של כלי דם, וייתכן שזו אחת הסיבות לעיוות שנגרם אצל אותם תינוקות. 

החיפוש אחר מעכבים של התפתחות כלי דם הוביל בכמה מן המחקרים לתוצאות מרשימות ביותר: תרופות מסוימות לא זו בלבד שמונעות את המשך התפתחות הגידול הסרטני, הן אף מביאות להתכווצותו ולהיעלמותו.

יהודה פולקמן (Folkmanמאוניברסיטת הרווארד, אבי הרעיון וחוקר מוביל בתחום זה מאז שנות ה־70, זיהה שני חומרים הגורמים להתכווצות גידולים אצל עכברים. החומרים האלה קרויים אננגיוסטטין ואנדוסטטין. גילויו של האנדוסטטין מתפרסם בימים אלו. הגידולים בעכברים התכווצו עד לגודל מיקרוסקופי כתוצאה מן הטיפול בחומרים אלו, אך כאשר הופסק הטיפול הופיעו הגידולים מחדש. עם זאת, היה אפשר לחזור ו׳׳לכווץ״ אותם כמה פעמים באמצעות שימוש חוזר בתרופות — ממצא המצביע על יתרון אפשרי לתרופות אלו על פני התרופות המשמשות כיום בכימותרפיה, משום שהגידול אינו מפתח עמידות כלפיהן.


דגמים של אנדוסטטין
Ayacop, Wikimedia commons


גישה שונה לפגיעה בכלי הדם המגיעים לגידול היא יצירת קרישי דם בכלי הדם אלה באופן ייחודי. פיליפ ת׳ורפ (Thorpe) מאוניברסיטת טקסס מפרסם בימים אלו מחקר בעניין זה. החוקרים הזריקו לעכברים חומר אשר גרם לסתימת כלי הדם בסביבת הגידול באמצעות קרישים, והביא להתכווצות ואף להיעלמות של חלק גדול מן הגידולים במשך פרק זמן קצר. בשיטה זו נדרשת היכולת לגרום לחומר להתמקד בכלי הדם הנמצאים סביב הגידול. לא ברור עד כמה יהיה אפשר לחזור על פעולה זו כשמטפלים בגידולים באדם. על אף שרוב המחקרים עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים, נראה כי רבים תולים בהם תקוות, ובכמה מהם יתחילו בקרוב ניסויים קליניים.


פורסם ב"גליליאו" 22, מאי-יוני 1997 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה