יום שישי, 23 במאי 1997

לקידוח - יהודית הרלבן

 


שדות הנפט בים הצפוני השייכים לבריטניה גורמים מטרד אקולוגי, והוא יעיב בעתיד על יחסי השכנות של בריטניה עם המדינות הגובלות בים הצפוני. מ תברר שערמות הפסולת מתנשאות לגובה של כ-30 מטר מתחת לכל דוברת קידוח בים הצפוני, ויש כ-1500 ערמות כאלו. ערמות אשפה אלו מזהמות את מימי הים בנפט ובמתכות כבדות. 

יריית הפתיחה במאבק על עתידו של הים הצפוני נורתה בסוף השנה שעברה, במפגש של שרים באוסלו. תכלית המפגש הייתה מניעת זיהומו של הים הצפוני ופירוק מתקני הנפט והגז שיצאו מכלל שימוש.

הקודחות העיקריות בים הצפוני הן בריטניה ונורווגיה. במפגש קודם בעניין זה נדרשה בריטניה להמציא פתרון לערמות האשפה המצטברות מתחת למתקני הקידוח. ערמות אלו כוללות את בוץ הקידוח. הבוץ משמש למיסוך ציוד הקידוח, העשוי בריום־סולפט ועשיר במתכות כבדות כגון קדמיום וכספית. עד לפני שנים לא רבות בוץ הקידוח הכיל גם דיזל רעיל. כיום הוא אסור לשימוש בנורווגיה בלבד. 


אסדת קידוח אירית
Richard Hoare, Geograph Britain and Ireland

 

חברת הייעוץ שהרשות הבריטית המוסמכת שכרה לסייע בפתרון הבעיה הציגה כמה פתרונות אפשריים, ולדעתה הטוב מכולם הוא לא לעשות דבר. כפי שאפשר לנחש, ממשלת בריטניה אימצה את ההמלצה, אך לא כך שאר  המדינות. במפגש הנוכחי הועלו הצעות אחרות, כגון פיזור האשפה בכל שטח קרקעית הים כך שמיקרואורגניזמים יוכלו לעכל את הרעלים; החזרת הפסולת אל בור הקידוח לאחר סיום הכרייה; כיסויה בחול נקי, קבירתה ביבשת, ועוד. 

ברור שאם הגישה של שאר המדינות תאומץ, תהיה עלות הניקוי עצומה והיא תיפול ברובה על בריטניה, משום שבשטחה בלבד יש כמיליון וחצי טונות של פסולת נפט - פי עשרה מהמצוי בשטחה של נורווגיה. כבר הוחל באיסוף עדויות לנזק הסביבתי שערמות האשפה האלו גורמות, ועל פי הסקר שערכה חברת הייעוץ הבריטית, משתרע למעשה ״מדבר" במרחק 500 מטר סביבן.



פורסם ב"גליליאו" 22, מאי-יוני 1997 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה