הנגיפים המטריפים - צבי עצמון

 

הנְגיפים זְעירים כל כך (עד שאפילו אי אפשר לראותם במיקרוֹסקוֹפּ אור) וגורמים צרות גדולות כל כך (מחלות ואף מגֵפות קַטלניוֹת). הם מעניינים מאוד, ובכלל לא בטוח שהם יצורים חיים

וירוס השפעת מזן A. ויקיפדיה

נגיפים (וִירוּסים) הם טַפּילים זעירים שמתאכסנים בתאים חיים, מִתרבּים בהם, פוגעים בהם ואף עלולים להביא למותם, וכך לגרום מחלה. יש נגיפים שפוגעים בכל קבוצות היצורים החיים: באדם, בבעלי חיים, בצמחים, בפטריות ואף בחיידקים! נגיפים שפוגעים בחיידקים נקראים בַּקטֶריוֹפָג’ים (מילה שפירושה “זוללי חיידקים”).

כמה הם קטנים?

הנגיפים כה זעירים עד שאת רובם אי אפשר לראות במִיקרוֹסקוֹפּ רגיל (מיקרוסקופ אור), אלא רק במיקרוסקופ אֵלֶקטרוֹנים. לפני פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים שיערו מדענים כי קיימים גורמים זעירים שאחראים לפרוץ מחלות מִידבּקות אף שאי אפשר לראותם במיקרוסקופ אור. למסקנה זו הגיעו מפני שתמיסות אשר הופקו מיצורים חולים הדביקו יצורים בריאים וגרמו בהם מחלה, אף שבמיקרוסקופ לא נראו בהן חיידקים. כשהעבירו את התמיסות הללו דרך מסננים בעלי נקבים צרים מאוד, שמוֹנעים מַעבר חיידקים, הן גרמו הדבקה במחלה.

מאחר שהנגיפים עוברים דרך נְקָבים זעירים ביותר, היו ששיערו כי מדובר בחומר נוזלי אשר פועל כרעל, ולכן כינו אותם וִירוּסים (וירוס בלָטינית – רעל). מאוחר יותר הוּכח כי הם מוּרכּבים מחוּמצַת גרעין ומחֶלבּונים, ועם המצאת מיקרוסקופ האלקטרונים הִצליחו לראותם. בעברית הם נקראים נגיפים מפני שרבים מהם עלולים לגרום מגפות, כמו מגפת שפעת.

ממה הם בנויים?

נגיף בנוי מחומר תוֹרשתי עטוף בקוּפסית שעשויה מחלבונים, ולחלק מהנגיפים יש גם קרומית (מֶמבּרָנה) שעוטפת אותם. החומר התורשתי קובע את תכונות הנגיף – גודלו, באילו תאים הוא יכול להתרבות ומאילו חלבונים הקופסית שלו בנויה.

בכל היצורים החיים החומר התורשתי הוא חומצת הגרעין DNA (די-אֶן-אֵי), אך בנגיפים רבים חומצת הגרעין המשמשת כחומר תורשתי היא RNA (אַר-אֶן-אֵי) . מאחר שה-RNA יציבה פחות מה-DNA, נגיפי RNA נוטים יותר לעבור מוּטַציוֹת (שינויים בחומר התורשתי) ולשנות את תכונותיהם. כך זנים חדשים נוצרים בתדירוּת גבוהה, ולכן קשה יותר להתחסֵן מפניהם. זוֹ הסיבה שמייצרים לעִתים קרובות תַּרכּיבי חיסון חדשים נגד שפעת, לפי הזנים החדשים של הנגיף.

האם הם יצורים חיים?

להבדיל מכל היצורים החיים, לנגיפים אין חילוּף חומרים: הם אינם אוכלים (כאדם ובעלי חיים), אינם סופגים מזון (כמו חיידקים ופטריות), אינם עושים פוֹטוֹסינתֵזה (כמו צמחים), אינם נושמים ואינם מפרישים. מכאן שהנגיפים אינם ממש יצורים חיים; אפשר לומר שהם בגבול שבין חי לדומם. עם זאת, יש להם יכולת רבִייה מצוינת: נגיפים מעטים יחסית שנשאף עלולים להתרבּוֹת במהירות עצוּמה בגופנו ולגרום לנו הצטננות למשל.

איך גופים שאינם ממש יצורים חיים יכולים להתרבות? הם חודרים לתאים ומשתלטים על מַנגנוֹני התא באופן שהתא מתחיל לייצר את מרכיבי הנגיף. מאחר שלנגיפים אין חילוף חומרים, קשה מאוד למצוא תרופות שפוגעות רק בהם, כמו תרופות אַנטיבּיוֹטיוֹת שמשמשות למלחמה בחיידקים.

נגיפי DNA מנצלים את מנגנוני התא המאכסן לשם שכפול ה-DNA שלהם לצורך רבייה. נגיפי RNA  אינם יכולים לעשות זאת, כי לתאים אין מנגנון של שכפול RNA, אלא רק מנגנון לבניית RNA על פי ה-DNA. אם כן, כיצד הנגיפים הללו מתרבים? רובם משתמשים באֶנזים מיוחד אשר התא המאכסן מייצר לפי הוראה שכלולה ב-RNA של הנגיף; זהו אנזים שמשכפל RNA.

איך הנגיפים מועברים?

נגיפים מועברים באוויר – בטיפות ליחה שנישאות באוויר, אשר מקורן בשיעול או בעיטוש של אדם חולה (כך למשל עוברים נגיפי שפעת, הצטננויות וחצבת); במזון ובמשקה – המקור הוא הפרשות וביוב (כך עוברים נגיפי הפּוֹליוֹ, כמה מנגיפי הצהבת, ונגיפים אחרים); בעקיצות חרקים, כמו נקבות יתושים (כך עוברים נגיפי קדחת מערב הנילוּס); או במגע ישיר בין אדם חולה לאדם בריא (כך למשל עוברים נגיפי האיידס). עוד דרך היא מדם חולה לדמו של אדם בריא, למשל באמצעות עירוּי דם שלא נבדק היטב או בעקבות שימוש במחטי מזרק ובכלי ניתוח שאינם סטֵריליים.

יש נגיפים שגורמים בדרך כלל מחלות קלות יחסית, אך אם חלילה יגיעו לעובָּר ברחם, הם עלולים לגרום לו נזקים קשים ונָכוּת. כאלה הם למשל נגיפי האדמת וגם נגיפי הזיקה שהתפרסמו לאחרונה, שחוששים כי הם פוגעים קשות בהתפתחות מוח העובּר.

הדרך היעילה ביותר להתמוֹדֵד עם התפשטות מחלות נגיפיות היא למנוע אותן בעזרת חיסון מתאים.

הידעת?

נגיפי הכלבת פוגעים במינים רבים של יונקים, לא רק בכלבים ובבני אדם. לעומתם, נגיפי האבַעבּועות השחורות והפוליו יכולים להתרבות רק בבני אדם. לכן אם נצליח לחסן את כל האנשים בכדור הארץ מפני מחלות אלה, נוכל להַכְחיד אותן סופית. כך קרה עם האבעבועות השחורות: מחלה איוּמה זוֹ – שקטלה כנראה יותר בני אדם מכל מחלה אחרת בהיסטוריה – הוכְחדה כליל מכדור הארץ בזכות החיסון. מאמץ גדול נעשה להכחיד גם את הפוליו, אולם עדיין ההצלחה אינה שלמה.

 גליליאו צעיר

ספטמבר 12, 2016

הכתבה פורסמה ב"גליליאו צעיר" 12,  ספטמבר 2016