על הקשר בין מגפת המוות השחור באירופה של ימי הביניים והשכיחות של גנים של מחלות אוטואימונית באוכלוסייה היום. שרשור קצר על אבולוציה, גנטיקה ומלחמות נגד חיידקים.
המוות השחור היינה המגפה הגרועה ביותר שהאנושות תיעדה. במהלך בערך ארבע שנים, חיידק מלחיץ בשם Yersinia pestis הרג בין 75 ל-200 מיליון אנשים. בין 30% ל-50% מאוכלוסיית אירופה. לא נעים בכלל. החיידק הוא טפיל של פרעוש של עכברים ותקופת ימי הביניים הצפופה, הלא היגיינית ומלאת האמונות הטפלות הייתה כר גידול מושלם עבורו. אז מה הבדיל בין האנשים שמתו במגפה לבין אלו ששרדו? חלק הוא כמובן פשוט מזל אבל החלק היותר מעניין הוא השוני הגנטי בין בני האדם. מחקר חדש שהתפרסם ב-Nature הראה שאנשים ששרדו את המגפה השחורה הכילו מוטציות מיוחדות ושהנוכחות שלהם באוכלוסייה עלתה עקב המגפה.
![]() |
| קבורה של המתים במגיפה השחורה ב-טורנאי (בבלגיה) ציור: Pierart dou Tielt, ~1349 |
במצב טבעי, בכל אוכלוסייה של אורגניזמים יש הבדלים גנטיים מסוימים. תחת לחץ מהסביבה, השכיחות של חלק מהמוטציות האלו עולות או יורדות, ואיזה לחץ יותר מלחיץ יותר מאשר מגפה שקוראים לה פאקינג המוות השחור?? אבל בגנטיקה לרוב אין מתנות חינם. יתרון לכיוון מסוים משמעותו חיסרון בכיוון אחר. החוקרים הראו שהמוטציות שהעושרו באוכלוסייה הם גנים של מערכת החיסון, והמוטציות שעזרו לבעליהן לשרוד אלו מוטציות שמצד אחד מייעלות את מערכת החיסון אבל מצד שני הופכות אותו להיפראקטיבי ומעלות את הסיכון למחלות אוטואימונית כמו קרוהן. מחלות אוטואימונית זה מחלות בהם הגוף תוקף את עצמו עקב זיהוי לא נכון של מערכת החיסון. אז בסוף זה קצת הגיוני נכון?
מוטציות שיגרמו למערכת החיסון להיות יותר יעילה בזיהוי חיידקים גם תגרום כנראה לfalse positive שבו מערכת החיסון מזהה גם חלקים מהגוף בתור פתוגן. מגניב לראות איך גורמים חיצוניים כמו מגפה משפיעים על המין האנושי וגם איך האבולוציה הוא הרבה פעמיים לא תהליך לינארי של השתפרות מתמדת אלא של שינוי והתאמה ביחס לסביבה המשתנה.
המאמר ב-Nature
מתן ארבל הוא דוקטורנט במחלקה לביוטכנולוגיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטת ת"א ומנגיש מדע בזמנו הפנוי.
פורסם במקור בטוויטר של המחבר, דצמבר 2022

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה