אנחנו סבורים שגופנו מוכר לנו היטב, אך למעשה שוכנות בו אוכלוסיות עצומות וסמויות של חיידקים, פטריות וטפילים. חשיבותם של היצורים החד תאיים האלה, שמספרם בגוף מוערך ב־1014, הולכת ונחשפת בשנים האחרונות, הן לצורך תפקודו היומיומי של הגוף הבריא והן בהקשר של מחלות.
ד״ד ערן אלינב חוקר את מערכת היחסים המורכבת שבין אוכלוסיות החד תאיים בגוף יונקים (בהם, כמובן, בני אדם), לבין תאי הגוף המאכסן, ואת אמצעי התקשורת שלהם. באופן זה הוא חושף את האופן שבו משפיעות אוכלוסיות החד תאיים על המחלות הנפוצות ביותר במערב, ובהן השמנה, סוכרת, סרטן, טרשת עורקים ומחלות מעי דלקתיות. המפגש הדרמטי ביותר בין אוכלוסיות החד תאיים לגוף האדם מתרחש במערכת העיכול. ריכוזי החיידקים שם הם מהצפופים ביותר, ובכל זאת במרחק שכבת תאים אחת - בתאי האפיתל המדפנים את המעי - מצוי השטח הנקי מחיידקים של פנים גופנו.
 |
| DataBase Center for Life Science (DBCLS) |
ד״ר אלינב גילה כי בשכבת תאים זו מצוי מעין חיישן, הקרוי ״אינפלמזום״ (inflammazom), המאפשר למערכת החיסונית של הגוף המאכסן לנטר את אוכלוסיית החיידקים. פגיעה בתפקוד האינפלמזום גרמה לעכברים לפתח מחלת מעי דלקתית, ובהמשך הוכחה גם מעורבותו הישירה של האינפלמזום במחלות מטבוליות ובסרטן. במחקרו האחרון גילה ד״ר אלינב כי האינפלמזום מצוי בסוג נוסף של תאים: תאי הגביע המצויים בתוך שכבת האפיתל, שתפקידם להפריש חומרים נוגדי חיידקים לתוך המעי.
מחקר זה חשף לראשונה את המנגנון המבקר את הפרשת החומרים האלה, והציג את תאי הגביע כחלק בלתי נפרד מהמערכת החיסונית. הבנת תפקודם של החד תאיים מאפשרת לד״ר אלינב ולחברי קבוצתו להתערב ולשנות את ההרכבים ואה תפקודם של החיידקים בגופנו באמצעים שונים, למשל דרך התערבויות תזונתיות (הנבדקות במסגרת פרויקט התזונה האישית עב פרופ׳ ערן סגל), התערבויות מכוונות נגד חיידקים גורמי מחלה, ואף באמצעות החלפת אוכלוסיית החיידקים כולה בכזו שאינה גורמת למחלה.
פורסם במקור ב"גליליאו" 188, מאי 2014.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה