בין סודות ההישרדות ארוכת-העידנים של הכחוליות (Cyanobacteria), נוכל למצוא שני סוגים של חומרים המשמשים להן להגנה מקרינה אולטרא-סגולה: סקיטונמין (scytonemin) וחומצות אמיניות דמויות-מיקוספורין (mycosporine-like amino acids). בעוד האחרונות הן חסרות-צבע לעיניים אנושיות, הסקיטונמין מעניק לכחוליות צבע חום-צהבהב, לעתים די כהה.
 |
| תל-אביב, אוקטובר 2024 |
למה אני מספר את כל זה? כי הכחוליות שבתמונה, התפתחו במקום של דליפה בחניון תת-קרקעי, והצבע הירוק הבהיר שלהן מרמז על כך שהן מייצרות מעט מאוד (אם בכלל) פיגמנטי הגנה מהשמש. החיים בתנאי אור מועט מעולם לא הציבו אותן מול הצורך לייצר כאלה. זאת לעומת דליפות דומות המתרחשות מעל האדמה, שם כתם הכחוליות נראה לעתים שחור.
מצד שני, החומצות האמיניות דמויות-המיקוספורין משמשות את הכחוליות גם להגנה בתנאים קשים נוספים, כמו למשל התייבשות. יכול להיות שעל אף המחסור בשמש, הכחוליות שבחניון מייצרות חומצות אלה בעבור התפקידים הנוספים שלהן.
ד"ר איגור ארמיאץ', השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות
פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" - באוקטובר 2024
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה