בדצמבר 2003 דווח לראשונה באנגליה על מקרה אפשרי של הדבקה במחלת קרויצפלד יעקב בעקבות עירוי דם מתורם שאחר כך נפטר ממחלה זו. פאדן (Peden) וחב' מדווחים עתה על ארוע דומה.
 |
| פריון מ-פרות. המקור - Protein Data Bank |
הפריונים זוהו בניתוח שלאחר המוות באדם שנפטר, חמש שנים לאחר שקיבל עירוי דם מתורם, שאחר כך לקה במחלת קרויצפלד יעקב. עד עתה כל הלוקים בצורה החדשה של הווארינט של קרויצפלד יעקב היו הומוזיגוטים למתיונין בעמדה 129 של רצף החלבון. החולה הנוכחי היה הטרוזיגוטי. החוקרים מציעים שכנראה פלח רחב יותר של האוכלוסיה עלול להיות בסיכון ללקות במחלה.
באותו כתב עת (עמ; 521) מדווחים פישט (Fichet) וחב' ממרכזים בצרפת ובארה״ב, על בדיקת שיטות לחיטוי ציוד רפואי מזוהם בפריונים. החוקרים השתמשו בתיילי פלב״מ מזוהמים בחלבוני פריון המדביקים אוגרים, ולאחר ניסוי שיטות חיטוי שונות בדקו את נוכחות החלבון היציב לפרוטאזות.
החוקרים מצאו שהשיטות המקובלות עד היום ־ שימוש בבסיס הנתרן בריכוז 1N, היפוכלוריט בריכוז 2% או אוטוקלב בתוך מים בטמפרטורה של 134 מ״צ, הורידו את נוכחות הפריונים ב -5-6 סדרי גודל. עיקור באוטוקלב בלבד ללא מים הוריד רק 4-4.5 סדרי גודל. שיטות אחרות שנוסו היו שימוש בתמיסות פנוליות, דטרגנט בסיסי וחשיפה למי חמצן בפאזה גאזית, הורידו אף הן את נוכחות הפריונים בכ-4.5 סדרי גודל. השיטה של אידוי מי חמצן לפאזה גאזית אינה פוגעת ברכיבי אלקטרוניקה, ונותנת פתרון חלקי לעיקור כלי חדר ניתוח ומשטחים שאינם עמידים בשיטות הטיפול האחרות. (הערה: מכשירים לאידוי מי חמצן יקרים מאד, ומחיריהם בסדר גודל של כ-60,000 דולר.)
המאמר מ-(364:527) Lancet - על ההדבקה מהערוי
המאמר מ-(364:521) Lancet - על החיטוי
מחדשות ISM גליון 40, נובמבר 2004
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה