נוגה - האומנם גיהנום נטול חיים? - יורם אורעד

 

ישנם חוקרים שאינם שוללים לחלוטין אפשרות של חיים על שכננו הלוהט

השם גיהנום מתאר היטב את כוכב הלכת נוגה. דבר זה ידוע בעולם המדע כבר מזה עשרות שנים. נוגה הוא כוכב לכת לוהט שטמפרטורת פני הקרקע (הממוצעת) שלו נעה בין מאה ושלושים לחמש מאות מעלות צלזיוס. שיטפונות גדולים של לבה רותחתנ מציפים את קרקעו של כוכב הלכת כל העת. עננים עבים המכילים חומצה גופרתית משלימים את תמונת הגיהנום הזה.

תיאור מצב זה מהווה אולי את הסיבה העיקרית לחוסר העניין של מדענים בחיפוש אחר חיים בנוגה, חוסר עניין שמקורו בביטחונם של חוקרי חלל בהיעדרם של תנאים לקיום חיים כלשהם על פניו.

פני השטח של מאדים (מכתש גייל)
NASA

ביטחון זה התערער מעט לאחרונה. מדענים סבורים שבעברו הרחוק ייתכן שנוגה היה מקום קריר יותר ורטוב והיווה קרקע פורייה לקיום חיים על פניו. אלא שבשלב מסוים תופעת החממה שהתרחשה בו גרמה לעלייה כה גדולה בטמפרטורה עד שייבשה את כוכב הלכת והעלתה אותה לשיעור של מאות מעלות צלזיוס, דבר שמנע את אפשרותם של חיים. יש אנשי מדע הטוענים שאילו תהליך שינוי האקלים של כוכב הלכת נוגה היה איטי מספיק, חיידקים היו מסוגלים להתקיים בו עד עצם היום הזה (בהנחה, כמובן, שהתקיימו עליו חיים עוד לפני הגיעה של תופעת החממה אל שיאה), בתוך העננים החומציים שלו, בגובה של עשרות קילומטרים מעל פני הקרקע. טמפרטורת העננים בנוגה בגובה של חמישים קילומטרים מעל פני הקרקע מגיעה לשיעור שבין חמישים לשבעים מעלות. זוהי אמנם טמפרטורה גבוהה, אך מספר סוגים של חיידקים על פני כדור הארץ מסוגלים לשרוד בה. יחד עם זאת, אחת הבעיות הכרוכות באפשרות קיומם של חיים כאלה היא הקרינה העל-סגולה העזה החודרת אל האטמוספירה של נוגה (למרות עובי האטמוספרה של נוגה, יש לזכור שקרבתה לשמש גדולה מזו של כדור הארץ, דבר המגביר את עוצמת הקרינה המגיעה אל נוגה בכלל ובתוכה את עוצמת הקרינה העל-סגולה).

נוגה, שלא ככדור הארץ, איננו מוקף בשכבת אוזון המגינה עליו מפני הקרינה העל-סגולה. הקרינה העל-סגולה עלולה לפגוע פגיעה אנושה ב-DNA ובחלבונים של אותם חיידקים, אם אכן הם קיימים.

דירק שולץ- מקוך (Schulze-Makuch) מאוניברסיטת טקסס ועמיתיו טוענים שיש בידם הסבר ליכולת הישרדותם של חיידקים כאלה (אם הם אכן קיימים) בענני נוגה. לטענתם, תבניות בליעת הקרינה העל-סגולה באטמוספירת נוגה מעידות על הימצאותן בשפע של מולקילות שכל אחת מהן היא טבעת המורכבת משמונה אטומי גופרית. מולקולות אלה קולטות קרינה על-סגולה והופכות אותה לקרינה בתחום הנראה. שולץ-מקוך ועמיתיו טוענים שבאופן כזה מהוות מולקולות אלו מעין מסנן קרינה שיכול להגן על אורגניזמים שאולי מצויים בשמי נוגה. שולץ-מקוך ועמיתיו הציעו לסוכנות החלל האמריקאית תכנון מסע חקר של חללית לנוגה שתקיף אותה ותשחרר מכל שידגום את האטמוספירה של כוכב הלכת. המכל יוחזר לכדור הארץ על מנת לבדוק אם אכן קיימים חיידקים באטמוספירה של נוגה.

עד כה הסתיימו עשרות שנים של מסעות חקר בחלל ללא עדויות המצביעות באופן חד משמעי על חיים. האם הבשורה תבוא אולי דווקא מן הגיהנום של נוגה?

פורסם ב"גליליאו" 75: נובמבר 2004