חיידקים כחוליים סימביוטיים החיים בשורשי עצים ממלאים תפקיד במחלת מוח קשה וקטלנית הפוגעת בבני עם ה-Chamorro בגואם, כפי שמסרה סנדרה בנק (Banack), אקולוגית מאוניברסיטת קליפורניה בפולרטון, בהרצאה שנשאה בכינוס הכללי ה-104 של ה-ASM בניו אורלינס, לואיזיאנה, בשנה שעברה.
אנשים מעם ה-Chamarro באי גואם לקו בשנים עברו במחלת עצבים ניוונית קטלנית. המחלה, שפגעה לעתים בשליש מהתושבים בכפרים כלשהם, נודעה בשם amylotropic lateral sclerosis/parkinsonism-dementia complex -
(ALS-PDC), היות והסימפטומים היוו תערובת של מחלות עצבים ניווניות אחדות. הסימפטומים כללו איטיות מוטורית, הליכה לא יציבה, ופנים קפואות וחסרות הבעה.
 |
| זרעים של עץ הציקס (Cycas micronesica). צילום: Chamorroplants671, Wikimedia commons |
הסברים אפשריים לגורם המחלה הוצעו אך נידחו - מחולל זיהומי, תורשה, ומספר מזהמים סביבתיים. אבל החוקרים זיהו במזון המקומי, קמח מזרעי עץ מקבוצת הציקסים, רעלן עצבים (נירוטוקסין), שיכול להיות מועמד כגורם למחלה.
הזרעים מכילים מספר רעלנים בעלי משקל מולקולרי נמוך, אולם הם נמצאים בקמח בכמויות זעומות. יתרה מזאת, בני
ה-Chamorro מכינים את הקמח בשיטות שמפחיתות עוד יותר את תכולת הרעלנים. רוב הכפריים צורכים מזון שהוכן עם הקמח הזה, אבל המחלה ALS-PDC פוגעת באופן סלקטיבי בגברים בשנות ה־60 לחייהם.
נמצא שתזונת בני ה-Chamorro בעבר הקרוב כללה מעדן מיוחד במינו - עטלף השועל המעופף (Pteropus marianus) ־ שהיה חביב במיוחד על גברים קשישים. הם נהגו לבשל את החיה בשלמותה בחלב קוקוס, בעוד שיתר תושבי הכפרים נהגו לאכול את שרירי החזה בלבד.
ראיה נוספת לבשר העטלפים כמקור ל־ALS-PDC הוא שהעטלפים, האוכלים-את זרעי הציקס, מרכזים ברקמות גופם את המרכיב הנירוטוקסי בזרעים - β-N-methyl-amino-L-alanine (בר"ת BMAA). המקור הראשוני של הרעל הוא בחיידקים כחוליים (מהסוג Nostoc) החיים כסימביוטים בשורשי העץ.
החיידקים כחוליים מייצרים בעצמם כמויות קטנות של BMMA, בערך 0.3 mg/g בגידול בתרבית נקיה. בבואן במגע עם שורשי הציקס, התפוקה עולה פי 100 כמעט. ברקמות העץ הרעל מתרכז עוד ומגיע עד לריכוזים גבוהים מ־1000 mg/g בשכבה החיצונית ביותר של הזרע. ברקמות העטלפים האוכלים את הזרעים עשויים הריכוזים להגיע לרמות כמו 3,556 mg/g.
בגלל הציד הרב של השועלים המעופפים בגואם, הם הוכרו כמין בסכנת הכחדה, ופירוש הדבר שכיום מספרם מועט והם נאכלים פחות מבעבר. אין זה מפתיע שיחד עם השינויים באורחות התזונה ירדה גם התחלואה ב-ALS-PDC.
אבל, צוות המחקר זיהה BMMA ברקמת המוח של חולה אלצהיימר מקנדה שנפטר. זה מראה על קיום מספר מסלולים לצבירה ביולוגית של BMMA במערכות אקולוגיות ביבשה או במים. על כן, צוות המחקר ממשיך לבדוק אם BMMA מתוצרת החיידקים כחוליים אחראי לתחלואה נירודגנרטיבית בעולם כולו.
Susan J. Murch, Paul Alan Cox, and Sandra Anne Banack (2004): A mechanism for slow release of biomagnified cyanobacterial neurotoxins and neurodegenerative disease in Guam. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 101: 12228-12231.
על-פי ידיעה ב- ASM NEWS .70, 354 - 355, 2004
פורסם בחדשות ISM, גליון 40, נובמבר 2004
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה