לנטרל את גורמי המחלה - אמיר רוזנבליט

 

חלבון טבעי שהוא תרופה מבטיחה נגד מחלות  

ד״ר אלי לואיס, חוקר מאוניברסיטת בן־גוריון שבנגב, מדווח על הבטחה חדשה בעקבות כמה מחקרים פרה-קליניים עם החלבון AAT) Alpha-1-antitrypsin). חלק ממחקרים אלו קשורים בגלסיה (Glassia), תרופה המיוצרת על ידי חברת התרופות הישראלית קמהדע. "לאחרונה הצגנו מחקרים המראים כי AAT, המיוצר בין היתר על ידי קמהדע בשם גלסיה, עשוי לשמש כטיפול יעיל ובטוח בכמה מחלות", מסביר ד״ר לואיס, מנהל המעבדה לחקר איי הלבלב, במחלקה לביוכימיה קלינית ופרמקולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות. "המחקרים, שהוצגו בכנס מדעי יוקרתי בגלזגו, סקוטלנד, מציגים תכונות טיפוליות חדשות של AAT, חלבון המעורר לאחרונה תשומת לב עולמית. ממצאים אלו מציגים דרכים שבהן אפשר לבקר את פעילות מערכת החיסון באופן רלוונטי ובטוח."

"התוצאות שלנו מראות" מסביר ד״ר לואיס, "כי AAT מבקר את פעילות תאי מערכת החיסון מסוג B, ובכך מקנה תוחלת (פרוגנוזה) טובה יותר בהשתלות איברים. יתר על כן, עכברים שטופלו ב-AAT מציגים עלייה משמעותית ברמה של חלבונים אנטי־דלקתיים כגון  10-IL ו-IL-1Ra."

אחת המסקנות העיקריות מהמחקרים האלו, שהוצגו בכנס בגלזגו ופורסמו בכתב־העת Immunology, היא שנוכחותו של AAT מקטינה את הסבירות לדחיית שתל. השתלת תאים ממקור לא אנושי אצל בני אדם (כדי להתגבר על המחסור החמור באיברים) זוכה ליתרון משמעותי על ידי הוספת AAT.

מנגנון ההגנה של הגוף

נוסף על כך, נמצא כי נוכחות AAT חוסמת חלבונים פרו־דלקתיים שתורמים משמעותית להתקדמותו של מחלות. לדוגמה, בנוכחות AAT יש עיכוב במספרם של Heat Shock Proteins, קבוצה של חלבונים דלקתיים שפעילים גם בסוכרת נעורים מסוג 1. "חלבונים אלו מוכרים היום כאלמנטים הדורשים עיכוב; העובדה ש-AAT נקשר אליהם ומנטרל אותם חשובה ביותר", אומר לואיס.

״במחקר אחר שפורסם הראינו כי לעכברים החולים בדלקת ריאות חיידקית ולעכברים עם זיהום בטני שטופלו ב-AAT פרוגנוזה טובה יותר בהשוואה לעכברים לא מטופלים. ההשערה היא ש-AAT אינו מאפשר התיישבות של חיידקים ברקמה ועל ידי כך מונע זיהום. "לאנשים שלהם, מסיבות גנטיות, רמות נמוכות יותר של AAT, יש שיעור גבוה יותר של דלקות ריאות חיידקיות, ותדירותן מופחתת באופן דרמטי על ידי הטיפול ב-AAT. בזמן דלקת הגוף שלנו מנסה להעלות את רמות AAT כמנגנון הגנה", מסביר ד״ר לואיס. "כגישה טיפולית, תמיד נעדיף לתת לגוף את מה שהוא כבר מייצר בעצמו אבל נכשל בכמות ובתזמון הייצור."

המנגנון שמאחורי התוצאות האלו עדיין נבדק והחוקרים שוקלים כמה נתיבים להמשך המחקר. "נראה כי חיידקים מסוגים שונים מנצלים את הדלקת ואת ההרס של הרקמה המתלווה אליה לטובתם כדי להתגבר על מערכת החיסון ולחדור לגופנו", אומר ד״ר לואיס. "AAT מונע דלקת ונזק רקמתי בשלב זה של הזיהום, ועל ידי כך אינו מאפשר לחיידק להתרבות בגוף. כעדות תומכת, שני מקומות נוספים שבהם נוצר AAT באופן טבעי בגופנו הם הריאות והמעיים, החשופים מטבעם לחיידקים. היכולת להגן על הרקמה מבדילה את AAT משאר הטיפולים האנטי־דלקתיים. סטרואידים או אספירין אינם מגנים על רקמות, להפך - בדרך כלל אפשר לראות נזק הקשור לטיפולים אלו."

לאחרונה הראו חוקרים מרחבי העולם, בשיתוף עם מעבדתו של ד״ר לואיס, כי AAT הוא בעל תכונות מולקולריות ייחודיות, האחראיות לתפקודים האנטי־דלקתיים שלו, כמו גם יכולת אנטי־בקטריאלית, תכונת שמירה על רקמות ובקרת פעילות מערכת החיסון. לואיס ועמיתיו מצאו לאחרונה עדויות לכך ש-AAT עשוי לפעול להפחתה בנזק לרקמות הלב הנגרם בעקבות אוטם שריר הלב. לפעילות זו תועלת קלינית רבה בחולי לב והיא משפרת את הפרוגנוזה ואת התאוששות החולים לאחר אירוע לב.

חוקרי קמהדע פרסמו דוח ביניים מניסוי קליני שלב 2 הנעשה בישראל, בחולים שאובחנו לאחרונה כחולים בסוכרת מסוג 1 ושמטופלים בגלסיה, תרופה המכילה AAT. התוצאות הראו מגמה חיובית במאפיינים השונים של המחלה. נראה כי להשפעה של AAT כמוריד דלקת ומונע נזק רקמתי יש יתרון חשוב במקרה של אבחון מוקדם של סוכרת מסוג 1.

מחלות אחרות שבהן נדרשת גישה אנטי־דלקתית על ידי בקרה בטוחה של מערכת החיסון הן סוכרת מסוג 2, טרשת נפוצה, דלקת פרקים שגרונית ועוד. ❖

 

ד״ר אלי לואיס
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

פורסם ב"גליליאו", 173: ינואר 2013