כמה מילים על חצבת - סתיו כסלו

 

חצבת היא המחלה המדבקת ביותר הידועה לאדם, והיא מועברת על ידי נגיף ה-Measles (נקרא גם Rubeola, להבדיל מנגיף האדמת Rubella). בדומה לנגיפים, לאחר הידבקות, ישנה תקופת חלון בה הנגיף דוגר בטרם מופיעה המחלה עצמה. במקרה של חצבת תקופת החלון נעה בין מספר ימים, ועד שבועיים.

הכוונה ב'מחלה עצמה' היא בראש ובראשונה לפריחה האופיינית של החצבת. עם זאת, עוד בתקופת החלון מתחילים סימפטומים מקדימים ("פרודרומליים"), אשר כוללים חום גבוה עד 40 מעלות, ואת ה-"CCC & P" - ראשי תיבות ל-cough, coryza, conjunctivitis, and photophobia. כלומר, אחרי 3-4 ימים מהחשיפה המטופלים מציגים שילוב של חום גבוה, שיעול, ריבוי הפרשות (נזלת, דמעת, רוק), דלקת בלחמיות העיניים, וכאבי ראש שמוחמרים באור בוהק. 

אחרי יום-יומיים של תחלואה כזו, בה מרגישים איפשהו בין סמרטוט לסחבה, מופיעים נגעים לבנים הידועים כ-"Koplic Spots" בחלל הפה. האמת היא ש-Koplik Spots ידועים בעיקר בחלל הפה, בחלקם הפנימי של הלחיים, אבל הם מופיעים גם בלחמיות העיניים ובואגינה בבנות.

אחרי עוד יום-יומיים לרוב מופיעה הפריחה האופיינית של החצבת; נגעים אדומים שמתחילים באיזור הראש-פנים, והולכים ומתפשטים מטה עד שמכסים את הגוף כולו (לוקח בדרך כלל יום-יומיים). לעיתים קרובות הנגעים מתחברים ויוצרים רובד אדום רציף שמכסה חלקים גדולים מהגוף.

על פי רוב, ביום שבו הפריחה מופיעה גם מרגישים הכי חולים, והחום הכי גבוה. עם זאת, רוב החולים מחלימים לאחר שלב זה, החום יורד, והפריחה נעלמת לפי סדר הופעתה (ראש -> גפיים תחתונות). החולים אגב נחשבים למדבקים 4 ימים לפני שהפריחה מופיעה, ועוד 4 ימים אחר כך (~8 ימים).

כאמור, מדובר במחלה המדבקת ביותר הידועה לאדם, בעלת העברה אווירנית. הנגיף שוהה בחלל עד שעתיים אחרי שהחולה עזב את המקום, והוא אינו מוגבל ממש לפי מרחק (בניגוד להעברה טיפתית שלרוב מדביקה ברדיוס של 2 מטר מהמטופל).

ועכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם, אם הנגיף מסתכם בקצת חום, שיעול, נזלת, ופריחה - בשביל מה עושים מזה כזה סיפור? האם זה שווה את החיסון?

הבעיה היא שאמנם רוב המטופלים מחלימים, אפילו רובם המוחץ, אבל יש כאלה שלא. כבר כעת ישנם 6 פעוטות שנפטרו מהמחלה הזו, ויהיו לצערנו עוד. שיעור התמותה מחצבת עומד על ~1-3 לכל 1000 נדבקים בלתי מחוסנים, וזאת על אף טיפול מקסימלי בעולם המערבי.

ממה מתים בחצבת? כלומר, איך חצבת הורגת?

בערך 5-10% מחולי החצבת מפתחים דלקת ריאות (לפעמים ויראלית בלבד, כלומר חסרת טיפול, ולפעמים החצבת גוררת זיהום חיידקי משני, כמו שקורה לעיתים בשפעת, ואז אפשר לטפל אנטיביוטית), ובנוסף שיעור דומה מפתח מחלת שלשולים והקאות שמובילים להתייבשות. מחלת השלשולים וההקאות יכולה להמשיך גם עד *חודש* לאחר היעלמות הפריחה, אבל בעולם המערבי עם הרפואה המודרנית, ניתן להתמודד עם ביטויים אלו.

הבעיה המרכזית של החצבת היא המעורבות המוחית שלה. חצבת יכולה לגרום לדלקת מוח ('אנצפליטיס') בארבעה מנגנונים שונים:

1. הדבקה ישירה של תאי המוח

2. טריגר אוטו-אימוני שתוקף את המוח (ADEM)

3. יצירת נגעים תוך-תאיים במדוכאי חיסון (MIBE)

4. דלקת מוח חבויה (SSPE)

לכל סוג של דלקת מוח יש מנגנון ולוח זמנים שונה, וכולן נדירות. מדובר על סדר גודל של 1 ל-1000 חולים שיפתח דלקת מוח אקוטית (בזמן המחלה החריפה), בערך 1 ל-1000 שיפתח דלקת מוח אוטואימונית (ADEM) בשבועות-חודשים לאחר המחלה, ובערך 1 ל-10,000 יפתחו דלקת מוח חביונית SSPE כ7-10 שנים לאחר מכן.

ל-ADEM ו-SSPE אין טיפול, ומדובר על 20% ו-100% תמותה בהתאמה. זאת אומרת שכבר כעת ישנם ילדים ישראליים שנדבקו בחצבת - אך גזר דינם ניתן, והם יפתחו SSPE קטלני בעוד כעשור. אין לדעת בזמן אמת מי יסבול מכך.

בעיה קשה נוספת של נגיף החצבת היא היותו נגיף אימונו-סופרסיבי, עקב יכולתו להדביק לא רק את מערכת הנשימה, העיכול, העצבים וכלי דם, אלא גם את תאי מערכת החיסון עצמם. מערכת החיסון היא מערכת מסועפת, מרובת זרועות, כך שקשה לפרט את כלל ההשפעות החיסוניות של החצבת בשרשור אחד.

אבל בכל זאת יש שלושה אלמנטים ששווה להתייחס אליהם בהקשר הנ"ל. ראשית, חצבת לא רק משתלטת על תא, הופכת אותו למפעל-ייצור-וירוסים, ומפרישה כמויות גדולות של נגיף לזרם הדם (תהליך שנקרא budding). לחצבת יש יכולת נוספת והיא הדבקה ישירה מתא-לתא. משמעות הדבר היא שהזרוע ההומרלית של מע' החיסון כלומר ההגנה שמבוססת על נוגדנים, איננה יעילה במיגור חצבת. זו בעיה בכל גיל, אבל בעיה חשובה במיוחד בתינוקות מתחת לגיל שנה, כיוון שבחצי השנה הראשונה לחיים מרכיב גדול בהגנה שלהם נשען על נוגדנים מהאם שהועברו דרך השליה במהלך ההריון.

מערכת החיסון של התינוקות עצמם אמנם מכילה את כל המאפיינים של מערכת חיסון בוגרת, אבל בכל זאת ישנם שינויים מסוימים ותהליכי הבשלה שמתפתחים עם הזמן, וההגנה התוך-תאית שלהם, בניגוד להומרלית, מגיעה לשיאה סביב גיל שנה. זו גם הסיבה שמתחילים לחסן החל מגיל שנה. אפשר להקדים ולחסן עוד קודם אבל מנה מוקדמת יותר איננה נספרת, כלומר, זו תהיה מנה נוספת ולא במקום המנה הראשונה.

מאפיין חיסוני שני של החצבת הוא פגיעה ישירה בזרוע של ההגנה התאית, זו שמבשילה לקראת גיל שנה. הדבר מייצר פגיעה חיסונית שמחזיקה מעמד חודשים, ובכך מגבירה את הישרדות הנגיף, וכן את הסיכון מזיהומים אחרים.

והמרכיב החיסוני השלישי של החצבת שהוא בר ציון, הוא תופעה איומה שנקראת "Immune Amnesia". נגיף החצבת תוקף באופן ממוקד את תאי הזיכרון של מערכת החיסון, ומשמיד אותם עד כליון. משמעות הדבר היא שכל הפתוגנים (חיידקים, וירוסים) אותם פגש המטופל לפני נגיף החצבת, יהיו חדשים עבורו בשנית.

מערכת החיסון שלנו היא חוזרנית, ובדומה למוח ולשרירים שלנו, נשענת על מפגשים מרובים עם אותו מושא. שריר לא גדל מאימון בודד, אף פריט מידע לא נצרב במוחנו משיעור בודד, וגם במערכת החיסון תהליך הלמידה הוא מדורג. מחיקת הזיכרון החיסוני היא תופעה שמופיעה ב-70-100% ממי שנדבק בחצבת, ועקב סיכון זה מאלצת לחזור על תכנית החיסונים מחדש.

לא ארחיב בשרשור הנוכחי על החיסונים הזמינים לחצבת (MMR, MMRV), אבל מדובר בחיסונים 'חיים-מוחלשים', בטוחים ויעילים, שלא גורמים לאף אחת מהתופעות הללו (לא דלקת ריאות, לא דלקת מוח, לא שלשולים והקאות, לא מחיקת מערכת החיסון...) ולא פחות חשוב, מקנים הגנה מפני התופעות המופרעות של החצבת במידה ונחשפים לנגיף החי שנפוץ כעת באוכלוסייה. אני לא אוהב להתמקד בפחד בשרשורים, אבל לא אכחיש שתופעת ה-Immune Amnesia מפחידה אותי באופן אישי, יותר מאשר דלקות המוח הקשות.

בכל אופן, עד כאן על נגיף החצבת. מקווה שהיה מעניין, וראו בשרשור הנ"ל המלצה חגיגית להתחסן. גם אם מחלימים (כמו שקורה לרוב הנדבקים!), חבל לשחק ברולטה רוסית, וגם חבל על הסיכון במחלה ממושכת עם השלכות ארוכות טווח. החיסונים הם בטוחים, יעילים, והנגיף איננו כזה.

רק בריאות ❤️

להרחבה: סקירה על חצבת 2025 - ב-New-England Journal of Medicine

סתיו כסלו, בוגר תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) במדעי הרפואה מאוניברסיטת תל אביב. סטודנט לרפואה בטכניון.

פורסם במקור בטוויטר (X)  של המחבר

רטרווירוס קדום וההתפתחות השליה - מתן ארבל

 

רטרווירוסים היא משפחה גדולה של נגיפים שיודעים להיכנס לתא מארח ואז לחדור לתוך הגנום של התא המארח, עד שברגע הנכון הנגיף יכול לרתום את מנגנוני התא כדי להשתכפל ולעבור לתאים אחרים.

NCBI, Sirleonardo

HIV זו דוגמה מוכרת. בתוך הגנום האנושי, קבורים שאריות של וירוסים כאלו, שאיבדו את היכולת להשתכפל ולצאת מהתא, אבל הם עדיין שם. בערך 8% מהגנים אלו נגיפים קדמוניים כאלו והם משפיעים עלינו בכל מיני דרכים, גם בתאים בריאים אבל גם במחלות שונות. 

דוגמה מרתקת במיוחד היא גן בשם ERVW-1 - גן מנגיף קדמון שאחראי במקור על היכולת של הנגיף לעבור אינטגרציה למעטפת התא. אז מה השימוש של הגן הנגיפי הזה היום בגוף האדם? הוא גורם לאותו תהליך אינטגרציה, אבל במקום בין נגיף לתא המאכסן, הוא גורם לאינטגרציה בין תאים שונים כדי לייצר את השלייה, חלק קריטי בהתפתחות העובר. 

איזה מטורף זה. מנגיף קדמון לחלק אינטגרלי בתהליך הרבייה האנושי. איזה יופי זה ביולוגיה.

מתן ארבל הוא פוסט-דוקטורנט ב-NIH, חוקר אפיגנטיקה בסרטן הערמונית, ומנגיש מדע בזמנו הפנוי.

פורסם במקור בטוויטר (X) של המחבר, יולי 2024

חיסונים - כלי של הרפואה המונעת - נחשון שטייף

 

חיסונים אינם מטרה של אף אחד בעולם הרפואה. חיסונים זה בסך הכל כלי. אחד הכלים החשובים של רפואה מונעת, ואחד מכלים רבים של הרפואה המודרנית. זה הכל. זו לא מטרה בפני עצמה. זו רק שיטה, אפילו פשוטה יחסית. מציגים לגוף פוסטרים של החשודים העיקריים בגרימת מחלות קשות. הגוף מסתכל, לא יכול לחלות מזה (כי זה רק פוסטר, לא באמת הפושע) ומשנן את הפרצוף. אם וכאשר נתקל בפושע, נזהה אותו מיד ונחסל אותו לפני שיתרבה. זה הכל.

פטנט כזה. כדי להבין איך הוא עובד בדיוק ולעומק, בהחלט צריך להבין טוב מאד בכמה תחומים. בעיקר מיקרובילוגיה לצורך הכרת החשודים, אימונולוגיה כדי להבין איך המערכת החיסונית לומדת חשודים, ואפידמיולוגיה כדי לראות מכלולים גדולים יותר שקשורים בדרכי ההתפשטות של הפושעים האלו. כדי להבין טוב מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה ואפידמיולוגיה, ממש חשוב ללמוד את התחומים שמקדימים להם. פיזיולוגיה למשל. ביולוגיה של התא. ביוכימיה ואפילו מתמטיקה. כל הדברים האלו שלומדים אותם אנשי המקצוע והמומחים.

אדווארד ג'נר (Jenner) - מפתח החיסון הראשון
צייר: John Raphael Smith
 

אם מישהו אומר לכם שהוא למד או חקר את "תחום החיסונים" ותגלו שבעצם הוא לא למד שום דבר מהתחומים שציינתי קודם, תחשדו קצת. כי אין כזה דבר "קורס בחיסונים" שבאמת מעניק הבנה מעמיקה. פשוט, כי חיסונים זה בכלל לא תחום. חיסונים זה בסך הכל כלי. שמתבסס על הבנה מעמיקה של תחומים חשובים רבים, אבל בסופו של דבר הוא כלי. רק מי שמאד אובססיבי ופרנואידי סביב הנושא הזה (אלוהים יודע למה) רואה בזה "תחום".

בגלל זה גם אין רופא מומחה לחיסונים (כמו שאין רופא מומחה לאנטיביוטיקה). יעוץ חיסונים אמיתי ניתן על ידי מומחה בתחום הרלבנטי לבעיה שמתייחסים אליה. למשל, מומחה למחלות זיהומיות. במקרה שיש חשש לאלרגיה לאחד מרכיבי החיסון הכתובת תהיה אלרגולוג, אם רוצים לברר חשש לרקע נוירולוגי בהקשר לחיסון מסוים מתייעצים עם נוירולוג, ואם רוצים לברר לגבי פעילות מערכת החיסון הכתובת תהיה רופא אימונולוג.

רופא שטוען שהוא מומחה לחיסונים ונותן יעוצי חיסונים פרטיים, הוא המציא תחום בשביל הכיס הפרטי שלו ולא יותר. אין צורך להתמחות בחיסונים ממש כמו שאין צורך להתמחות באנטיביוטיקה. אלו בסך הכל כלים שכל רופא צריך להכיר בתחום התמחותו הספציפי (רפואת ילדים, נשים וכד').

אמרתי שחיסונים זו לא מטרה, אני אומר יותר מזה. המטרה האולטימטיבית של חיסון היא מניעת המחלה עד כדי הכחדתה. ואז כבר לא יהיה צריך את החיסון הזה יותר. האנושות הצליחה לעשות את זה עם האבעבועות השחורות ונקווה שבקרוב הפוליו יצטרף לרשימה. חיסון מוצלח הוא כזה שלא צריך אותו יותר לעולם! כי זה רק כלי ולא איזו מטרה נשגבת בפני עצמה.

ההורה הפשוט, כמוני למשל, לא מבין הרבה מהמושגים שמופיעים בחלק מהמחקרים שעוסקים בחיסונים או במנגנונים ביולוגיים כאלה ואחרים, ולכן כשאני לא יודע, אני שואל איש מקצוע.

הידע וההבנה שלי אינם כמו של ד"ר לאפידמיולוגיה וגם לא כמו של רופא ילדים, אפילו שהידע שלי, כנראה, מעל הממוצע באוכלוסיה הכללית.

זה לא שצריך את כל הידע הזה בשביל להבין איך חיסון עובד ברמה בסיסית, אני יכול להסביר בעשר דקות איך חיסון עובד ברמה שילד בכתה א' יבין, אבל מי שלא עבר הכשרה שכוללת את כל זה, הידע שלו חסר, ואני אישית מרגיש את זה. הרבה פעמים חסר לי רקע מקצועי (מזל שיש בין מכרי כמה אימונולוגים ומיקרוביולוגים).

אז כן, ידע מקצועי מעמיק זה משהו שמצריך לימוד של תארים מתקדמים. לפעמים יבואו כל מיני אנשים ויגידו משהו בסגנון "רופאים בכלל לא לומדים על חיסונים במסגרת לימודי רפואה", וזה כמובן לא נכון.

בלימודי רפואה יש קורסים ספציפיים על חיסונים, אבל זה רק אחרי שלומדים את כל הבסיס, ואז אפשר ללמוד קורסים על נושאים מאוד ספציפים. יש גם קורסים ספציפיים על יתר לחץ דם, עישון, סרטן המעי הגס ואפילו קורסים על מחלות שקשורות בתעלות יוניות. אגב, יש גם קורסים על אנטיביוטיקה, אבל כמו שאמרתי קודם, אלו קורסים מתקדמים שמתמקדים בדברים מאד מסוימים.

מה רופאים לומדים על חיסונים? זה לא שמשננים שם את תכנית החיסונים הישראלית בהשוואה לתכנית החיסונים בקנדה, או אפילו שכיחויות של תופעות לואי.

רופא באמת לא חייב, ושמא נאמר אינו יכול, לזכור כל פרט פיזיו-ביו-מיקרו-אימונו-אפידמיולוגי שקשור בכל חיסון וחיסון.

במקום רופא שלמד בעל פה תדריכים, עדיף לכולנו שהרופא שמטפל בנו (או בילדינו) ידע לאתר מידע עדכני שעוסק בדרכי בירור דלקות חוזרות בדרכי השתן או עדכוני טיפול בברונכיוליטיס. עוד רצוי שיישאר קלינאי עם עין טובה ואבחנה פיזיקלית מחודדת, וכל זה עם קשב להורים כמובן ואורך רוח לשאלותיהם, זמינות למטופליו, ורחמנא ליצלן אולי אפילו זמן פנוי למשפחתו ולעצמו.

בשביל פרטים מקצועיים ספציפיים יש את כל תתי המקצועות הרפואיים והפארא-רפואיים שכל מטרתם עבודה משותפת על מנת להגיש תוצר בריאותי מיטבי למטופל.

בקיצור, יש הרבה מקצועות ותת מקצועות ותת-תת מקצועות ברפואה ולא כולם צריכים/אמורים/מחוייבים לזכור את מרכיביו של כל חיסון וחיסון.

למשל, ד"ר-ים לאימונולוגיה (מדענים מומחים למערכת החיסון, לא רופאים, ולא מומחים לחיסונים - כי אין דבר כזה) - הם צריכים באמת לדעת לעומק איך חיסונים עובדים.

הם למדו כמויות עצומות של מידע, וכל נדבך של ידע מבוסס על נדבך קודם. עכשיו, אני אדגים קצת את הבסיס הזה בעזרת המון מילים מסובכות. אני, למשל, מבין את המשמעות של רוב המילים המסובכות האלו באופן כללי, אבל לא באמת יכול להשתמש בידע הזה באופן מעשי, פשוט כי חסרה לי המון השכלה רלוונטית.

כדי באמת להבין איך חיסון עובד הם צריכים להבין כיצד פתוגנים בנויים ומה ההבדל בין תאים מציגי אנטיגן לתאים מייצרי נוגדנים. כדי להבין את האינטראקציה בין התאים האלו צריך להבין מושגי יסוד באימונולוגיה כמו HLA, אנטיגן, ציטוקין, אפיטופ. כדי להבין איך תאים מזהים אנטיגנים ואפיטופים צריך להבין איך חלבונים בנויים, איך הם מסונתזים ואיך הם מתקפלים. בנוסף לזה וכדי להבין גם את זה צריך להבין מושגי יסוד בכימיה וביוכימיה כמו גשרי מלח, קשרי ון דר וולס, קשר אמידי, קבוע דיסוציאציה, ומודל מיכאליס-מנטן. ובשביל להבין את אלו צריך לרדת לרמת הפיזיקה של המולקולה, ולמושגים כמו אנרגיה חופשית, אנרגיית שפעול, אנתרופיה ואנתלפיה. בנוסף וכדי להבין את אלו צריך להבין מושגי יסוד בפיזיקה, כמו החוק השני של התרמודינמיקה, משוואת בולצמן, מודל האטום והקשר הקוולנטי, אלקטרושליליות, חוקי מקסוול, אנרגיה פוטנציאלית, ובשביל להבין את אלו צריך גם ידע מתמטי כמו משוואות דיפרנציאליות, התפלגויות סטטיסטיות וגם קצת מתמטיקה לינארית.

גם אם לא זוכרים, למשל, את משוואת בולצמן עד לרמת המשתנה בחזקת האקספוננט, אפידמיולוגית כנראה מבינה את העיקרון של המשוואה, ומה היא מייצגת מבחינה פיזיקלית/כימית וזה נותן רובד נוסף וחשוב כדי להבין תופעה ביולוגית. מה גם שאדם שלמד את המשוואה בעבר, או את העיקרון שלה, יוכל בקלות רבה יותר להתמודד אתה בעתיד.

אז מה אמור לעשות ההורה הפשוט? כמו שהצעתי קודם - לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפניה למומחה רלוונטי. מי שמעוניין להרחיב את הידע יכול גם לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה, או באנגלית במקומות כמו קורסרה (לקחתי שם כמה קורסים וזה ממש מעניין) אבל אפילו זה לא הופך אדם למומחה.

תשמרו על שפיות, ושמרו על הבריאות. ובבקשה בבקשה - עצות רפואיות תקבלו רק מאנשי מקצוע רלוונטיים.

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים. 

חיסון חדש נגד נגיף ה-RSV, בייפורטוס (Beyfortus) - דליה שזיפי

 

הגנה ממושכת לתינוקות מפני RSV במנה אחת

תקציר

החל מספטמבר 2025 יינתן בארץ חיסון חדש נגד נגיף ה-RSV כחלק מחיסוני השגרה. החיסון החדש, בייפורטוס (Beyfortus), הוא חיסון סביל הניתן במנה אחת ומספק הגנה ארוכת טווח של כ-6-5  חודשים. הוא מיועד לכל התינוקות בחורף הראשון שלהם (ובקבוצות בסיכון מוגבר גם בחורף השני). החיסון ניתן בבית החולים לאחר לידה או בטיפת חלב בהתאם למועד הלידה. מחקרים גדולים וניסיון של מיליוני מנות בעולם הראו כי החיסון בטוח מאוד, עם תופעות לוואי קלות בלבד, ומפחית בכ־80% את האשפוזים עקב RSV.

מה זה RSV, ומה הסיכונים מהמחלה שהוא גורם לה?

נגיף ה-RSV (בשמו המלא Respiratory Syncytial Virus) הוא גורם שכיח ביותר למחלות בדרכי הנשימה בתינוקות בחודשי חייהם הראשונים. הנגיף נפוץ בעיקר בחודשי החורף, בין נובמבר למרץ. נגיף ה-RSV מדבק מאוד ועובר בקלות מאדם לאדם. ההדבקה מתרחשת דרך האף, הפה או העיניים, בעקבות מגע עם הפרשות שנפלטות בשיעול ובעיטוש, במגע עם משטחים הנושאים את הנגיף, או מגע ישיר בהפרשות, למשל בעת נשיקת פניו של תינוק חולה. עד גיל שנתיים כמעט כל הילדים נדבקים בנגיף ה-RSV, וניתן להידבק בו מספר פעמים במשך החיים.

עיבוד ממוחשב של צילומי תלת מימד של נגיף ה-RSV
המקור: NIAID

אצל רוב הנדבקים המחלה קלה, מתבטאת בחום נמוך, נזלת ושיעול וחולפת תוך שבוע-שבועיים. אולם אצל תינוקות מתחת לגיל חצי שנה, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת, נגיף ה-RSV עלול לגרום למחלה קשה של דרכי הנשימה והריאות. מחלה זו מתאפיינת בשיעול קשה יותר, קשיי נשימה, נשימה מהירה, צפצוף בזמן נשימה ואף הפסקת נשימה (בתינוקות). פגים וילדים עם מומי לב מולדים, עם מחלת ריאות קשה או עם ליקויים במערכת החיסון הם בסיכון גבוה לסיבוכים מהמחלה ואף למוות. 

אין טיפול נגד הנגיף אלא רק טיפול תומך להקלה על תסמיני המחלה, כמו אינהלציות, חמצן במקרה הצורך או הנשמה במקרים הקשים. נגיף ה-RSV אחראי לכרבע מהאשפוזים של תינוקות ופעוטות בגלל דלקת ריאות ולרוב האשפוזים בגלל ברונכיוליטיס (דלקת סימפונות). כיום, זוהי הסיבה העיקרית לאשפוז תינוקות בשנת חייהם הראשונה.

מה הוא החיסון החדש נגד RSV, איך הוא עובד, ומה היה קודם?

החל מספטמבר 2025 יינתן בארץ חיסון חדש נגד נגיף ה-RSV כחלק מחיסוני השגרה. החיסון החדש הנקרא נירסווימאב (Nirsevimab), או בשמו המסחרי בייפורטוס (Beyfortus). החיסון הוא חיסון סביל, כלומר לא מכיל את הנגיף או חלקים ממנו. החומר הפעיל בחיסון הוא נוגדן ספציפי, חלבון שתוכנן לזהות ולהיקשר לחלבון אחר על פני השטח של נגיף ה-RSV. כאשר הנוגדן קשור לחלבון זה, הנגיף אינו מסוגל לחדור לתאי הגוף, ובעיקר לתאי הריאות ובכך הוא מסייע במניעת הדבקה ב-RSV. 

עד שנת 2024, היה חיסון מסוג אחר כנגד RSV (שנקרא פליביזומאב Palivizumab). חיסון זה היה ניתן ב-5 מנות, פעם בחודש, במהלך כל החורף. בגלל העלות הגבוה והמורכבות הלוגיסטית, רק פגים ותינוקות שנמצאו בסיכון מוגבר היו זכאים לקבל אותו. חיסון הבייפורטוס החדש הוא משופר, ואחד היתרונות שלו הוא שהוא יציב ונותן הגנה ארוכת טווח לכ-6-5 חודשים. לכן, מספיק לקבל מנה אחת ממנו לכל עונת החורף.

החיסון החדש ניתן כבר מספר שנים במדינות רבות בעולם, והנתונים מראים שהוא מוריד את מספר האשפוזים כתוצאה מהמחלה בכ-80%.

מי יקבל את החיסון החדש, ואיפה?

באופן שגרתי, מועד החיסון לתינוקות תלוי במועד הלידה:

תינוקות שנולדים לפני או במהלך החורף, בין 1.8 עד 31.3, יקבלו את החיסון כבר בבית החולים, לפני השחרור הביתה.

תינוקות שנולדים בקיץ בין 1.4 עד 31.7, יקבלו את החיסון לפני תחילת עונת החורף הבאה, בטיפת חלב במסגרת הביקורים השגרתיים. 

תינוקות ופעוטות המצויים בסיכון מוגבר למחלת RSV חמורה, יקבלו את החיסון גם בעונת החורף השנייה לחייהם.  הם יוכלו להתחסן בטיפת חלב לפני תחילת עונת החורף.

תינוקות שהיו אמורים לקבל חיסון בבית החולים ולא חוסנו, יוכלו להתחסן בטיפת חלב במסגרת הביקורים השגרתיים.

השנה, שזו השנה הראשונה למתן החיסון, יתחילו לחסן בספטמבר 2025 על פי התאריכים הבאים:

מי שנולדו עד 18.2.2025 אינם זכאים לחיסון, מכיוון שהם כבר בני יותר מחצי שנה ועברו עונת חורף אחת. יוצאי דופן הם תינוקות הנמצאים בקבוצה בסיכון מוגבר למחלת ה-RSV והם יקבלו את החיסון גם בעונת החורף השנייה לחייהם, בטיפות החלב במסגרת הביקורים השגרתיים.

תינוקות שנולדו בין 19.2.2025 עד 31.8.2025 יחוסנו בטיפות החלב במסגרת הביקורים השגרתיים.

תינוקות שיוולדו בין 1.9.2025 עד 31.3.2026 יקבלו את החיסון בבית החולים, לפני השחרור הביתה.

מה לגבי תופעות לוואי? מה יודעים על בטיחות החיסון?

מכיוון שמדובר בחיסון סביל, אין הפעלה של מערכת החיסון, ורוב התינוקות עוברים את החיסון בלי תופעות לאחר חיסון. אצל חלק קטן מהתינוקות (כ-1%) יתכנו תופעות קלות שחולפות מעצמן תוך מספר ימים, כמו אדמומיות, נפיחות וכאב במקום ההזרקה, או פריחה שיכולה להופיע בתוך 14 ימים ממועד מתן החיסון. 

בטיחות החיסון נבדקה במחקרים קליניים שכללו אלפי תינוקות, פגים וילדים עם מחלות רקע. פרופיל הבטיחות של החיסון נמצא טוב, ולא דווח על ממצאים חריגים. מאז, החיסון אושר על ידי האיחוד האירופי ב-2022 ועל ידי ה-FDA האמריקאי ב-2023. החיסון נמצא בשימוש כבר כשנתיים בכ-25 מדינות, ונתנו ממנו עד כה מיליוני מנות לתינוקות. מחקרים לאחר-שיווק שנערכו בארצות שונות ממשיכים להראות שהחיסון יעיל ובטוח.

שאלות נוספות

האם ניתן לקבל את החיסון הזה יחד עם חיסונים וטיפולים אחרים?

כן. בבית החולים, ניתן לתת את החיסון לילוד מיד לאחר הלידה יחד עם הטיפולים האחרים - החיסון כנגד צהבת B, וויטמין K שחיוני לשיפור קרישת הדם ומניעת דימומים אצל התינוקות. 

בביקורי השגרה בטיפת חלב, ניתן לתת את חיסון ה RSV החדש עם כל חיסוני השגרה, יחד או בכל זמן לפני או אחרי מתן החיסונים המומלצים לפי הגיל. 

למה חלק מהתינוקות יקבלו את החיסון בבית החולים לאחר הלידה, וחלק רק בטיפת חלב?

התחלואה מנגיף ה-RSV נפוצה בעיקר בחודשי החורף. החיסון יעיל לתקופה של כ-6-5 חודשים. לכן, כדי שתינוקות יהיו מוגנים כמה שיותר בחורף, החיסון ניתן כמה שיותר קרוב, או במהלך עונת החורף הראשונה של התינוקות. תינוקות שנולדים לפני או במהלך החורף מחוסנים כבר בבית החולים. תינוקות שנולדים באביב ובקיץ, יקבלו את החיסון בטיפת חלב במועד שיותר קרוב לחורף.

האם פגים עדיין יקבלו את החיסון הישן שניתן כל חודש?

לא. החיסון החדש, במנה אחת, יינתן מהשנה לכל התינוקות, כולל לפגים. 

האם יש התוויות נגד? באיזה מצבים לא נותנים את החיסון?

אין התוויות נגד מיוחדות. המצב היחיד המונע חיסון הוא תגובה אלרגית מיידית חמורה לתרכיב או לאחד ממרכיביו (נדיר מאוד).

כמו בחיסונים אחרים, לא מחסנים בזמן מחלה חריפה. ניתן לחסן לאחר ההחלמה. 

האם ניתן לחסן גם ילדים גדולים יותר?

לא. החיסון ניתן רק לתינוקות בחורף הראשון שלהם. תינוקות ובפעוטות המצויים בסיכון מוגבר למחלת RSV חמורה, יקבלו את החיסון גם בחורף השני לחייהם.

מקורות

על החיסון החדש באתר משרד הבריאות

על מחלת ה-RSV באתר מדעת: 

תדריך החיסונים RSV - באתר משרד הבריאות - אוגוסט 2025

על החיסון - באתר המרכז לבקרת מחלות (CDC) האמריקאי:

על החיסון - באתר רשות התרופות האירופית (EMA)

ד"ר דליה שזיפי היא ביוטכנולוגית וחברה בעמותת "מדעת" 

ניטרופלסט - אברון חיידקי חדש שנתגלה! - אסף לוי

 

סימביוזה קיימת בין המון סוגי יצורים. כשמדובר ביחסים סימביונטיים בין מאכסן (תא גדול) ומיקרוב קטן יותר לעתים קורה מצב של אנדוסימביוזה: חיידק נכנס לתוך תא אחר ומתפקד כסימביונט בתוך התא תוך כדי הגדלת התלות שלו בתא המאכסן ותרומה לתא המאכסן.

שלב נדיר יותר הוא שלב שבו האנדוסימביונט מוותר על כל העצמאות האופציונלית שלו והופך לאברון בתא. זה מאורע די נדיר אבל שקרה לפחות בשני מקרים קריטיים לחיים על פני כדה"א: 1. יצירת המיטוכונדריון שמאפשר נשימה אירובית בתאים 2. יצירת הכלורופלסט שמאפשר לתאי הצמחים לבצע פוטוסינתזה. בשני הארועים העתיקים הללו חדרו חיידקים לאבות הקדמונים של התאים איבדו עצמאות והפכו לאברון משמעותי עבור התא והאורגניזם המארח אותם. האברונים עדיין מחזיקים כמה גנים שמעידים על מוצאם הקדמון כחיידקים.

בשנה שעברה התפרסם מאמר חשוב ב-Science על ארוע "חדש" של יצירת אברון. חדש במונחים אבולוציוניים: רק לפני 100 מליון שנה. קצת רקע: החנקן מהווה אחוז גדול מהאטמוספירה (78%). הוא דרוש לחיים על פני כדה"א כי ממנו למשל מרכיבים DNA וחלבונים. אל לשם כך יש לקבע אותו. כלומר לקחת חנקן אנאורגני (הגז N₂) ולהכניס אותו למולקולה שתהיה זמינה לשימוש ביצור חי כמו אמוניה: NH₃. יש חיידקים שיודעים לבצע את התהליך הזה וקוראים להם מקבעי חנקן. הם מוכרים מאד בצמחים.

מה קורה באוקיינוס? גם שם יש קצת חיידקים מקבעי חנקן. אך ישנם הרבה יצורים שהיו שמחים להשתמש בו. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז תיארו בשנות ה 90 אצה מיקרוסקופית שבתוכה היה מה שהם חשבו שהוא חיידק אנדוסימיובונט שמקבע חנקן עבור האצה. בשנה האחרונה הם הוסיפו עדות שלמעשה החיידק הזה הפך לאברון באצה: הוא מתחלק באופן מסונכרן יחד עם האצה המאכסנת אותו, הוא איבד יותר מדי גנים כדי להיות עצמאי והוא מייבא אליו המון חלבונים שמיוצרים באצה לצורך קיום הפעילות שלו.

הם כינו את האברון החדש ניטרופלסט, כך החיידק בויית לחלוטין לצרכי האצה והפך לאברון חדש לקיבוע חנקן. החץ השחור מצביע על האברון הגדול בתוך תא האצה.

בצמחים מקבוצת הקטניות, לעומת זאת, הסימביוזה לא עברה את השלב הזה של הפיכה לאברון. הצמח בונה מעין בית בשורשים לאירוח חיידקים מקבעי חנקן. הוא מאכיל אותם תמורת חנקן מקובע אך הם לא איבדו את העצמאות שלהם לחלוטין לטובת הצמח וחלקם אף מרמים את הצמח: "אוכלי חינם" שאינם מקבעי חנקן.

אחד האתגרים הגדולים בחקלאות הוא להעביר את הסימביוזה הזו לצמחים חשובים שבהם היא אינה קיימת, למשל דגנים שונים, כדי לחסוך בדישון (הצמח מקבל חנקן חינם כך). ישנה גם פרקטיקה חקלאית של גידול מתחלף: עונה אחת של גידול דגנים למשל בשדה ובעונה שאחרי מגדלים קטניות עם חיידקים מקבעי חנקן המעשירים את הקרקע בחנקן לקראת העונה הבאה.

אם אפשר היה לחקות את הארוע הנדיר שקרה באצה ולייצר אברון ניטרופלסט בתאי צמחים זה בכלל היה נהדר. זה כרגע מדע בדיוני.

המאמר - מכתב העת Science - אפריל 2024

ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית

פורסם בטוויטר (X) של המחבר - יולי 2025

על תיקן הבתים וחיידקים סימביונטיים בסביבת האדם - איגור ארמיאץ'

חדר הגידול באוניברסיטה היה חם, לח וחשוך, מלבד כמה מהמנורות שדלקו בכלובי החגבים, והטילו אור דל ועגום על המדפים המאובקים. את הצרצרים שלי גידלתי שם בשני דליים גדולים, ואת שחרוריות הקמח - בקופסת גלידה מלאת סובין. 

מלבדם, חדר הגידול, שהיה לא גדול יותר מארון, היה מלא בעיקר בציוד גידול ישן. תמיד הסתובבו שם כמה תיקנים קטנים, אך לקראת אמצע החורף הם הגיעו לכדי התפרצות של ממש. הם ישבו על הקירות, על המדפים, בכלובי החגבים ועל דליי הגידול. הייתי פותח את דלת החדר, והחלל שבפנים היה שורץ מאות תיקנים. 

הצרצרים גדלו לאט בדליים שלהם, בעוד שהתיקנים סביבם רק נוספו ונוספו. בנקודה מסויימת, כאשר הזבובים בחוץ היו מעטים, עברתי להאכיל את העכבישים שבמעבדה בדיאטה כמעט טהורה של תיקנים. הייתי נכנס לחדר הגידול עם צנצנת גדולה ומשפך. הייתי לוקח את גליל הנייר הישן מהמדף ומנער אותו בקפידה אל-תוך המשפך. התיקנים שהסתתרו בין שכבות הנייר היו נופלים לצנצנת אחד-אחד. אז הייתי מלקט אותם משאר המשטחים בחדר, עד שהייתי מגיע לעשרים. כעבור שבוע, שוב היו מאות תיקנים בחדר. 

כפר-סבא,  יולי 2025 

תיקן הבתים (Supella longipalpa) הוא תיקן קטן החי במחיצת האדם. הוא ניכר בפס הלבן הרוחבי בקדמת החזה (בשונה מפסי האורך של התיקן הגרמני). תפוצתו פחות קוסמופוליטית משל התיקן הגרמני, והוא עדיין נעדר מרוב האזורים הקרים של העולם. עדיין - שכן תיקן הבתים נמצא כיום בתהליך התפשטות. 

כרגיל אצל תיקנים, לתיקן הבתים מחזור חיים ארוך יחסית. בטמפרטורת החדר לוקח למין זה כמעט חצי שנה להתפתח מביצה עד בוגר, אם כי בטמפרטורות הקיץ הישראליות, זמן זה יכול להתקצר בחצי. נקבה בוגרת תטיל בחייה כ-12 תיקי ביצים, עם סביבות ה-16 ביצים בכל תיק. אפילו אם רק חצי מהצאצאים שורדים לבגרות, זוג אחד החי בתנאים של חימום ואספקת מזון קבועה יכול להפוך לאלף תיקנים תוך פחות משנה. בבית-גידול טבעי השרידות תהיה נמוכה על-פי רוב, והיא תמנע התפרצות של תיקנים. מגורי האדם, לעומת זאת, יכולים להיות גן עדן לתיקנים, ולהפוך במהרה לזירה של פיצוץ אוכלוסין אנטומולוגי. 

אחד מסודות ההצלחה של תיקן זה (ותיקנים בכלל), הוא שפע החיידקים הסימביונטיים שחרקים אלה נושאים איתם. חלק מהחיידקים מגיעים אליהם על-ידי אכילת צואה של תיקנים אחרים. בין השאר, במעי תיקן הבתים שכיח הסוג Lactobacillus, המגן על הפונדקאי שלו מפני פלישה של חיידקים מזיקים (יכולת חשובה עבור אוכלי צואה!). חיידקים אחרים הם אנדוסימביונטים, כלומר, הם חיים בתוך התאים. אצל רוב התיקנים (כולל הטרמיטים!) חיים חיידקים מתמחים מהסוג Blattabacterium. הם אחראים על מיחזור חומצת השתן (תוצר של פירוק חלבונים) והפיכתה בחזרה לחומצות אמיניות. כך התיקנים יכולים להתקיים על תזונה דלת חלבונים (למשל, כריכות ספרים ומוצרי קרטון אחרים). ה-Blattabacterium מדביק את התיקן עוד בשלב הביצה, ומועבר בדרך זו מאם לצאצא. נראה שאנדוסימביונט זה נמצא גם בתחרות עם האנדוסימביונט המזיק Wolbachia*. בתיקן הבתים השפע של שני החיידקים נמצא במתאם הפוך, בעוד שברוב התיקנים ה-Wolbachia בכלל חסרה, אולי הודות לפעולת החיידק השני. 

ככל שנשגשג אנחנו, ישגשגו בעולם גם תיקני הבתים. לא משנה נחשוב אותם לאויבים, נמצא בסוף שאנחנו ידידיהם הטובים ביותר. משמח לראות כי מין זה זוכה לאחרונה למחקר רב. כי אם כבר התיקן מרוויח מאיתנו, רק הוגן שהוא יגלה לנו את סודות הטבע בתמורה.

המאמר

ד"ר איגור ארמיאץ', השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות

פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" -  ביולי 2025

אלסנדרו וולטה וגילוי המתאן - שחזור ניסוי - אסף לוי

 

אלסנדרו וולטה (Volta) מוכר בעיקר בשל המצאת הסוללה החשמלית. היחידה וולט קרויה על שמו. קצת פחות ידוע שהוא גילה את גז המתאן הדליק, CH₄. בטיול דיג לאגם מאג'ורה ב 1776, הוא שם לב לבועות שמשתחררות מהאגם. הוא החל לחקור את הגז וגילה שהוא דליק. הגז משתחרר על ידי פירוק חומר אורגני על ידי ארכאונים מתאנוגניים ("מייצרי מתאן"). 

אלסנדרו וולטה
1827-1745

מתאן - מבנה כימי

היום שיחזרנו את הניסוי של וולטה בכנס בארה"ב. צריך היה רק לרכז את הגז מהאגם על ידי איסופו בבקבוק ולהדליק אותו.

ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית

פורסם בטוויטר (X) של המחבר - יולי 2025